מדף הספרים של דן תורן
דן תורן חוזר לימים שבהם גמע את כל הספרים של ג'י די סאלינג'ר, נזכר איך בננה יושימוטו גרמה לו להרגיש כאילו ביקר ביפן, ואיך רצה לברוח בגלל "אישה בורחת מבשורה". 10 המלצות
הרגשתי שאני כמו גרוסמן - בורח מהבשורה, מהמיותרות של המוות ומהפחד על ילדי שלי. בנו של גרוסמן נהרג כידוע ביום האחרון של מלחמת לבנון השניה. בסוף הספר כותב גרוסמן שאת רובו כתב דווקא כניסיון להתמודד עם הפחד על הבן הנמצא בלבנון.
זה סיפור על אשה שבורחת עם אהובה הקודם לטיול בגליל, במקום לשבת בבית ולהמתין למבשרים שהיא כל כך פוחדת שיגיעו. לקרוא ספר עם סוף ידוע מראש ועוד סוף כל כך אכזרי זה קשה מאד, אבל לא קשה כמו הטרגדיה של דויד גרוסמן ומשפחתו.

ניורומנסר - ויליאם גיבסון
את הספר הזה קראתי סמוך ליציאתו לאור, בסוף שנות השמונים, והתחלתי לחוות את מושג הסייברספיס לפני שעוד היה לי מחשב. הספר הזה, שנכתב ב-1986, בקנדה, על מכונת כתיבה, מתאר עולם שבו אפשר, בעזרת צ'יפ שמתחבר ליד האוזן, לתקשר עם עולם וירטואלי שבו מאכסנים נתונים, נפגשים ולמעשה עושים הכל, רק בלי הגוף הממשי.
הספר נכתב כמה שנים לפני שהאינטרנט התחיל, ולמעשה טבע את מונח הסייברספייס, באותה שנה שיצא המונח סייברספייס הופיע במגזין TIME האמריקני. גיבסון סיפר אחר כך בראיון שכאשר קיבל את המחשב הראשון שלו, אחרי שהספר כבר יצא, הוא הפעיל אותו - הכניס את הדיסקט כמו שעשו אז, וצלצל להחזיר אותו כי חשב שהוא מקולקל, הרעש של המחשב שקורא את הנתונים מהדיסקט נשמע לו כמו תקלה. הוא היה בטוח שזה אמור להיות שקט לחלוטין.
סוף הדרך - ג'ון בארת'
קראתי מזמן, אבל אני זוכר היטב את התחושה של להיבלע בסיפור כאילו הוא יותר חזק מהמציאות. רומן נפלא על יחסים, אהבה, חברות, קנאה, שקרים ועוד. ג'ון בארת כתב עוד המון ספרים אחרי הספר הזה, אבל מעולם לא הצליח לשחזר את הכח של הספר הראשון. (אני מגזים, היה גם את "האופרה הצפה" המצוין) אבל משולש האהבה הלא צפוי שמתרחש בו הוא הרבה יותר חזק מלראות כל סרט. תענוג צרוף.
דוקטרינת ההלם - נעמי קליין
קראתי עכשיו. זהו ספר מבהיל מאד על העליה של הקפיטליזם של האסון. ספר שמתאר את העולם שבו אנחנו חיים מנקודת מבט של מרווחים ומפסידים, המיעוט העשיר ודרכו לנצח את הרוב העני. אנחנו רגילים לחשוב על שוק חופשי כעל דבר בריא ונכון, ולא חושדים שיש מי שיעשה רווח ממתקפת טרור רצחנית, מלחמה או אסון טבע. נעמי קליין מציעה אפשרות אחרת ומצביעה על המושכים בחוטים שעמדו מאחורי המשברים והמלחמות ששינו את העולם בארבעת העשורים האחרונים.
חייו של ג'ון לנון - ג'ון וויז ג'קסון
קראתי עכשיו. תמיד אהבתי את לנון, אבל לא ידעתי עד כמה החיים השלו משתקפים בתוך השירים שלו. מה שיפה בביוגרפיה הזו זה לראות שלנון בכל תקופה בחייו כתב שירים מצוינים. לנון היה מהטיפוסים שבכל פעם שהוא שינה את תפיסתו לגבי העולם - והוא עשה את הרבה פעמים בזמן שהיה ביטל וגם אח"כ - הוא כתב שירים ברוח התפיסה החדשה שלו, ומדהים שרובם מצוינים. במילים אחרות: לא משנה כל כך מה הוא חשב - יותר משנה איך הוא כתב. לנון, שהייתה לו ילדות קשה, שהרגיש רוב חייו נעזב ופגוע, היה מסוכסך עם עצמו, אבל הפך מכך את הכי טוב.
המטבח - בננה יושימוטו
סופרת רוק אנד רול. ממש התאהבתי בה. איזה פשטות. בזכותה אני מרגיש כאילו הייתי ביפן. קובץ סיפורים שמסתיים בזה שהסופרת כותבת קטע אישי קטן לעורך שלה, בו היא אומרת שהיא בדרך להופעה של נירוונה ולכן לא תוכל להיפגש איתו. במרכז הסיפור שבקובץ הזה עומד סיפורה של אישה צעירה ביפן בת ימנו, אשה תאבת חיים וחובבת בישול, המנסה להתגבר על אובדן של אדם אהוב ולגלות משמעות חדשה לקיומה. נתיב החיפוש שלה עובר בעולמות של יום ושל לילה, בין מציאות לחלום, בין מוסכמות שמרניות לתרבות שוליים, וכל זאת על רקע הססגוני, התוסס והנהנתני של טוקיו.
הספר החדש של אורלי קסטל בלום - אורלי קסטל בלום
קראתי אותו כשהספר יצא. אני מעריץ שלה, ואני זוכר את התחושה בספר הזה של הדמיוני שמתערב במציאות כל כך בעוצמה. קראתי את כל הספרים של בלום, ראיתי כל תוכנית דוקומנטרית שעשו עליה, היא כאילו כותבת את מה שהייתי רוצה לכתוב אם הייתי כותב סיפורים ולא שירים. סיפור על מרדף אחרי טרנדים. הגיבורה של בסוף המילניום לא יכולה להירגע, מוכרחה לתפוס את הטרנד האחרון, למשל אם להזכיר אחד - גידול ג'ירפות גמדיות. אין מילים לתאר את היופי .
ההפלה - ריצ'ארד בראוטיגן
ספרן שעובד בספריה שאליה מבאים את כל הספרים שלעולם לא יצאו לאור, מחסני ענק שבהם הוא שומר על כל התקוות לפרסם ולהתפרסם שלעולם לא יתממשו. וכל זה עד שהוא מתאהב בבחורה הכי יפה, שלא אוהבת להיות בתוך הגוף היפה שלה. ספר היפי, אמרו עליו שהוא למעשה ג'י די סאלינג'ר שהחליף זהות. זה לא נכון, אבל היה כיף להאמין.
פראני וזואי - ג'י די סאלינג'ר
סאלינג'ר מעולם לא הירבה לעשות עיבוד של הסיפורים שלו לטלוויזיה או לקולנוע, למעט בבתי ספר למשחק. אחרי שהוא הפך לכוכב ספרות אמריקני, הוא ביקש מהעיתונות לעזוב אותו לנפשו ולתת לו לחיות חיים אנונימיים. וכך, במשך שנים רבות מאד הוא לא צולם ולא אמר מילה.
פראני וזואי הם האח והאחות הצעירים של משפחת גלאס, משפחה בדיונית המופיעה במספר סיפורים קצרים מאת ג.ד. סלינג'ר. המשפחה מתגוררת בניו יורק, ההורים הם בסי ולס גלאס, זוג שחקני
דן תורן יופיע הערב בשעה 22:30 ב"אוזן בר" בתל אביב, במסגרת פסטיבל ת"א הראשון למוזיקה







נא להמתין לטעינת התגובות








