בעד הבית
במשך יום אחד התקיימה פעילות אמנותית בתוך חללי בניין מגורים מאוכלס ברחוב כורש 14 בירושלים. ניב חכלילי ראה כיצד הגבולות בין חיים לאמנות מתמוססים בבת אחת
ניב חכלילי | 9/11/2007 10:47
ברחוב כורש 14 בירושלים, במרכזה של העיר, מרחק קצר מחומות העיר העתיקה עומד קומפלקס מגורים גדול, שיכון מתפורר שקירותיו חשופים. יושב ראש וועד הבית, חרדי מבוגר שמתגורר במקום יותר מארבעים שנה, חלק איתנו סיפורים מהימים שלפני מלחמת ששת הימים וירושלים "הגדולה", וסיפר על מגוון הדיירים. הוא הסתובב בין החללים, שמח לדבר, להיות שותף לקיומו של אירוע האומנות החד פעמי שהתרחש אצלו בבניין. "מבצע כורש" התקיים ליום אחד בלבד בתוך חללי בניין מגורים בן 180 דירות המאוכלסות בסטודנטים, משפחות, עולים חדשים, קשישים וגם כמה עסקים.
ורד חדד, בוגרת בצלאל שגרה באחת מהדירות רצתה לעשות משהו אחר, היא צרפה אליה את הילי גרינפלד ויחד הן פנו לחברות, חברים ואמנים וגייסו אותם לקחת חלק באירוע.
הכוונה היתה ליצור דו שיח אחר, בין אומנות למקום, בין אנשים למרחב המחיה שלהם ובין תחומי אומנות שונים, במקום שהוא מרחב ביניים. לא ממש מקום ציבורי נגיש לכל, אבל גם לא גלריה, מוזיאון או מקום תצוגה מוסדר.
צילום: איתן אורטל, עריכה: דפי פרבמן
הגבולות מתמוססים
התחושה היתה שגם האמנים שהופיעו נהנו מהחלל וידעו לנצל אותו לצרכיהם. דיירי המקום, האורחים והמשתתפים התערבבו אלה באלה ולרגעים לא ידעת מי שייך לאיזה צד. חפץ נפל מחלון אחת הדירות הגבוהות אל הרחבה הפנימית ומישהו שר.
אחת הדיירות, זונה במקצועה, ששטף האורחים והמופעים כנראה הפחיד את הלקוחות שלה, ירדה לרחבה התחתונה של הבניין והעניקה מופע מרהיב שכלל מונולוג ארוך ברוסית, מונולוג מרשים ורהוט בעברית ומופע מחול וירטואוזי שהסתיים בהתנגשות עם צלם הוידאו שלנו. היה הרבה יופי בעובדה שכמה מהמארגנות הקיפו את האשה ושוחחו איתה בסבלנות ובשקט, מחבקות אותה ומבקשות להרגיע
אדם מבוגר ולא מגולח הציע ניירות לבנים "לצביעה של הירח" ואשה עם כיסוי ראש הציגה מופע חסר מילים בפתח בית הכנסת שבתחתית הבניין. עבודות וידאו הוקרנו בחדרים פנימיים ועל קירות הבניין. גם העובדה שהחלל עצמו גדול כל כך, אפשרה להתהלך בשקט, בלי שום דוחק או צפיפות, להיפגש ולשוחח. אנשים יצאו ונכנסו מדירות והקסם שבחוסר הידיעה מה שייך לאירוע האומנות ומה לא, שימר כל הזמן מתח מסוים באוויר. הגבול שבין "אומנות" לחיים התמוסס לחלוטין ומה שנשאר היה החוויה שבשיטוט, בבחינה המחודשת של המובן מאליו ופענוח של המציאות.
נא להמתין לטעינת התגובות
