בעל עסק - כיצד האנגלית של עובדיך מפוצצת עסקאות בחו"ל?
"אינגלוז" של השפה העברית, טעויות כתיב, אי הבחנה בין דרישה לבקשה וחוסר הבנת כפל משמעות של מילים - אי היכרות של עובדים ישראלים עם השפה האנגלית עלולה לגרור טעויות מביכות ויקרות מבחינת בעל העסק ואף לטרפד עיסקאות בינלאומיות. מה הטעויות הנפוצות ואיך אפשר למנוע זאת - בכתבה שלפניכם
מיכאלה זיו, מנכ"ל קבוצת זיו ייעוץ פדגוגי ושירותים בשפה האנגלית, מסבירה כי אי שליטה בשפה עלולה לגרור טעויות מביכות ויקרות מבחינת העסק בו הם עובדים. לדבריה, אנגלית לקויה ועילגת, עלולה להתפרש על ידי הצד השני כחוסר רצינות והיעדר מקצועיות, ואף לגרום להפסד של עיסקאות גדולות.
"עיסקאות בינלאומיות רבות מתפספסות בגלל כישורי אנגלית לקויים של עובדים, ועסקים רבים יכלו להגדיל משמעותית את הכנסותיהם במידה והיו משקיעים בשליחת העובדים שלהם לקורסים באנגלית", היא מסבירה.
הבעיה מסתבכת לדבריה, כאשר המעסיק אינו מודע לרמת האנגלית של עובדיו ומגלה על הטעויות שהם מבצעים רק בדיעבד, אם בכלל. אז מהן הטעויות הנפוצות שמבצעים עובדים בשפה האנגלית, מה הנזקים שעלולים להיגרם לעסקים בשל כך וכיצד אפשר לטפל בבעיה?
זיו מחלקת את העובדים בישראל לשלוש קבוצות מבחינת ידיעת השפה האנגלית. הראשונה, עובדים שאינם יודעים אנגלית ונוהגים לאנגלז את העברית. "אינגלוז משפטים בעברית מוציא דברים מהקשרם ויוצר אי הבנות מביכות ומכעיסות. עובדים אלה נתפסים כלא מקצועיים ולא רציניים בעיני הצד השני".
השנייה היא עובדים שיודעים אנגלית, אבל לא שולטים בה. "עובדים אלה מסוגלים לנהל שיחה באנגלית או לשלוח מכתב באנגלית, אך תוך ביצוע טעויות קשות בניסוח. עובדים אלה
השלישית היא עובדים ששולטים באנגלית אבל לא ערים לניואנסים. "עובדים אלה נהנים מאנגלית ברמה גבוהה יחסית, אך אינם מבינים אנגלית מקצועית וקשה להם להבחין במשמעויות השונות של המילים", מסבירה זיו. "חוסר הידע הזה עלול לגרום לטעויות מביכות ולחוסר הבנה מתמשך בין החברה הישראלית לזרה, ובמקרים קיצוניים עד לכדי פיצוץ העיסקה והפסדים רבים של כסף".
"אינגלוז" של העברית - עובדים שאינם שולטים באנגלית, נוטים "לאנגלז" כל ביטוי אפשרי, אבל מה שנשמע טוב בעברית, עלול להישמע רע מאוד בשפה אחרת.
"מעבר להבניית המשפט הלא הגיונית וההפוכה מהאנגלית, עובדים אלה עלולים להביע התלהבות באמצעות שימוש בביטוי: "your idea is the end of the road" (סוף הדרך), אך הלקוח, שאינו מצוי בסלנג הישראלי העכשווי, עלול להבין כי הרעיון סתם את הגולל על מאמציו השיווקיים והצדדים נקלעו למבוי סתום", מסבירה זיו.
"אנגלוז נפוץ הרבה יותר, שנתפס כבוטות קשה, הוא הנוהג של ישראלים להשתמש במילה "?what" בכל פעם שהם לא מבינים משהו", היא מוסיפה. "האינטונציה והמילה גורמים לצד השני לחשוב, שאמר משהו חריג ומכעיס. על חוסר הבנה יש להגיב על פי רוב בביטויים כמו "?Sorry, could you repeat that", או - "?Could you say that again please".
טעויות כתיב - אי שליטה באנגלית מתבטאת גם בכך שהעובד לא מייחס חשיבות לכתיב. זיו מספרת על עובד בחברה מכובדת, ששלח לעמיתו מייל ובו כתב- "?Did you get my massage" (האם קיבלת את המסאג' שלי?), במקום - "?Did you get my message" (האם קיבלת את הודעתי?). "במקרה הטוב זה עשוי להישמע מצחיק. במקרה הרע זה יכול להסתיים בתביעת העובד והחברה על הטרדה מינית", אומרת זיו.
כדוגמה נוספת למייל שכוונתו אינה ברורה, זיו מספרת כיצד עובד שכתב לעמיתו - "I will look for the document" (אחפש את המסמך), במקום I will look over the document (אעבור על המסמך, או אבדוק את המסמך).
ההבדל בין דרישה לבקשה - גם עובדים ששולטים באנגלית עשויים לטעות והשתמש במשפט שנשמע להם סביר בעברית, אבל נתפס באנגלית כגס רוח ותוקפני. זיו מדגימה, כי עובד, שרוצה לכתוב "אני רוצה מידע לגבי...", עשוי לכתוב "I want information", משפט שנשמע מאוד אגרסיבי.
"אם העובד היה כותב "...I would appreciate it very much if you could let me know", הוא היה נתפס כאדם מנומס ונעים הליכות", היא אומרת. "התוקפנות בביטוי, יחד עם הדימוי הלא טוב שיש לישראלים בעולם, עלול לגרום לחברות רבות לא לרצות לעשות עסקים עם חברות ישראליות, למרות שיש לחברות אלה שירותים, העדיפים על מתחרותיהן מחו"ל.
ההבדל בין משאלה להוראה - עובד ששולט אמנם באנגלית, אבל אינו ער לדקויות שבשפה, עשוי להתקשות בהבנת הצד השני. "אם לדוגמא, הלקוח אומר משפט כמו: "...Perhaps you could send me", העובד עלול להבין זאת כמשאלה ולא כדרישה ממשית. במקרה כזה הוא עשוי שלא להזדרז למלא את מבוקשו של הלקוח ובכך לגרום תסכול רב בקרב הצד השני".
השפה האנגלית משתנה ממדינה למדינה - האנגלית השתרשה במקומות רבים בעולם וכתוצאה, התפתחו ניבים שונים, שמשתמשים באותן המלים בדיוק אך במשמעויות הפוכות לחלוטין. כך זיו מדגימה, כי אם מזמינים קטלוג של purses מאדם אנגלי, הוא יספק תמונות של ארנקי כסף, ואילו מאזרח אמריקני יתקבלו תמונות של תיקי יד של אשה.
"חשוב שהעובד יהיה בקיא בכל המשמעויות של מילים במדינה שעימה הוא מנהל יחסים עסקיים", היא מסבירה. "חוסר התמצאות במשמעויות השונות של השפה האנגלית עלולה לגרום לעסק להפסיד זמן יקר ולעיתים גם הרבה מאד כסף".
כפל משמעות של מילים - למילים רבות באנגלית יש כפל משמעות ואי הכרת המשמעויות השונות עלול לגרום טעויות קשות בביצוע עיסקאות מעבר לים. זיו מדגימה, כי הלקוח עשוי לכתוב "I would like a certain consideration for these services", אך העובדים לא יבינו כי אותו לקוח אינו מבקש התחשבות, אלא הנחה.
לדברי זיו, קשה לאמוד את הנזקים הנגרמים לעסקים בישראל עקב חוסר ידע באנגלית, אך הם רחבים ביותר. מצד שני, אין צורך לדבריה, שכל העובדים בארגון ידעו אנגלית על בוריה.
"יש להתאים את הידע של העובד לצרכים של התפקיד אותו הוא ממלא" היא אומרת. "הבעיה היא, שפעמים רבות, אין למעסיקים זמן ומשאבים לבדוק את הידע האמיתי של העובד בשפה האנגלית והם סומכים על מבחן הפסיכומטרי שלו או תוצאות הבגרות שלו, ובמקרים חמורים יותר, על מה שרשם בקורות החיים שלו".
אנדיקציות אלה אינן יכולות להבטיח לדבריה, כי עובדים, שיש להם בעיה בהבנת אנגלית, לא יסתננו לעמדות מפתח בארגון. כפתרון אפשרי היא מציעה את מבחני ה-TOEIC, שבודקים את רמת ההבנה של העובדים בקריאה ושמיעה.
"המבחן מאפשר למעסיקים לדעת מהי רמת האנגלית האמיתית של העובדים, באילו תחומים הם חזקים ובאילו חלשים. כמו כן מעניק המבחן אינדיקציה מפורטת לגבי התפקידים שהעובד מסוגל למלא ולגבי אלה שהוא אינו מתאים מבחינת רמת האנגלית הנוכחית שלו", מסבירה זיו. טפסי הרשמה ומידע נוסף באשר למבחנים אפשר לקבל באתר של קבוצת זיו.
נא להמתין לטעינת התגובות
