הזירה הלשונית: על ארבעה אחים דיברה הקואליציה

ממשלת נתניהו השלישית פוגשת את ההגדה של פסח, יולי אדלשטיין בהערה אנטישמית בכנסת וגם: מהי משמעות הביטוי "איפה שמתאבלים, מישהו מת"?

רוביק רוזנטל | 21/3/2013 14:07 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
ארבעת האחים, גירסת 2013
 
חכם, תם וזה שאינו יודע לשאול. בנט, נתניהו ולפיד
חכם, תם וזה שאינו יודע לשאול. בנט, נתניהו ולפיד צילום: פלאש 90, איי פי, איי אף פי
 
על ארבעה אחים דיברה תורת הקואליציה.

אחד חכם, רב נפתלי, עם 12 מנדטים הפך לציר שסביבו סובבים הממשלה, הכלכלה, ובקרוב גם ענייני הקפאה והסדרים מדיניים שלא יהיו.

אחד רשע, רב אביגדור, עם 11 מנדטים ואקדח ברקה השיג חמישה שרים (נכון ל"סיום משפטו"), הדיח את יושב ראש הכנסת, והוא רוקם בחשאי את דרכו אל כיסא רוה"מ.

אחד תם, רב בנימין, הקים קואליציה בשיטת הלחיץ והסחיט, האזין בהכנעה לתביעות איווט, למאבקי לפיד, לסירובי שרה ולבכיות סילבן, ובנה קואליציה שאותה לא רצה בשום פנים ואופן.

ואחד שאינו יודע לשאול, רב יאיר, שעד עכשיו אמר שאינו מבין בכלכלה, הפך לקברניט הכלכלה, ומעתה ואילך יגלה כמה צדק.

ועתה ישבו הארבעה 85 ימים ולילות וידונו בעסקי תקציב עד שתגיע קריאת שמע של שחרית, יאריכו בהגדה, ואיש איש יחשוב על הכופתאות.
צילום: פלאש 90
רשע הרוקם בחשאי? אביגדור ליברמן צילום: פלאש 90

יש מלעיל גם בכנסת

בישיבת הבתולין של היו"ר החדש, יולי אדלשטיין, הודיע היו"ר על ספירה שֵמית לאישור הממשלה. "שֵמית" במלעיל. המדור האחרון עסק בשמות פרטיים הזוכים למילעול, אבל לא מעט מילים כלליות בשפה זוכות אף הן למילעול, והביטוי "בחירה שמית" הוא אחד מהם, ולא מאתמול. המילעול הזה זכור עוד מימי ראשית המדינה, היה אופייני לפוליטיקאים של העשורים הראשונים, ואיכשהו נותר על כנו. אחד מחברי הכנסת העיר על כך בקול רם, והיו"ר הטרי חזר אל המלרע. יעקב פרוינד היה קורא לזה "הערה אנטי-שֵמית".



ובאותו עניין כותב מרק בוים: "במדורך מוזכר המילעול של השם "יניב" כדוגמה של "דיבור פרחי". את המילה "פרֶחה" אינני זוכר מהימים ההם, אבל בהדסים (שנת לימודים 1957-58) היה לי מורה בשם "יניב", והכל ביטאו אותו במלעיל!

מארס או מרץ?

סוזן בל שואלת, מהו השם הנכון של החודש בו אנחנו נמצאים: מַארס או מֶרץ?
תשובה לשאלה ניתנה במדור לפני שמונה שנים, אז למי שהחמיץ: "מֶרץ" היא ההגייה הגרמנית לביטוי החודש הלועזי השלישי, מארס היא הצורה הלטינית. בדיבור העברי השתרשה ההגייה הגרמנית של שמות כל החודשים הלועזיים, אך רק בחודש זה קיים הבדל משמעותי בין הצורה הגרמנית והלטינית. בכלי התקשורת המסורת הייתה לומר "מארס", מתוך העדפת השיטה הלטינית, אבל בשפת הדיבור המקובלת מרץ היא כמעט הצורה הבלעדית, והיא נהוגה היום גם בתקשורת.

אכל צימוק והתעורר שיכור
לפני כשנתיים הוציא ריקרדו אריאל בלנק ספר נאה של השוואות פתגמים, שאף נסקר במדור. בימים אלה יצא ספר המשך בהוצאת המחבר ושמו "100 חידות על פתגמים". בכל עמוד שמאלי איור צבעוני המרמז על ביטוי עברי, וכן רמז. מעבר לדף התשובה, וכמה ביטויים מקבילים. בהמשך הסדר מתהפך, ויש לזהות ביטוי עברי על פי המקבילות. ולהלן כמה דוגמאות.

מקבילות לביטוי "אין עשן בלי אש":
בהונגרית: אם השיחים מרשרשים, סימן שיש רוח.
בסווהילית: איפה שמתאבלים, מישהו מת.
בתאית: אם יש גללי צואה, משמע שהכלב עשה את צרכיו.

הערת המדור: מקור הביטוי העברי בספר הזוהר, בארמית: "לית תננא בלא אשא, ולא אשא בלא תננא". משם נדד ליידיש ולשפות יהודיות נוספות וחזר לעברית.

מקבילות לביטוי "בעל המאה הוא בעל הדעה":
באיטלקית: היכן שהזהב מדבר, הלשון שותקת.
באנגלית: מי שמשלם לחלילן קובע את המנגינה.
בקוריאנית: מפתח מכסף יכול לפתוח כל דלת.

הערת המדור: מקור הביטוי ביידיש: "דער וואָס האָט די מאה האָט די דעה".

מקבילות לביטויים העבריים "לעשות מזבוב פיל" ו"סערה בכוס מים":
בספרדית: "לטבוע בכוס של מים".
במרוקאית: "אכל צימוק – והתעורר שיכור"
ביפנית: "להפוך מחט קטנה למקל גדול".

הערת המדור: מקור שני הביטויים העבריים מלטינית, אף כי הגיעו לעברית מיידיש ושפות נוספות: elephantum ex musca facis, וכן excitabat enim fluctus in simpulo.


צילום: מתוך אינסטגרם
אם יש גללי צואה, משמע שהכלב עשה את צרכיו צילום: מתוך אינסטגרם

הכלח והסוציומט

כמה קוראים נאמנים מגיבים על מקורו של המונח הסלנגי "סוציומט". אורי הייטנר כותב: "לדעתי, המושג סוציומט אינו קשור לקללות הרוסיות אלא למבחן הסוציומטרי, שבו החיילים מדרגים את חבריהם לצוות. סוציומט הוא מי שאינו מוערך בבחינה סוציומטרית". רקפת ברנד מרחיבה: "מקור המילה בקורס טיס, שם בין השלבים נערכים גם מבדקים סוציומטריים, שבהם פרחי הטיס מדרגים את תכונות חבריהם בתחומים של עבודת צוות, אמינות וכיו"ב, ותוצאותיהם משפיעות על ההדחה מהקורס. טיפוס שנוטה לעזור לעצמו בלבד זוכה לציון נמוך במבחן הסוציומטרי, ומקבל את הכינוי סוציומט".

ואילו בעניין "אבד עליו הכלח", רפאל שפר מרביבים מביא סיפור מרתק: "אני בן יבנאל, אבי בן המושבה וכילד הכיר את השדות וההרים ואת הצומח. אבי סיפר לי את הגירסה המקובלת ביבנאל למקור הביטוי: כלח הוא צמח חד שנתי, שגבעוליו בוערים לאט, על כן שימשו בעת העתיקה לשמירת הגחלת. תפקיד הזקן במשפחה היה לשבת ולהתחמם ליד המדורה ולהשגיח עליה. כאשר כבר לא הצליח בתפקידו, "עבר עליו", כלומר גם להיות שומר הגחלת כבר אינו מתאים". תודה רפאל, לסיפור היפה הזה אין אישוש בפרשנות ובמילונים, אבל לפעמים האמת טמונה דווקא באגדות כפריות.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום ספרים וספרות-
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...
קבלו עיתון מעריב למשך שבועיים מתנה

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים