מה הייתה כותבת לאה אמנו לו היה לה בלוג?
יפה נבו, סופרת ועיתונאית, מציירת את חלומותיה ומציגה את הנשים בתנ"ך ממבט תקשורתי עכשווי בתערוכה "אחותי – בת יפתח"
כעיתונאית בנשמה, מציגה נבו את הדמויות והסיפורים של הנשים בתנ"ך מנקודת מבט תקשורתית עכשווית. כך, למשל, בציור של שרה והגר - התמונה כמו מייצגת במהותה את הסכסוך במזרח התיכון כולו. כל אחת מהן יושבת על כסף, כל אחת מהן היא אמא של עם שעתיד להילחם במשך שנים רבות. ברקע, הילדים על החוף נראים בתמימותם אחים אמיתיים, עד שהמציאות האכזרית תטפח על פניהם.
"התחלתי לצייר במקרה", היא מספרת. "תמיד חשבתי שציור זה לפנסיונרים, לאנשים משועממים, לאנשים שצריכים תרפיה. אמנם הציור הוא באמת תרפיה, אבל מהמקום החיובי, היצירתי, המקום שרוצה להתבטא, לצאת החוצה לעולם. להביא תפיסת עולם או סתם לשקף תפיסת עולם".
אל הציור התוודעה בשנת 2003, אחרי מריבה עם עורך העיתון בו עבדה. "חיפשתי לאן ללכת, וחברה התקשרה אלי וביקשה ממני לבוא לצייר", מספרת נבו. "הפעם נעתרתי. הגעתי ליהודית שני, ציירת מדהימה, ועד שהיא ניגשה להסביר לי איך מציירים את המודל, כבר ציירתי אותו. הייתי המומה. החברה שלי גם. ומאז לא הפסקתי לצייר".
שרה והגר. הילדים על החוף נראים אחים אמיתיים, עד שהמציאות תטפח על פניהם
"מציירת באקסטזה - אמיתית"
ציוריה של נבו, לדבריה, הם בעצם השתקפות של חלומותיה. "ברגע שבו נגעתי בציור, התחלתי לצייר ולחלום, ולצייר מתוך חלום", היא אומרת. "לא ציורים מהאינטרנט, לא מודלים של אף אחד. מציירת מתוך חלום, אבל בהקיץ.
"למשל חלמתי על גלים מתנפצים ועל אנשים לכודים. שבוע לאחר מכן היה הצונאמי. ציירתי את הצונאמי מתוך תחושה. ציירתי חתונה קונסרבטיבית ולאחר מכן חתונה רפורמית. שבוע לאחר מכן בתי הודיעה לי שהיא מתחתנת. אחי התחתן בחתונה רפורמית שנראתה כמעט אחד על אחד כמו הציור שסיימתי חודשיים קודם לכן".
אחר כך הגיעו חלומות על נשים מהתנ"ך. "חשבתי שזה יהיה משהו חולף, כמו יתר הציורים", אמרה. "אבל זה לא קרה. אני חולמת על דמות, קוראת עליה, מתחברת
ולאחר מכן מציירת. בלי לדעת כמעט מה אני הולכת לראות. מציירת באקסטזה. אמיתית. אני נכנסת לתוך בועה וצוללת. אחר כך משלימה פרטים, על פי הסיפור התנ"כי. נותנת מעין סגירה וסיום לציור, מעניקה לו משמעות".
בשנת 2008 הציגה נבו את התערוכה בפעם הראשונה, במוזיאון התנ"ך בתל אביב. לאחר מכן החליטה להתמקד רק בציור נשים מהתנ"ך. "זה הייעוד שלי", היא אומרת. "כמו שהייעוד שלי הוא להיות עיתונאית. כל המקצועות שלמדתי וניסיתי, הם תעודות מודפסות יפה. לא עסקתי בהם ולא רוצה לעסוק. לכן, אני בוראת את עולמן של הנשים בתנ"ך ממבט תקשורתי עכשווי. למשל, ציירתי וכתבתי על הבלוג של לאה. מה הייתה לאה אמנו כותבת על ליל נישואיה, לו היה לה בלוג".
מרים הנביאה. ''אני נכנסת לתוך בועה וצוללת. אחר כך משלימה פרטים, על פי הסיפור התנ''כי''
"אחותי - בת יפתח" – החל מיום שני הקרוב ועד ה-14 במרץ בגלריה העירונית, בניין עיריית ראשון לציון, במסגרת קיר אמן, רחוב הכרמל 2
נא להמתין לטעינת התגובות
