התערטלות אקסטרווגנטית: "זוג או ילד" מעורר אי נוחות

למרות ניסיון מעט פדגוגי לייצר מכנה משותף ציבורי ולספר על הדרך שמאות אלפי נשים עוברות במהלך טיפולי פוריות, "זוג או ילד" הוא בעיקר אקסטרווגנזה של התערטלות ומחיקה כמעט טוטאלית של צנעת הפרט

אביעד פוהורילס | 12/9/2012 11:45 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
 
תחושה שהם כמעט משחקים בחייהם. מרוז ווילנאי
תחושה שהם כמעט משחקים בחייהם. מרוז ווילנאי צילום מסך

ברגע שהסתיים הסרט של אורלי וילנאי וגיא מרוז, התפשטה אצלי בבטן תחושה מוזרה ולא ברורה. אותו חוסר שקט מוכר שאתה מרגיש אחרי יום הזיכרון, כשהוא הופך בן רגע ליום העצמאות. אי אפשר לומר שנהנית. וילנאי ומרוז, שנישאו לפני כמה שנים, ולא בפעם הראשונה עבור כל אחד מהם, החליטו לפני שנתיים להביא ילד משותף לעולם. הוא בן 50, אב לשלושה ילדים, והיא בת 40, אם לילד בן עשר.

אהבתם המאוחרת בערה, והם, בעולם האפשרויות הבלתי מוגבלות, החליטו לבסס את זוגיותם בניסיון להביא צאצא. מכיוון שלא הצליחו להיכנס להיריון בדרכן של החסידות, ומשום שהרופא קבע כי זרעו של מרוז "התקלקל" עם השנים, החלה וילנאי בתהליך של הפריה חוץ-גופית, שכלל הזרקות יומיומיות לבטן במשך עשרה ימים. בסיומן שואבים את הביציות בהרדמה, מפרים אותן בהזרקת זרעו של מרוז ואחרי יומיים מחזירים אותן מופרות לרחם ומתפללים שייצא היריון.

את סדר היום המשותף של השניים אנחנו מכירים מאז החלו לרוץ בתקשורת כ"פאוור-קאפל" בספיישלים, בתוכניות בוקר, בעיתון, בים, באוויר וביבשה. וילנאי היא הרצינית והאמהית בסידור הזוגי הזה, ומרוז משלים אותה בדרכו הישירה והמעט ילדותית, ועל הדרך משיג את הדיווידנדים שלו. אמנם היה כאן ניסיון מעט פדגוגי לייצר מכנה משותף ציבורי ולספר על הדרך שמאות אלפי נשים עוברות במהלך טיפולי פוריות, אבל "זוג או ילד" הוא בעיקר אקסטרווגנזה של התערטלות ומחיקה כמעט טוטאלית של מושג הפרטיות וצנעת הפרט המתבקשת או אפילו נדרשת.

באחת הסצנות במחלקה לטיפולי פוריות נדרש מרוז להפיק זרע, ולשם כך נכנס לבדו, מחויך וקורץ, לחדר קטן עם מכשיר וידיאו ודיסק נטול עטיפה. אני מודה שתהיתי אם ישיג את תאוותו באמצעות סרט של "פו הדב" או יצפה בדיסק שבו מופיעה נערה יפת מראה כזו או אחרת בתנוחה מתאימה, נערה שווילנאי עצמה הייתה טוענת עליה באחת מתוכניותיה המלומדות כי היא בסך הכל "אישה מנוצלת בעולם ציני של גברים".

בעונה הבאה של "מחוברים" אמורים להופיע גברים ונשים יחד, ולא בנפרד כמו עד היום, והזוג וילנאי-מרוז הם מועמדים מצוינים ואף חסכוניים לניסיון החדש, אם כי סביר שזה לא יקרה, כי הזוג סובל מעט מחשיפת יתר. יצוין שהיו בסרט רגעים מכמירי לב באמת, כי הרי אי אפשר להישאר אדיש כשמכשיר האולטרסאונד מתמקד בעובר ומחפש לשווא את דופק הלב שהכזיב בתחילת החודש השלישי להריונה של אורלי, לאחר טיפול ההפריה השני שהשיג היריון.

מצד שני, התחושה הלא נוחה לאורך הסרט נבעה מכך שלעתים הזוג הזה כמעט משחק בחייו. כמו, למשל, כשאורלי עוברת אירועי לב לא פשוטים, ומרוז, בתוך כל האירוע הקשה הזה, כשלא ברור מה יהיה ואיך אשתו תצא מזה, נשאר חד מספיק כדי להתפנות ולהתראיין לרדיו מבית החולים שבו מאושפזת וילנאי ולהסביר למראיינת שיש כנראה קשר בין האירוע הלבבי לאותם טיפולי הורמונים שאנחנו מספרים עליהם "ועושים עליהם סרט".

אז יכול להיות שמרוז, ולא ידענו את זה, הוא אחד מבניה של אמא תרזה, וכל מטרתו בסרט היא לייצר מודעות ציבורית לאיהוודאות הגדולה של איך מביאים ילדים לעולם. אבל התחושה שלי, לפחות, היא שהשניים לא תמיד יודעים לשים גבול ולסגור את המצלמה כשמדובר במקומות הקדושים האלה.

"זוג או ילד", ערוץ 10

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום טלוויזיה -
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

ביקורות וטורים

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים