הזירה הלשונית: דנה נגד מרגול, מי מלכת הלשון?

לקראת גמר "כוכב נולד" ביום ראשון, ערכנו השוואה בין מילון אינטרנשיונל למילון צנעני השלם כדי לבדוק מי ז'ונגלרית ומי סתם סבבו. וגם: מקבץ גידופים מעודכן בהשראת רון קופמן

רוביק רוזנטל | 27/8/2009 18:09 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
ביום ראשון יגיע לאילת עוד גמר של "כוכב נולד". בין היתר זכתה התוכנית דווקא בשנים האחרונות לעדנה לשונית, וכאן נעזר המדור באנציקלופדיית הבידור של אנרג'י, ערן סויסה. דווקא הדמויות הקבועות קימצו במגוון התגובות שלהם. המאסטרו, כיאה למעמדו, הסתפק ב"ערב טוב" ו"יפה מאוד", וצדי נע בין "ליד" לבין דברי שבח צנועים. גל הצליח להימלט מתגובות קבועות, יפה לו.
 
מרגול
מרגול צילום: חן גלילי

מקפצת הלשון של הסדרה באה לפני שלוש שנים עם מרגול, שהעניקה פרשנות ייחודית לשם התואר "אסרטיבית". על לשונה היצירתית כבר נכתב, ובהמשך המדור תזכורת עם חידושים. ואולם, בעונה החדשה נולדה דווקא דנה אינטרנשיונל ככוכבת לשון. השפתיים החתומות והעיניים החולמניות היוו מסך עשן. כשהתחילה לדבר, נפערו האוזניים.

ג'חנון עם שתי ביצים חומות. דנה מפרגנת לראם: אתה כמו "היהודים" בשילוב תימני.
הטוב במיעוטו. כלומר, הרע במירבו.
חצי התאהבות. אהבתי, אבל זה עוד לא זה.
מסמרון ופטישון. המשפט השלם: "היית מסמרון, אתה בדרך להיות פטישון".
סבבוּ. גירסת דנה ל"סבבה".
סופלה שבסוף יהפוך לעוגה. מחמאה מסויגת, בסוף תצליח.
שטאנץ. קיבעון נפשי-תרבותי. דנה נוזפת בשופטים עתיקי הימים: "אתם בשטאנץ של שולי נתן! אביב גפן לא היה עובר אצלכם!"
פעם אחת להסכים ולא להתווכח. דנה נוזפת במרגול, במבטא תימני עמוק.
פרֶחים לעומתך. דנה מפרגנת לוולאדי בקטע האתני: "אתה שר כמו בגראמי, אנחנו השופטים פרֶחים לעומתך".
תפרחת הדלומי. רוני, כמובן.
עכברת הביצה והזמר הפלילי

דנה אינטרנשיונל
דנה אינטרנשיונל רונן אקרמן

ובלי מרגול אי אפשר. להלן מקבץ מיצירותיה, חלקי למדי.
ברמפה הבאה. בשלב הבא.
גחיות. גניחות.
דאחל מוח. אחד שמזיין את המוח.
התברווזתי. התרגשתי עד עמקי הנפש! פרס האקדמיה על הפועל החדש הזה, ישר למילון!
ז'ונגלר. משובח, מרגול לא המציאה, רק השתמשה.
זמר פלילי. מחמאה, חברים!
זמרת מחוזית. פולו ל"משפט מחוזי מאוד" של הגששים.
לא הרמת לי את הרמפה. לא ריגשת אותי.
לאטו. לאט לך!
מושחת. פלילי מאוד, שבח עליון.
מחפופים. משוגעים.
מלהומה. מתמודדת הנוטה להתלהמות.
סתם פאלש. סתם פארש.
עכברת יאור. מיי פיינגולד.
על הטול. מהר!
פּלאט. מתמודד שטוח קול והבעה.
קרצנית. אחת שמפלרטטת עם השופטים והקהל.
שליכטה בלב. מרגול מגייסת ידע בשיפוצים לעולם הנפש.

גם לריקי
גל שקדמה למרגול היו כמה יציאות, לא הכול ממש עבר.

אתה מגן דוד עם קרניים: כוכב, שמש, וירח. שבח מעניין אך מסובך.
היה בנשי במרגש במרטיט ובכוכב. ריקי מפרגנת בשפת הבי"ת לכסניה זמסקוב.
תארי לך שהיית שרה כמו שאת יפה, אולי תשקלי להחליף מקצוע? ריקי קוטלת את הדר עוזרי.

רון קופמן מתרחץ בחרא

רון קופמן עורר השבוע סערה קטנה כאשר התעלק על חברי הכנסת שנסעו לדרום קוריאה ברדיו 102: "הדרעקעס האלה יושבים באגם של חרא", אמר, "חלאות", וכל אלה בסיבובים חוזרים. רובי ריבלין הודיע שיגיש תביעת דיבה מטעם הכנסת.

אני מודה שלא התפעלתי מהיצירה הזו של קופמן, למרות שהמותג שיצר בנוסח "תחזיקו אותי כי אני לא עושה חשבון לאף אחד" עובד היטב, ומשתלב היטב עם מבנה הגוף הדובי-גנגסטרי שלו. כדי לקרוא למישהו ברדיו "חרא" או "חלאה" כדאי שתהיה סיבה טובה, אפילו מנומקת, וכאן זה נשמע כמו הכללה עצבנית. דיבה? לא בטוח שזה קשור. סתם חוסר טעם.

רון קופמן
רון קופמן צילום ארכיון: עדי אבישי
 
בלי קשר, ענייני צואה וזוהמה מככבים במרכז ארסנל הגידופים בעברית ובשפות רבות אחרות, ומתחרים בהצלחה בתחום המין האנאלי והמקצוע העתיק של אמא. להלן מחבר, נא להשתמש על פי הוראות הרופא.

ג'יפה. כינוי ללכלוך אבל גם כינוי גנאי כללי. המקור בערבית פירושו נבלת בהמה.
דרֶק. היישר מהיידיש, שלקחה היישר מהגרמנית והפירוש המקורי, מה לעשות, צואה. גם "שטיק דרק", שתורגם ל"חתיכת חרא".
זבל. המילה הישראלית מכולן. מושפעת גם משימוש דומה ב"זבאלה" הערבית.
חלאה. הפואטיקה של הגידוף. המקור בתנ"ך, בספר יחזקאל במשמעות לכלוך. השימוש ביחס לבני אדם מושפע משפות זרות כמו "חלאת אדם" שמקורו ברוסית, "חלאת המין אנושי" וגם המילה האנגלית scum.
חרא. בתנ"ך פירוש המילה הוא צואה, כתוב אבל אסור לומר. המשמעות בעברית החדשה גם כצואה וגם ככינוי לאדם רע, סרט רע וכל דבר רע בהשפעת המילה התפתחה בעקבות הערבית.
טינופת. לא ממש בשימוש, אבל יעיל וקטלני.
שיט. תרומת השפה הגלובאלית, הנשמעת מעודנת למדי, סתם התעצבנות קלה. אם מישהו משמיע דברי הבל מוחלטים יש פיתוח: בולשיט, גללי הפר.

בתווך הרחוק

כותבי הכתוביות בטלוויזיה לא לבד. ציטוט מהעיתון שמעבר לכביש, יום שני השבוע, בכתבה על נוער ואלכוהול: "המספרים הגבוהים בהרבה בקרב הצעירים המבוגרים יותר, בתווך הגילאים 18 עד 21". למי שעוד לא גמר כיתה ב': צריך לכתוב "בטווח הגילאים". הלו, זה עיתון?

דומים אבל שונים

סדרת שאלות קוראים עוסקת בתופעה רחבה בעברית: מילים שיש להן שורש זהה או דומה, אך לא ברור מה הקשר ביניהן. בדרך כלל קשר כזה הוא אכן מקרי. שיטת השורשים העברית-שמית יוצרת מצבים שבהם שורשים זהים או דומים התפתחו ממקור שונה. לעיתים הקשר קיים, אך עבר גלגולי משמעות למיניהם.

אלי כותב: ל"חלל" יש שתי משמעויות בעברית: מת במלחמה, וריקנות. האם יש קשר ביניהם? האם איש שמת במלחמה הוא ריק כיון שהנשמה יצאה ממנו? ומדוע זה קיים רק לגבי אנשים שמתים מלחמה?

הקשר כאן אינו מקרי, אך בהקשר שונה מזה המוצע בשאלה. 'חלל' פירושו ריק. במקרא הוא מי שנבעו בו חללים, כלומר חורים בגופו, עקב נעיצת כלי נשק כגון רומחים וחניתות, כפי שה"חליל" מנוקב בחורים ובתוכו עובר זרם אוויר. 'החלל החיצון' הוא "המקום הריק".

יואב שואל: מה הקשר בין פסל לבין פָסול (לא תעשה לך פסל וגו') ומה עם הפסולת? הרי אותה משליכים, ואת הפסל שומרים (חזק!) ואף מציגים לראווה?

החוקרים חלוקים בעניין. בשפות שמיות רבות לפַסל פירושו כמו היום לחתוך ולעצב באבן, ובקיצור, ליצור פסלים. המשמעות השנייה היא לזרוק את הבלתי רצוי, ולכן אנחנו פוסלים אדם מלשמש בתפקיד כלשהו, וגם זורקים פסולת. חלק מהחוקרים סבורים שהמשמעות הזו התגלגלה מהפיסול באבן, שם הפסל מסיר חומר מיותר מן האבן. אחרים סבורים שאלה שני שורשים שונים.

יוסף בלכר שואל: האם יתכן ששורשה ומוצאה של המילה גולה היא משמו של השליט הזר הראשון בארץ שהוציא חלק מבני עמנו לגלות? הרי שמו הפרטי היה תגלת, הוא תגלת פילאסר המפורסם.

הרעיון מעניין אך לא סביר. "גלה" הוא שורש שמי המצוי בשפות רבות ומשמש גם במשמעות הופיע, (לגלות, התגלות) וגם כיציאה לגלות (הוא הופיע במקום מסוים, בארץ אחרת). לא סביר ששמו של המלך האשורי הוא מקור המילה, למרות שהשפה האשורית היא שפת שמית. תגלת פלאסר השלישי אכן נקט במדיניות של הגליות עמים בכיוונים שונים, אך השם ניתן לו מאבות אבותיו.

נועה בן עמרם כותבת: במסגרת לימודי נתקלתי במונח digest dna, המציין הריסת מולקולת דנ"א ע"י אנזימים. והתלבטתי קשות בתרגום, שכן 'עיכול' מתקשר אצלי יותר עם אוכל, וגם הינו התרגום הישיר מאנגלית, בעוד 'איכול', כמו הסנה, מתייחס להרס. מה דעתך?
הפועל "איכל" מוכר לנו מסיפור הסנה, אבל משמעותו הבסיסית קשורה באוכל, ומובן שמדובר באותו שורש. האש השורפת את הסנה "אוכלת" אותו, ו"איכול" פירושו באנגלית digest. "עיכל" בעברית היא צורה משנית מאוחרת של "איכל". אני ממליץ על "איכול".

עידית רוטשטיין: מה הקשר בין חיובי לשורש חי"ב? והאם יש קשר בין שלילי לשלל המופיע בתנ"ך?
"חיובי" היא מילה חדשה שהתגלגלה מהפועל לחייב, המופיע בתלמוד: חיוב והתחייבות קשורות להסכמה והכרעה שיש לפעול בצורה מסוימת. "חיובי" במקורו פירושו, "קשור בהסכמה מחייבת שיש לפעול בדרך זו ולא אחרת". תופעה דומה קיימת באנגלית: positive מייצג גם רוח טובה ומשתפת, וגם החלטיות ומחויבות. "שלילי" הוא ככל הנראה התפתחות של המילה והפועל שלל במשמעות ביזה המופיעה במקרא.

ש. מירושלים שואל: מה טיב ההבדל בין חטף וחתף? ומדוע בת"ו מופיעה המילה כמעט באופן בלעדי בצורה "כחתף"?
אין הבדל. האותיות ט' ות' מתחלפות ביניהן לכל אורך ההיסטוריה של השפה. "תועה ו"טועה" באות מאותו מקום, וכמוהן "חרט" ו"חרת". חטף וחתף מופיעות שתיהן בתנ"ך. "כחתף" מופיע בתנ"ך רק בת', ולכן נקלט כך, אבל פרשני המקרא טורחים לומר כי "כחתף" פירושו "כחטף".

אסף רוזנטל כותב: האם קיים קשר בין דֶבֶר (המגיפה), דבר (דבר-מה) , דיבור, ומידבר?
לא נמצא קשר בין שלושת השורשים הזהים דב"ר. המגיפה קשורה בשורש שמי עתיק שפירושו מוות. הדיבור גם הוא מצוי בשפות שמיות, וממנו התגלגל "דבר" (מה שנאמר, מה שיש לו שם). "מדבר" ו"דביר" קשורים במרעה, בהליכה אחרי הרועה.

זמירה מחו"ל כותבת: מה ההבדל בין סקירה לסריקה? האם זה לא אותו דבר?
יש שורשים שיש בהם שיכול אותיות, אך לא במקרה זה. "סריקה" במשמעות בדיקה ובחינה מדוקדקת היא התפתחות של פעולת סריקת השיער. "סקירה" היא הסתכלות, וקשורה בפעולת העין.   

יש לך שאלה שתמיד רצית לשאול בענייני לשון?  ראית או צילמת מודעה או תמונה שיש בה עניין לשוני? שמעת ביטוי סלנג שכדאי לשפוך עליו אור? הילד השמיע הברקה לשונית מהממת? שלח/י באמצעות "כתוב לעורך".

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

הזירה הלשונית

רוביק רוזנטל מביא מילות סלנג חדשות, מזכיר ביטויים נשכחים, מספר מה מתרחש בעולם הלשוני בישראל ובתפוצות, מציץ בספרים חדשים ובפרשת השבוע, מציג הברקות לשוניות של ילדים ומשחקי מילים, ועונה לשאלות

לכל הכתבות של הזירה הלשונית

עוד ב''הזירה הלשונית''

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים