זכוכית, אהבה ומוות ב"קריסטל בגדד"
הימים בהם מתרחשים כיבושיו האכזריים של החאן המונגולי, מהווים רקע לספרו של אלי אילון "קריסטל בגדד". אילון, מוזיקאי וד"ר לפילוסופיה, מספר על הגיבורים חיתאי ופטימה ועל שלושת מקורות ההשראה לספרו
אני זוכר פחות או יותר מגיל 6 את אגדות המלך שלמה של ביאליק, ומגיל 7 את "ההצגה חייבת להימשך".
קריסטל בגדד, אלי אילון צילום: כריכת הספר
והאחרון?
שורשי הרומנטיקה של ישעיהו ברלין. כמו כן קראתי בפעם השניה את "רפסודת האבן" של סראמאגו ואת "אפרים" של יואל הופמן. שניהם יצירות מופת לטעמי.
עם איזו דמות ספרותית היית רוצה להיפגש?
הייתי שמח לשוחח עם ד"ר רוברט פימל, הגיבור של "בליארד בתשע וחצי" של היינריך בל. דמות ביקורתית, עמוקה, אנטי-נאצית ונוגעת ללב. כדור שני, בן לניצולת שואה, הותירה בי דמות זו, שהיא דור שני אחר, בן לדור הנאצי, סקרנות רבה ושאלות של אדם אל אדם.
מה היה מקור ההשראה ל"קריסטל בגדד"?
שלושה מקורות השראה: מוזיקלית, היסטורית ותמטית.
ההשראה המוזיקלית היתה הכוח הראשוני של הספר: הספר כולו החל בחזיון שראיתי מול עיניי כששמעתי את הפתיחה לאופרה "סיפורי הופמן" של אופנבאך. ראיתי אנשים חופרים בלילה בתוך הר ולא הבנתי מדוע. בתהליך כתיבת הספר הכל התברר.
ההשראה ההיסטורית כרוכה במאה ה 13 בתולדות המונגולים, המוסלמים וביחוד השושלת העבסית, והמזרח התיכון בכלל בתקופה זו. האכזריות המהולה בנאורות, החרדה והגבורה, חילופי התרבויות באמצעות החרב אך גם הספר, כל אלו שזורים במאה המרתקת הזו
ומהווים רקע היסטורי לסיפור.
ההשראה התמטית קשורה בזכוכית, כיצד מייצרים אותה ותפקידה בעולם: לבד מכמה עובדות פיסיקליות רוב מה שכתוב בספר הוא פנטזיה: הזכוכית היא מקור החיים, אך גם המניע למוות. יש בספר ארמון זכוכית מונגולי המגוון בגוון דמם של הנכבשים.
מנגד, גיבור הספר, חיתאי, חש לראשונה את עוצמת החיים בשל שריטת זכוכית, ולימים יחליף את מבצר אלאמות הבלתי כביש במבצר זכוכית, וכן את שרשרת ההרים שסביבו. הזכוכית הופכת מחומר פשוט למשל לכוחות האדם על רקע הטבע וכנגדו, לטוב, ולעתים לרע.
אלי אילון צילום: יח''צ
כל עוד התפתחו הדמויות על רקע רומנטי היסטורי היה הספר חסר דבר מה. אך באותו היום שנולד הרעיון התמטי המנצח שלו, כל הסיפור התגבש סביב פנטזיית הזכוכית כמו בברק של שניות, ובתהליך כתיבה עוקב של כמה שנים שפרט את השניות האלו לכדי סיפור שלם. באון השניות ההן, ידעתי שהספר קורם עור וגידים.
עם איזו דמות בספרך אתה הכי מזדהה?
גיבור הספר, חיתאי, הוא צד אחד שלי. אותו צד החש כמיהה לתחושת החיים ובניית ארמונות באוויר, אך כל זאת מתוך תחושה פיסית חווייתית יסודית עצומה. חציי, לעומת זאת, נמצא עם הגיבורה, פטימה, אותה אחת שלא מצליחה להרדם שוב לאחר שנגמלה משינה, ועושה זאת רק לאחר שמצאה את חציה השני, חיתאי, והזכוכית שלו. בסופו של דבר, שני הגיבורים, חיתאי ופטימה, יוצרים מתוך הכאב, הבדידות וכמיהה לגדולות את היצירה הגדולה עלי אדמות, ומצליחים לעשות טוב ואפילו להתגבר על הזמן. שניהם חבויים בתוכי.
האם היו לך שותפים/יועצים בתהליך הכתיבה?
יועצים לא. אך בשלב העריכה הייתה ענת לויט, שתבוא עליה הברכה.
למי היית שמח להעניק את הספר עם הקדשה אישית?
הקדשתי את הספר להוריי. אימי, הלן אילון פינקהוף, ניצולת שואה ששרדה ובכוחות גדולים גידלה אותי ואת שני אחיי.
על מי היית רוצה לכתוב ביוגרפיה?
על אבי. שעלה מכורדיסטן בהיותו תינוק, נחטף בדרך, הגיע לשכונת עוני וחילץ ממנה את הוריו, משפחתו, ואחר גך המשיך להעניק ולתת גם לילדיו.
נא להמתין לטעינת התגובות
