מלכי הגיק-שיק: על ההופעה של Why? בבארבי
Why? ובפרט יוני וולף מתקשרים עם מילים וגם בלעדיהן, מה שמחבר אליהם באופן מיידי בחיבור שנותר יציב לאורך כל הערב. הם מגניבים, מהוקצעים ומייצרים סקרנות רבה סביבם. ביקורת הופעה
להופעה של Why? אמש הגעתי עם ציפיות מעורבות: חששתי כיצד יעברו השירים האוונגרדיים-אקספירמנטליים של הלהקה בביצוע חי ובאילו עיבודים.
גיק-שיק בבארבי. Why? צילום: דימה וזינוביץ'
Dysfunctional Heroes הישראלים פתחו את הערב וההתרגשות שלהם, כמו של הקהל, הרקיעה שחקים. זה היה מופע חימום לקהל שכבר ככה היה לו חם, וכבר חם היה על לראות מה יוליד המשך הערב. ואז עלו לבמה יוני וולף, שזהו ביקורו השני בארצנו, וחבריו להרכב. וולף הוא מלך הגיק-שיק ויש בו משהו כובש; הכריזמה האדישה והקולית שלו, ביחד עם חוסר המודעות הכביכול משוחקת שלו כבר הופכים את את הערב לחוויה שלמה.
החוויה השלמה הזו הופכת לכמעט מושלמת בעזרת חבריו להרכב. הבסיסט-גיטר-הירו אוסטין בראון שהודיע רשמית בהופעה על עזיבת ההרכב לאחר כמעט שנתיים במהלכן ניגן בהופעות בלבד, הצהרה שגררה אחריה רגע סנטימנטלי ואמוציונאלי כאשר וולף העניק לו חיבוק ענק מהלב, מלווה בדימעה או שתיים.
בראון ו-וולף נפרדים. Why? צילום: דימה וזינוביץ'
היו שם גם האורגניסט ג'וש מקדיירמנד ונגן הקסילופון ג'ושייע וולף המוכשר שניגן גם על מחצית מערכת תופים (על החצי השני ניגן יוני, האח הגדול). בנוסף ניגן וולף ג'וניור על גיטרה בביצוע ללהיט הפרובוקטיבי שלהם "The Hollows". הביצוע הזה היה אחת מנקודות השיא של ההופעה גם מבחינת הקהל וגם מבחינת הלהקה על הבמה, הוא נשמע מצוין וקיבל חיים משל עצמו מבלי להישמע חלול בגרסת לייב אינסטרומנטלית.
"Vowels P. 2" בישר כבר בתחילת הערב שמדובר באירוע ייחודי. ביצועים נוספים שהצליחו לדגדג במקומות הנכונים וכמעט להתעלות על המקור היו לשיר "Waterfalls" הכן והנוקב ולשיר "Song of the Sad Assasin" שאכן היה עצוב במידה. למעשה, הייתי יכולה להכניס לקטגורית המדגדגים את כל הליין-אפ, אבל הביצוע ל- "A Sky For Shoeing Horses Under" עדיין התבלט מעל השאר.
אי אפשר להישאר אדישים
יוני וולף הוא טיפוס מיוחד. הוא מצחיק ושנון, ואת זה כבר הבנו מהטקסטים שלו. הוא מרגיש בנוח עם עצמו ועם הקהל, מספיק כדי לטפס על חבל דמיוני
ולצחוק על עצמו כשהוא מספר שהפעם היחידה שהוא היה טוב בפריסטייל הייתה ליום אחד, בגרמניה, היות והם לא הבינו מילה ממה שהוא ג'ימג'ם.
טיפוס מיוחד. וולף צילום: דימה וזינוביץ'
הסאונדמן שייבאה איתה הלהקה הוכיח לנו ולבארבי שניתן למקסם את אקוסטיקת המקום עם טאצ' נכון של אנשי מקצוע נכונים, אם כי העובדה שהאיש הכיר את ההרכב על כל רבדיו תרמה, כמובן, לאיכות הסאונד בהופעה.
Why? נתנו הופעה שלא תישכח בקרוב אם בכלל במחוזותינו, מפוצצת באנרגיות מפרגנות ואוהבות, מטורפות - ומעט היסטריות - של קהל חובב האינדי שמילא את אולם הבארבי כמעט עד אפס מקום.לאחר שירדו מהבמה ואחרי ההדרן חזרו לשיר נוסף ואחרון, "Simeon's Dillema" המרגש והדי-רומנטי שהשאיר את הקהל רעב, רעב מאוד לעוד אבל מודע לכך שהלילה ילך לישון על קיבה ריקה אך לפחות מרוצה ומאושרת עד הגג. ותודה לחברת ההפקות, נרנג'ה, שהביאוהם עד הלום.
***
Why? הופיעו בבארבי, תל אביב, ב-15 ביולי.
* לגלרית תמונות מההופעה
עדכוני תרבות לסלולרי שלך
נא להמתין לטעינת התגובות
