 |
/images/archive/gallery/675/110.jpg חוה אלברשטיין
יח''צ  |
|
|
|
|
| איתי שטרן התרגש אתמול בהופעת הקאמבק של חווה אלברשטיין. אתם גם תתרגשו אחרי שתקראו את מה שאיתי כתב |
|
|
|
 | דפדף בתרבות |  |
|
איתי שטרן
5/1/2007 10:10 |
|
|
|
|
|
|
|
תיאטרון נוגה היה מלא עד אפס מקום. קהל צעיר כמבוגר מילא את מאות המושבים טרם כבו האורות. קהל עמד על רגליו, לא יכול להפסיק את מחיאות הכפיים. רק חוה אלברשטיין, אישה קטנה עם גיטרה קלאסית ניגשה אל המיקרופון, אחוזת התרגשות אמיתית, והתחילה לשיר את "האומנם". פתיחה מצמררת. הקהל נאנח מרוב הנאה. "ואפשר, ואפשר לאהוב" היא שרה והקהל איתה. מחבקת את הרגע הזה שיהפוך לאחד מני רבים בו נתגלתה מחדש האישה היפה הזו, בעלת המשקפיים השחורים והקול העצום.
אני לא חושב שהרבה ציפו שרק שלושה שירים לאחר מכן יגיע "פרח הלילך". השיר הזה, שהיווה את יריית הפתיחה לקריירה הארוכה של אלברשטיין, לפני למעלה מארבעים שנה (והפך השבוע באופן אירוני לתקליט זהב) מילא את הלב באושר גדול. החשש המסוים שנבט בליבו של כל מעריץ, התמוסס.
אלברשטיין, אישה נבונה שכמותה, ידעה למצוא את נתיב האמצע שיזקק את יצירתה הקלאסית יחד עם זו החדשה. וכך, עלו ובאו שירים מתוך "קוקוס" ו"מוצאי חג" כשלצידם קלאסיקות דוגמת "אדבר איתך" ו"את חרותי".
זה היה ערב שכולו תמונות קצרות וגדושות אהבה. גם קטעי הקישור שבין השירים לקחו את אלברשטיין למסע מרגש, בו שיתפה את הקהל בגילוי העולם, כפי שהיא מכירה ורואה אותו. כך, לפני ששרה את "קלפים" העלתה באוב את הוריה הגלותיים, ב"פליני בניו יורק" סיפרה על געגועים למישהו שלא הכירה תוך כדי שהייה בבית קפה איטלקי וב"ביקורת דרכונים" שרה לבד, בא-קאפלה על הפרנויה שאופפת אותה כישראלית במקומות זרים. הישראליות המזוקקת, כמו השמירה על מקורותיה היהודיים, הפכו את הערב הזה למעין ביוגרפיה אישית ומוזיקלית כאחד.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
| ערב שהוא ביוגרפיה אישית ומוזיקלית כאחד (תצלום - יח"צ)
| /images/archive/gallery/445/143.jpg  |
|
|
|
 |
|
 |
|
רגע חשוב במוזיקה הישראלית
|
|
|
 |
|
|
|
שני נגני גיטרה (עובד אפרת וערן וייץ) ומתופף מצטיין (אבי אגבבה) הספיקו לאלברשטיין בכדי להפוך את הטיול המרגש הזה למפגש מוזיקלי יוצא דופן. מהקאנטרי שליווה את "כל שעה נשיקה" ו"וורה" דרך הקינה המזרח אירופאית בשיר האידי "בוקרסבוים" שפיצץ את הלב ועד למקצבים קובניים ובוסה נובות שהתארחו ב"אוהב או נאהב" ניכר היה שהרבה יצירתיות הושקעה בהפקת המופע הזה. כשהגיע הביצוע ל"געגועים" שכלל את המילים "אני לא בוכה, רק מתגעגעת" כבר היה צריך לאסוף את הדמעות מעיניהם של הקהל. וזה, היה אגב, רק חציו של הערב.
האהבה הגדולה שהופנתה מצד הקהל לאלברשטיין, הייתה הדדית. בהמשך, מיד לאחר שסיימה לשיר את "געגועים" ביקשה מהקהל להפסיק עם מחיאות הכפיים הרועמות בשל העובדה שההתרגשות עוד תגרום לה לבכות. וכאן, אולי טמון אחד מסודותיה הגדולים של אלברשטיין: היא יכולה לרגש, היא יכולה להתרגש אבל היא לגמרי לא בעניין של החצנה. גם התיאטרליות שלה, זו שהופכת כל שיר להצגה של ממש, לא חושפת תחושת מאמץ. גם אם עבדה ימים רבים על העלאת המופע הנוכחי, היא לא ניכרת בגרנדיוזיות מוגזמת. פשוט מהסיבה שאין צורך. השירים, על פשטותם ודיוקם, מספקים את הסחורה.
חזרתה של אלברשטיין אל הבמה יכולה וצריכה להפוך לרגע חשוב בחייה של המוזיקה הישראלית. גם אם שבע שנים אינם נצח בחייה של אמנית היוצרת למעלה מארבעים שנה, הרי ששתיקתה הרועמת והמכוונת שמנעה ממנה דריסת רגל על הבמות המקומיות, הפכה את יצירתה העכשווית לחסרה. בתור מי שלא הפסיקה ליצור לרגע ואף הגדילה את אחיזתה במוזיקה שביצעה (באלבומיה האחרונים היא כתבה והלחינה את רוב השירים), הפכה שתיקתה של אלברשטיין לאקט של ניכור. בדיוק בשל כך היה כה משמח לראות אותה שמחה על הבמה. אוהבת אותנו כמו שאנחנו. קהל אוהב עברית, אוהב אידיש, אוהב אנגלית. אוהב את חוה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
לא זרה ולא רחוקה
|
|
|
|
|
|
|
"היה בי צורך לנחם. לא לצעוק ולא להאשים" כתבה אלברשטיין לכבוד יציאתו החגיגית של "כמו צמח בר" במהדורה מחודשת שראה אור השנה, שלושים שנה לאחר שהגיח לעולם. "השירים בתקליט הזה מצאו זה את זה, כמו אנשים שמוצאים נשמות תאומות בתוך המון אדם". השיר הזה, כמו האלבום כולו, לא קיבלו חשיפה גדולה במהלך המופע. הרצועה היחידה שבוצעה מתוכו הייתה "אדבר איתך" שחיכתה עד להדרן. וכך, רגע לפני שהקהל אסף את חפציו, הגיחה אלברשטיין לבמה כשהיא נטולת ליווי והחלה לשיר על היום בו "תהיה כה רחוקה". רגע לפני שנעלמה חזרה אל מאחורי הקלעים, ביקשה להבהיר שלא הרגישה זרה בתוכנו. לא זרה ולא רחוקה. כאחד הדשאים, כאחד האדם.
|
|
|
|
|
|
|  | | לא זרה ולא רחוקה. חווה אלברשטיין (תצלום ארכיון- ג'ראר אלון)
| /images/archive/gallery/445/337.jpg | | |
|
|
|
 |
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
