גרור את לוגו מעריב אל סימן הבית שבסרגל הכלים בראש הדפדפן
  1. גרור את לוגו מעריב אל סימן הבית שבסרגל הכלים בראש הדפדפן (ראה תמונה).
  2. בחר "כן" (או Yes) בתיבת הדו-שיח שמופיעה.
  3. זהו, סיימת!

סגור


לימון מוסיף המון

מכת קור באמצע ינואר דפקה את מטעי הלימונים והקפיצה את מחיר הפרי מעל 20 שקלים לק"ג. דורון ברוש ביקר במועצת הצמחים, סייר בשווקים וניסה להבין איך כל זה קשור לעליית מחירי הוופל לימון שהוא מכור אליהם?

דורון ברוש | 27/7/2008 10:28 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר

זה סיפור על שני שקל. בסך הכל שנקל, כמו שקוראים למטבע החדש. ובכל אופן לא כסף גדול, אבל אתם יודעים איך זה – שנקל ועוד שנקל מצטרפים להרבה שנקלים. הכל התחיל בעצם מהוופלות לימון. אני מת על וופלות לימון. אל תלשינו עלי לרון מייברג שפעם בשנה מנייד את עצמו ממיין לשבועיים של אכילה במנהטן והלב נשבר מהגיהנום שעוברי על הבנאדם כשיש פקקים על הגשר בדרך לפילה בפיטר לוגר, או שבדלי האהוב עליו באפר ווסט השמאלץ שהגישו עם הכבד קצוץ יצא קצת מקומח. וופלות לימון, אני מסכים, הן לא בחזית האליטה הקולינארית,
 לימון
לימון יחצ

אבל אני מתכוון לנצל את כאן את חוק כבוד האדם וחרותו עד הסוף. זאת זכותי האזרחית לרדת על וופלות לימון בוקר, צהרים וערב, ועל כן פעם בשבוע אני סר לסניף מגה בעיר בקניון גבעתיים, מחדש את המלאי ולועס. לפעמים אני מגוון בעוגיות סנדביץ' לימון. לעיתים רחוקות אני נוגס בוופלת שוקולד, אבל לא לאורך זמן תמצאו אותי ליד המילוי החום. הוא מתוק בלי רחמים, אגרסיבי, לא מרומז כמו שהיית מצפה מדבר מתיקה. על הזוועות החדשות במילוי וניל וחלבה אין מה לדבר. אני אמנם לא מייברג אבל אני בטח גם לא שימפנזה שרק היום יצא מהג'ונגל ופעם ראשונה בחיים פוגש ופלה. 

אז חזרתי אל הוופלות לימון, ואגב, המותג האהוב עלי הוא לא עלית או אוסם כמו שניתן לצפות, אלא דווקא מנעמית, הנובלס של הוופלות לימון. גם המחיר במגה בעיר בקניון גבעתיים חביב עלי - 3.29 ש"ח, והחנייה למטה בחניון חופשית, אז הסך הכל בהחלט יפה, שווה לכל נפש. אז לפני כמה שבועות אני ניגש אל מדף הוופלות, מעמיס את העגלה, ולפתע אני מבחין שמחיר החבילה הבודדת קפץ ל-5.29 ש"ח. אני בוחן את חבילות הוופלות שוקולד שניצבות על המדף כתף אל אל כתף עם אחיותיהן הלימוניות ורואה שמחירן של אלו נותר 3.29 ש"ח. התעצבנתי קצת, אבל את הלימון לקחתי, אלא מה. בשביל שני שקלים אני לא נשאר בלי ופלות לימון.
בנק ישראל מפיץ-מטבע חדש של שני שקלים
בנק ישראל מפיץ-מטבע חדש של שני שקלים פלאש90

העניין המשיך להציק לי. אני רגיל אמנם שבארץ דופקים אותי מכל כיוון, אבל שני שקל זה משהו בסביבות החמישים וחמישה אחוזים במכה אחת וזה כבר לא סתם לדפוק אותי. זה לשלוח סרסור שיעשה עלי כסף בגן החשמל. מאוחר יותר בערב, על כוס חלב וחצי חבילת וופלות לימון, נפל לי האסימון: לימון – ופלות לימון. מחיר הלימון קופץ - מחיר הוופלות קופץ. יש הגיון, יש סדר, אפשר לצאת מהמקלט.

קילו לימון, קראתי באיזשהו מקום, צלח את קו העשרים שקל. אבל מה יש ללימון לקפוץ ככה, חשבתי. הרי לימונים תמיד היו בשפע. פעם צמח לי בחצר עץ לימון ולמרות ששכחתי על בסיס קבוע להשקות אותו הוא לא נטר לי והתגלה כפועל מסור וחרוץ מאוד, פורה כמעט כמו ארנבת. רק הבשילו פירות העונה הקודמת והוא כבר עובד על החדשים. שאר ההדרים מתנמנמים והוא כבר מצמיח עלים ופורח ודוחף החוצה מתוכו את לימוני הדור הבא.

ולימון, בואו נודה ובלי להעליב, הוא לא פרי לחגוג איתו. קנקן לימונדה מצלצל מצויין, מאוד מושבניקי, היישר מין הטבע, אבל מלהיב בטעמו כמו לחם לבן ולח משבוע שעבר. מתפוז ואשכולית תסחט בתיאבון את כל המיץ. לימון הוא פרי לתבלין. כמה טיפות ממנו על הדג או בכוס תה וגמרת. לאן אם כן, שאלתי, נעלמו כל הלימונים כולם. איך קפץ ככה המחיר.
"התעצבנתי קצת"


זה סיפור על שני שקל. בסך הכל שנקל, כמו שקוראים למטבע החדש. ובכל אופן לא כסף גדול, אבל אתם יודעים איך זה – שנקל ועוד שנקל מצטרפים להרבה שנקלים. הכל התחיל בעצם מהוופלות לימון. אני מת על וופלות לימון. אל תלשינו עלי לרון מייברג שפעם בשנה מנייד את עצמו ממיין לשבועיים של אכילה במנהטן והלב נשבר מהגיהנום שעוברי על הבנאדם כשיש פקקים על הגשר בדרך לפילה בפיטר לוגר, או שבדלי האהוב עליו באפר ווסט השמאלץ שהגישו עם הכבד קצוץ יצא קצת מקומח. וופלות לימון, אני מסכים, הן לא בחזית האליטה הקולינארית, אבל אני מתכוון לנצל את כאן את חוק כבוד האדם וחרותו עד הסוף. זאת זכותי האזרחית לרדת על וופלות לימון בוקר, צהרים וערב, ועל כן פעם בשבוע אני סר לסניף מגה בעיר בקניון גבעתיים, מחדש את המלאי ולועס.

לפעמים אני מגוון בעוגיות סנדביץ' לימון. לעיתים רחוקות אני נוגס בוופלת שוקולד, אבל לא לאורך זמן תמצאו אותי ליד המילוי החום. הוא מתוק בלי רחמים, אגרסיבי, לא מרומז כמו שהיית מצפה מדבר מתיקה. על הזוועות החדשות במילוי וניל וחלבה אין מה לדבר. אני אמנם לא מייברג אבל אני בטח גם לא שימפנזה שרק היום יצא מהג'ונגל ופעם ראשונה בחיים פוגש ופלה. 

אז חזרתי אל הוופלות לימון, ואגב, המותג האהוב עלי הוא לא עלית או אוסם כמו שניתן לצפות, אלא דווקא מנעמית, הנובלס של הוופלות לימון. גם המחיר במגה בעיר בקניון גבעתיים חביב עלי - 3.29 ש"ח, והחנייה למטה בחניון חופשית, אז הסך הכל בהחלט יפה, שווה לכל נפש. אז לפני כמה שבועות אני ניגש אל מדף הוופלות, מעמיס את העגלה, ולפתע

אני מבחין שמחיר החבילה הבודדת קפץ ל-5.29 ש"ח. אני בוחן את חבילות הוופלות שוקולד שניצבות על המדף כתף אל אל כתף עם אחיותיהן הלימוניות ורואה שמחירן של אלו נותר 3.29 ש"ח. התעצבנתי קצת, אבל את הלימון לקחתי, אלא מה. בשביל שני שקלים אני לא נשאר בלי ופלות לימון.

העניין המשיך להציק לי. אני רגיל אמנם שבארץ דופקים אותי מכל כיוון, אבל שני שקל זה משהו בסביבות החמישים וחמישה אחוזים במכה אחת וזה כבר לא סתם לדפוק אותי. זה לשלוח סרסור שיעשה עלי כסף בגן החשמל. מאוחר יותר בערב, על כוס חלב וחצי חבילת וופלות לימון, נפל לי האסימון: לימון – ופלות לימון. מחיר הלימון קופץ - מחיר הוופלות קופץ. יש הגיון, יש סדר, אפשר לצאת מהמקלט.

קילו לימון, קראתי באיזשהו מקום, צלח את קו העשרים שקל. אבל מה יש ללימון לקפוץ ככה, חשבתי. הרי לימונים תמיד היו בשפע. פעם צמח לי בחצר עץ לימון ולמרות ששכחתי על בסיס קבוע להשקות אותו הוא לא נטר לי והתגלה כפועל מסור וחרוץ מאוד, פורה כמעט כמו ארנבת. רק הבשילו פירות העונה הקודמת והוא כבר עובד על החדשים. שאר ההדרים מתנמנמים והוא כבר מצמיח עלים ופורח ודוחף החוצה מתוכו את לימוני הדור הבא.

ולימון, בואו נודה ובלי להעליב, הוא לא פרי לחגוג איתו. קנקן לימונדה מצלצל מצויין, מאוד מושבניקי, היישר מין הטבע, אבל מלהיב בטעמו כמו לחם לבן ולח משבוע שעבר. מתפוז ואשכולית תסחט בתיאבון את כל המיץ. לימון הוא פרי לתבלין. כמה טיפות ממנו על הדג או בכוס תה וגמרת. לאן אם כן, שאלתי, נעלמו כל הלימונים כולם. איך קפץ ככה המחיר.

"זה מה יש"

ובגלל הלימון הזה יצאתי לדרך וסוף ובסוף מצאתי את התשובה. היא היתה פשוטה, כמעט מאכזבת. לא שחיתות, לא תחמנות, לא מעטפות כסף מזומן תחת השולחן והדלפות דרמטיות לתקשורת. קרה. פשוט קרה. קרה זה מה שקרה. ארבעה ימי קרה בינואר בשלב קריטי להתפתחות הפרי, גרמו לנזקים כבדים במטעי הלימון וליבול דל במיוחד, וזו הסיבה לקפיצת מחירי הלימון. ולא רק השנה הזאת נשלם מחירי נשך על הלימון אלא גם בשנה הבאה משום שהקרה פגעה גם בעצים עצמם.
כיביתי את המחשב וישבתי לתכנן את צעדי הבאים. לשוק הכרמל, החלטתי. שם מחיר הלימון בטח שומר על שפיות וגם הוופלות לצידו לא משתוללות. לא יכולתי לטעות יותר. ביום יולי לח התייצבתי מול דוכנה של ליאת, בת 22, לפני שנה עזבה את אופקים, שכרה דירה בהדר יוסף, עובדת בכרמל כבר שנה. מרוצה. "25 שקל קילו", היא אומרת, מצביעה על ערימת לימונים זערוריים. "בשבוע שעבר היה 22 שקל. כל הזמן קופץ המחיר".

ואנשים קונים במחיר הזה?
"שומעים את המחיר, או שאומרים זה יקר יותר מזהב והולכים, או שקונים שניים-שלושה. לא קונים בקילוגרמים כמו פעם".

כסף
כסף SXC

למה הלימון קטן כל כך?
"זה מה יש. תראה, הכל פה קטן. החסה קטנה, הכוסברה קטן. גם השמיר. אין מים בארץ להשקות אז הכל יוצא קטן".

כמה מטרים משם מציעים לי לימונים ב-28 ש"ח לקילו. המוכרת, אשה יפה, לא מוכנה להזדהות בשם. צודקת. מה היא יודעת. אולי אני מס הכנסה שמתחפש לעיתונאי. "בשוק הסיטונאי עולה הלימון 22 שקל לקילו. עם ההובלה והכל לא שווה לנו לקחת. מה שאתה רואה כאן זה כבר שאריות. היום כבר לא הבאנו לימונים. אין טעם. ממילא בקושי קונים עם המחיר הזה".

במורד השוק, בחנות ממתקים גדולה, אני אומר לימון והמוכר מתחיל לצחוק. מה אתה צוחק, אני שואל. "תראה מה זה", הוא אומר. "וופלות לימון לא עושים מלימון. עושים מתרכיזים שבטח שנשארו עוד משנה שעברה. המחיר של התרכיזים לא עלה וההגיון אומר שהמחיר של הוופלות גם לא צריך לעלות – נכון?"
נכון.

"אז עלית כן העלו. ולא רק שהעלו אלא גם הקטינו את המשקל של החבילה מ-250 גרם ל-200 גרם. על 250 גרם שילמתי להם 2.30 ש"ח, על 200 גרם אני משלם עכשיו 2.90 ש"ח. אין לי ברירה אלא להעלות את המחיר אצלי. אוסם השאירו את המשקל אותו דבר ולא העלו את המחיר, ואנשים לא עשו אותם באצבע, אז קונים עכשיו יותר אוסם. נראה עכשיו כמה אוסם ימשיכו במחיר הזה. אתה יודע מה?", הוא אומר, ונראה כאילו רעיון חדש קופץ לו לראש.

מה?
"נראה אם יעלו עכשיו את המחיר של הקולה לימון".


"מחיר מתגרה ומאיים"

אני הולך משם, משאיר אותו מרוצה. הוא נראה כמו אחד שלוקח את הכל בקלות. אני לעומתו מודאג. שנקל ועוד שנקל מצטרפים להרבה שנקלים ואם מצב היבולים לא ישתנה אדרש חס וחלילה להדק את החגורה. בדרך הביתה אני מרגיש שרעב מתחיל לנוע בתוכי. אני חייב להרגיע את עצמי עם משהו. אני יודע מה. אני נוסע לקניון גבעתיים. הרגליים נושאות אותי כאילו מעצמן אל מדף הוופלות לימון.

שוק
שוק ברקאי וולפסון

המחיר, 5.29 ש"ח, מציץ אלי מהמדבקה, מתגרה ומאיים. פתאום תופסת לי את העין מדבקת המחיר של הוופלות שוקולד. בדרך פלא גם היא קפצה מ-3.29 ש"ח ל-5.29 ש"ח. אני חושב על זה שניה אבל זה ברור לגמרי. אין פה שום תרגיל או נסיון לתפוס טרמפ על גב הלימון. זה פשוט לגמרי.

הקרה בינואר דפקה גם את מטעי עץ השוקולדה וחייבה להקפיץ גם את מחיר הוופלות שוקולד כמו את מחיר הוופלות לימון. אני חייב להפסיק לכתוב עכשיו. תיכף מגיע הערס לקחת אותי לגן החשמל לעשות עלי כסף.

תגובה

מחברת שטראוס נמסר בתגובה: "ביוני 2007 ביצענו שינוי במארז הופלים כתוצאה ממחקרים שערכנו מול הצרכן מהם למדנו שיחידת הצריכה המועדפת היא אריזת 200 גר'. שינוי המשקל תוקשר באופן מסודר הן על גבי האריזות והן על המדפים ברשתות השיווק.

מחיר המוצר עודכן וירד מ- 3.65 ש"ח ל- 3.2 ש"ח (מחירים מומלצים לצרכן), ובמקביל יצאנו בשורה של מבצעים אטרקטיביים של 3 ב- 9 ש"ח.

בחודש מאי 2008 נעשה עדכון מחירים על רקע עליית חומרי הגלם המרכיבים את המוצר (קמח, שומנים, קקאו )בשיעור של 9% בממוצע".

ממגה בעיר לא נתקבלה תגובה.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

nrgטורסדילים ונופשונים

nrg shops מבצעי היום

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...
  • מדורים וטורים

  
לאייטמים קודמים לאייטמים נוספים
  • פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים