יום עצמאות של הבטחות מוזיקליות
יום העצמאות הגיע וקול הקמפוס סוגר שבוע ישראלי. שירן מוסטובוי ממליצה על כמה אלבומים חדשים של יוצרים ישראלים שמסמלים את ההבטחות הבאות וששווה להעביר איתם את היום החגיגי
לבקרים מעורערים
דקלבאום נמצאת כבר שנים רבות בתעשיית המוזיקה אך הפריצה האמיתית שלה החלה בשיתוף הפעולה עם הבנות נחמה (דנה עדיני וקרולינה) לפני כשנתיים ומאז היא לא עוצרת. אלבומה החדש הוא לא רק המתנה הטובה ביותר שתוכלו לרכוש לחברים ולבני משפחה בתקופה חגיגית זו, הוא גם המתנה הטובה ביותר שתוכלו לרכוש לעצמכם. באמת.
ג'וני מיטשל הישראלית? יעל דקלבאום. צילום: יניב אדרי
הרבה דברים כבר נאמרו עליה ועל ההופעות שבהן היא מאירה את אוזני ולבבות המעריצים והיא אפילו זכתה לכינוי ג'וני מיטשל הישראלית. אם כך, הרבה להוסיף על הבחורה המקסימה והמעניינת כפי שהיא מצטיירת בעיני, אין לי. מה שכן, בליל שישי האחרון נשלחתי מטעמה לארץ הפלאות. מהרגע שהאלבום נחת אצלי במערכת לא יכולתי להתנתק ממנו ובמיוחד מהטקסטים אותם קראתי בשקיקה עם כל שיר מתחלף.
הטקסטים מופשטים וקצרים ועוסקים בנושאים כמו בלבול, אבדון, מציאה עצמית, שנאה עצמית, אהבה עצמית וגם אהבה לאחרים. יחד עם זאת, הם עמוקים ולדעתי כמעט כל אדם ימצא את נקודת החיבור שלו עימם.
הבחורה מבינה במוזיקה, מבינה את עצמה סוף סוף ומסתבר שגם אותנו היא מנסה
להבין או פשוט מנסה להגיע אלינו בדרכה שלה, לא נותנת לאף אחד להחליט מה הכי טוב בשבילה. למען האמת, האלבום הוא לא מה שחשבתי שיהיה. אולי בגלל הסגנון שהתקבל משיתוף הפעולה עם הבנות נחמה, הפעם היא נשמעת יותר כמו האחות הגדולה. משופשפת ומהוקצעת.
האלבום התגלה כמפתיע, חדשני ועמוס בצלילים אלקטרוניים אך גם בפסנתר, צ'לו, תופים, מוג וכינור. בקיצור, היא לא חוסכת מאיתנו כלים ואלמנטים שרק מעשירים את האלבום והופכים אותו למה שהוא - מעולה. גם ההפקה מצוינת ועליה אחראי יונתן לוי הבסיסט של איזבו, שמעניק את הטאצ' המוכר לנו מסגנונם. השירים המומלצים והמעניינים ביותר בעיניי הם: Alice, Through and Through ו- Come Another Day. תתחדשו.
יעל דקלבאום - Ground Zero
לצהריים מעוננים
האמת של נדב אזולאי היא הדבר המורגש ביותר באלבומו החדש שיצא בלייבל הצעיר "היס רקורדס", אותה הוא מגיש במנות קטנות ומתומצתות. נדב (23), מתגורר בבאר שבע, שם הוא יוצר ומקליט באולפן בו הוא שותף עם דויד פרץ. נראה כי באר שבע מסתמנת כבירת מוזיקה לא קטנה כלל ואני מקווה שנמשיך לקבל משם עוד חטיפים פריכים וטעימים.
נדב אזולאי. אמת מוזיקלית. צילום: גיל נמט
לפני כשבועיים הושק האלבום בתיאטרון תמונע, בהופעה שנראתה כאחת שכבר רצה כמה שנים טובות, אם מוציאים החוצה את ההתרגשות וההתלהבות, סממניה של ההתחלה. וטוב שכך. בראש החבורה המוכשרת עומד נדב והוא אחראי על הטקסטים, השירה והלחנים.
הטקסטים האישיים והקטנים מאגדים בתוכם חוויות, תובנות ומסקנות אישיות על עצמו, נשים ואהבה באופן כללי, גם כזאת שבסוף מחמיצה ומוחמצת. עם זאת, גודל ההזדהות איתם אינו קטן בכלל ונדמה כאילו הוא כותב את מה שכולנו מרגישים איפשהו עמוק בפנים.
מבחינת הלחנים הוא לא ממציא את הגלגל, אבל אין ספק שהוא משמן ובונה אותו בצורה כזו שאין חריקות אלא רק המשכיות אינסופית והרמונית עם הפקה לא פחות ממקצועית. רוק ישראלי קצת יותר מחוספס ממה שהורגלנו אליו בשנים האחרונות בתחנות הרדיו השונות. אם עוד לא יצא לכם לשמוע את "אוטובוס אחרון" מתנגן לו בתדרים השונים, אז תפתחו אוזניים טוב. חוץ ממנו שימו אוזן גם על "לאסוף שאריות", "הימים שאחרי" ו- "סכינים".
"אין לי פנאי לדברים קטנים. הלמות הלב, סנוור האישון, להזריק ריגושים" (מהשיר "ניצנים") עזבו אתכם מלהזריק בשביל ריגושים, זה לא בריא. האזינו לדיסק וכבר תרגישו הרבה יותר נרגשים ממה שהייתם לפני כן. לדבר הקטן (אבל גדול!) הזה אני מאמינה שניתן למצוא פנאי.
נדב אזולאי- "בצד של הרעים"
ללילות אפלוליים
"מונוטוק" הוא הרכב של שלושה חברים. ישראל ארז הוא הסולן וראש הלהקה אשר ב-2006 קיבץ את כולם יחד לעבודה משותפת. רוי רגב, עיתונאי ומוזיקאי שתפקידו בצוות הוא גיבוש הסאונד האנלוגי -אלקטרוני המאפיין את האלבום. יואב אליגון הוא גיטריסט ומתופף, כאשר הפעם הוא מאייש בעיקר את עמדת התופים.
Monotalk. סאונד חם וייחודי. צילום: יח''צ
לפני כשנתיים יצא EP ראשון ואוטוטו, ב-25 במאי, מתוכנן לצאת האלבום לאוויר העולם, אף על פי שכבר עכשיו ניתן להזמינו דרך האתר שלהם. כמו כן, מתוכנן בקרוב ערב השקה חגיגי אותו לא נרצה להחמיץ.
המוזיקה שהם מייצרים מורכבת מהרבה שכבות של סאונד חם וייחודי. גיטרה, בס, תופים, צ'לו והמון אחיזות אלקטרוניות אשר בשעת לילה מאוחרת יתפסו אתכם ולא יתנו לכם לישון אלא לצלול. אל מעמקי האונות.
אי אפשר להימנע מהשוואה ל"רדיוהד" ואפילו ל "Air" מבחינת הקולות ובעיקר מבחינת הלחנים (לרוב הגיטרות והסמפלרים) שמזכירים בקטעים מסוימים את הסגנונות שלהם ולפרקים את יצירת המופת OK computer. אפשר לומר שהם רכים יותר והסאונד שלהם מתחנף יותר, במובן הטוב של המילה. לראיה, בצרפת ובספרד כבר מתנגנים כמה משיריהם בתחנות הרדיו. וכמובן שגם אצלנו ב"קול הקמפוס" וב - 88FM.
מרבית השירים עוסקים בנושא המעסיק את כולנו - אהבה והפעם היא מוגשת לנו עם טוויסט קטן. היא מופיעה כהתמכרות לבן אנוש, כצורך לזכות בתיקון אותו נבקש ממי שאנו אוהבים ואוהב אותנו בחזרה. תיקון עצמי אם תרצו או תיקון של משהו שנשבר, למשל הלב. מכאן גם מגיע השם Fix Me Up, מונח המוכר לנו לרוב מעולמם של צרכני סמים כאלו ואחרים. היזהרו גם אתם לא להתמכר יותר מדי מהר, במיוחד לשירים: Absurd, Check Your Pulse, Say It All.
Monotalk - Fix Me Up
נא להמתין לטעינת התגובות
