מטילים אימה
המלצרית קייטי פטרסטון ואיש ההיי-טק מיכה סלוט לא האמינו שזה קורה להם. בשנת 2006 הם השתתפו בסרט האימה דל התקציב "Paranormal Activity", ושלוש שנים אחרי הם הפכו לשיחת היום בהוליווד. ריאיון
השניים מגלמים בני זוג שנרדפים על ידי כוח מסתורי בסרט "Paranormal Activity". המותחן העל טבעי שהפך לאחד מסיפורי ההצלחה הגדולים של השנה. הסרט, שנעשה בתקציב של 15 אלף דולר, הצליח להתייצב במקום הראשון בטבלת שוברי הקופות בארצות הברית עם רווחים של יותר מ-84 מיליון דולר מאז עלה לאקרנים בספטמבר בהפצה מצומצמת.
ופטרסטון וסלוט? הם מופתעים בדיוק כמו כולם. "כשהסרט עלה לאקרנים התחבאנו מאחורי עץ מעבר לרחוב של בית הקולנוע 'ArcLight' בהוליווד", מספרת פטרסטון בת ה-27, בזמן שהיא יושבת באחד התאים במסעדה. "התור היה ענק. לא יכולתי להאמין. זה משהו שאתה מצפה לו אבל לא חושב שיקרה. רציתי לרוץ לעבר האנשים ולצעוק: 'היי! אני משתתפת בסרט!', אבל פשוט לא יכולנו".
על מנת לשמור על המסתוריות סביב הסרט, האולפנים והבמאי, הישראלי לשעבר אורן פלי, החליטו להרחיק את השחקנים מאור הזרקורים, ורק לאחרונה אישרו להם להתראיין לתקשורת.
גם עבור סלוט מדובר במקפצה לקריירה. הוא בן 28, גדל בקונטיקט ועבר ללוס אנג'לס בשנת 2005 כדי לפתח קריירת משחק, עליה עמד לוותר קצת לפני האודישן לסרט. פטרסטון, ילידת טקסס, עברה אף היא ללוס אנג'לס בשנת 2005, וכשהשניים נפגשו באודישנים כשנה לאחר מכן לסרט העצמאי של פלי, הם לא ציפו להפוך לחלק משובר קופות. כשהם הגיעו לאודישן, אפילו לא היה תסריט.
"אני זוכרת שחיכיתי בחדר ההמתנה וכל מיני בחורות צעדו שם והניעו את ראשם", מספרת פטרסטון. "נכנסתי לאודישן ופלי אמר 'למה את חושבת שהבית שלך רדוף?', פשוט ככה. בום! אז פשוט זרקתי את עצמי פנימה, לתוך הדמות". וזה בדיוק מה שפלי חיפש לדמויות אותן כינה בשמות האמיתיים של השניים: קייטי ומיכה.
"כל הרעיון היה שזה ירגיש טבעי", אומר פלי בשיחת טלפון. "לא
זה נכון. כשפוגשים אותם פנים מול פנים, פעמים רבות הם משלימים את המשפטים אחד של השני, מקניטים זה את זו ומחמיאים זו לזה. אבל למרות הפלירטוטים ההדדיים, הם מתעקשים שהם לא זוג במציאות, על אף שסלוט ממהר להוסיף שפטרסטון ביקשה ממנו מספר טלפון אחרי האודישן.
"לא ניסיתי להתחיל איתו", היא מסבירה. "הייתי חדשה בעיר והיה לנו כל כך כיף ביחד. למה שלא נהיה חברים? וחשבתי שאם נקבל את התפקיד, זה יכול להיות נחמד אם נסתדר מכיוון שזו עומדת להיות חוויה מלחיצה".
הצילומים התקיימו בשנת 2006 בביתו של פלי בסן דייגו במהלך שבעה ימים - מה שהיווה בעיה עבור סלוט, שבדיוק נרשם לבית ספר למוזיקה (בסרט אפילו מופיעה מוזיקה מקורית שחיבר).
השחקנים, שכל אחד מהם קיבל 500 דולר עבור התפקיד, עבדו לעתים בין 14 ל-18 שעות ביום, וכשרצו לישון, הם עשו זאת בתור "הבית הרדוף". פטרסטון במיטה בחדר השינה הידוע לשמצה מהסרט, וסלוט באחד מחדרי האורחים.
"בקושי ראינו את העולם החיצון", היא צוחקת. "רק צילמנו כל הזמן. אני אפילו לא יכולה להגיד איך סן דייגו נראית. אבל העייפות סייעה להפוך את הדמויות לאמינות יותר אני מניחה", וסלוט מוסיף "לפחד במהלך הלילה זה משהו שכולנו יכולים להזדהות איתו. כילדים היו לנו מלא פחדים. כולם יודעים מה זה לפחד ממשהו שאורב מעבר לדלת, וכשהפחדים חוזרים כשאנחנו מבוגרים יותר קשה להתעלם מהם. אני חושב שזה משהו שסייע לסרט להצליח".
סלוט ופטרסטון, שנראים היום כמעט כמו לפני שלוש שנים, לא ממש מודאגים מהטירוף סביב הלהיט. פטרסטון התפטרה מעבודתה כמלצרית וסלוט רומז שהוא מתכוון לעזוב את ההיי-טק. "עכשיו פתאום מציעים לנו אודישנים", הוא מסכם. "זה יותר טוב מלזכות בכל פרסי הלוטו ביחד".
נא להמתין לטעינת התגובות
