כבוד למגזר?
אם תשאלו את זוהיר חמדאן (53), הרי שאין נקי כפיים, ישר, הגון ומוכן לשרת את התושב ממנו. אם תשאלו את תושבי צור באהר, תקבלו תשובה אחרת לגמרי. סיפורו של המתמודד הערבי הראשון למועצת העירייה
זוהיר חמדאן צילום: שימי נכטיילר
שמו של חמדאן לא אמור להגיד הרבה לתושב הממוצע. עבור אלה שמצויים בפוליטיקה המקומית, חמדאן הוא שם. טוב או לא, זאת כבר שאלה אחרת לגמרי. מה שכן, הוא מוכר. וגם שנוי במחלוקת, אפילו יותר מדרעי.
אם תשאלו את חמדאן (53), הרי שאין נקי כפיים, ישר, הגון ומוכן לשרת את התושב ממנו. אם תשאלו את תושבי צור באהר, תקבלו תשובה אחרת לגמרי. אחד מתושבי הכפר שאיתם דיברתי הניף אצבע משולשת כשסיפרתי לו על כוונותיו הפוליטיות של האיש, והוציא את לשונו בבוז גלוי.
"הוא פנטזיונר שמסובך עסקית וכספית עם כל העולם", אמר תושב אחר. "אף אחד לא מתייחס אליו ברצינות אצלנו. ילדים שעוברים לידו ברחוב אפילו לא יורקים לכיוון שלו. זה טוב בתור סיפור לעיתון, אבל אין מה לקחת אותו ברצינות".
אם לשפוט לפי הצלקות, יש מי שלוקח את חמדאן ברצינות. לאיש אין מעיים וטחול, תוצאה של חמישיית כדורים שפילחו את בטנו כשמישהו ניסה לשים קץ לחייו. חמדאן אומר שאלה חברי התנזים ושולף תעודה מטעם משרד הביטחון, שמציגה אותו כנפגע פעולת איבה. אחרים מספרים שמדובר בסכסוך מקומי, כנראה על רקע כספי. זאת לא הייתה הפעם הראשונה שבה מישהו ניסה לשים קץ לחיים של חמדאן בטרם עת. כצעד מנע, ביתו מוקף חומה בצורה ובמצלמות אבטחה.
כשהייתי אצלו בבית לפני כמה שנים עמד בפתח שומר חמוש ברובה. "הלכתי נגד המושחתים של הרשות הפלסטינית", הוא מסביר את המקור לניסיונות החיסול. "ביקשתי בזמנו מאריק שרון להעיף את ערפאת בחזרה לתוניסיה. הם מושחתים, ועכשיו הרחוב הפלסטיני חוזר על אותן מילים שאמרתי לפני עשר שנים. ניסו להוריד אותי ולא הצליחו. לא שוברים את זוהיר חמדאן. למה? בגלל שאני לטובת העם שלי, לא לטובתם. כשאני רואה מושחתים שמוכרים את העם שלהם, אני לא אשתוק".
גם במחיר החיים שלך?
"לא אכפת לי מחיר החיים שלי, העיקר שאני אגיד מה שיש לי".
ממתי הבית שלך ממוגן בצורה כזאת?
"הבית שלי תמיד ככה, לא חידשתי שום דבר. אין שומר, מי שראית היו הילדים שלי. אני צריך שמירה? 18 ילדים יש לי".
הנה אנו המקופחים
בשנים האחרונות, ובעצם מאז שקיימת רשות פלסטינית, תושבי מזרח העיר ממעטים להצביע בבחירות המקומיות. האחוזים נמוכים בגלל האדישות וגם בגלל רמזים עבים מכיוון הרשות כי יש להחרים את הבחירות המקומיות. ולכן, לא ברור מדוע חמדאן מתכוון להריץ את רשימתו, בני הכפר. "החלטתי לרוץ, כי אני רואה את העיר והעירייה מידרדרים יום אחרי יום, יותר ויותר", הוא פורס את משנתו.
"ירושלים היא עיר מיוחדת ומסובכת. אם אדם לא מספיק חכם הוא
לא יכול לנהל את העיר הזאת, כי יש קיצונים מוסלמים, יש קיצונים יהודים, יש נוצרים ועוד הרבה עדות ודתות. העיר הזאת שונה מערים אחרות במדינה.
"בתקופה של אורי לופוליאנסקי היא לא משרתת את התושבים בכלל. אין כבישים, ביוב, מקומות משחקים לילדים. הורסים בתים. תושבי מזרח ירושלים מוזנחים לגמרי. זוכרים את תושבי מזרח ירושלים רק בתקופה של גביית ארנונה. אם הם לא משלמים, העירייה שולחת פקודת מאסר או שהיא מעקלת".
מה לעשות, גם במערב העיר זה ככה.
"אצלכם שונה לגמרי, כי יש לכם שירות. למה לא תשלמו? לנו אין שום שירות. אם מתפוצץ צינור מתקשרים 106 ובעזרת השם הם יגיעו מתישהו. הכבישים שבורים. אני נשבע לך, במחנה ג'בליה יש כבישים יותר טובים מצור באהר. הורסים בתים, אסור לבנות. עד שאתה מקבל רישיון בנייה עוברות הרבה שנים. אצלכם, בתוך חודש יש היתרי בנייה. אצלנו, אדם מתחיל בגיל 30, מקבל פנסיה ולא מקבל אישור בנייה. חייב להיות ערבי בעירייה כדי לשנות דברים".
אבל הבחירות לא מעניינות את הערבים.
"מי אמר לך דבר כזה? אני זורק את האחריות על מדינת ישראל. ברגע שמערבים גוף שלא קשור למדינה ולא למזרח ירושלים, כמו הרשות הפלסטינית, יש בעיה. אני מדבר על עירייה, לא על פוליטיקה. אני מדבר על שירות לתושב שישמור על החוק. מי שמנע בתקופה האחרונה מערבים להיכנס לבחירות או להצביע זה הרשות, שעשתה את זה באיומים ואסרה על השתתפות בבחירות.
מי זאת הרשות שתמנע? אלה תושבי מזרח ירושלים, תושבי המדינה, שחלקם הגדול אזרחי המדינה. אלה אזרחי ירדן שלא קשורים בכלל לרשות הפלסטינית. מזרח ירושלים היא לא חלק מהרשות. אני מדבר על העירייה ועל שירות לתושב. העירייה של מי לוקחת את הזבל ליד הבית שלי? של ג'בליה? לא, של ירושלים. אם אני חי בירושלים אני חייב להיות אחראי, לקבל את זכויותיי ולשלם את חובותיי. כשיבוא אבו מאזן, אינשאללה, נדבר. עכשיו אנחנו תחת שלטון מדינת ישראל ותושבי ואזרחי המדינה".
אני אגיד שוב, אתם לא הולכים להצביע.
"מי אמר לך?".
אחוזי ההצבעה במזרח העיר לאורך השנים.
"תושבי מזרח העיר לא מוכנים להצביע כי כל מי שהשתתף בבחירות בא, הבטיח, ביקר ואחרי הבחירות כולם יצאו שקרנים".
זוהיר חמדאן-אנחנו תחת שלטון מדינת ישראל ותושבי ואזרחי המדינה צילום:שימי נכטיילר
לאורך השנים מועמדים לראשות העירייה ניסו לצוד את הקול הערבי בעיר, אך ללא הצלחה. ניתנו כספים בשביל קמפיינים, מוכתרים כחמדאן הבטיחו הרים וגבעות, דיברו על אלפי מצביעים ובפועל הצליחו לגייס רק כמה עשרות, אולי 100 איש.
הסטיגמה דבקה במוכתרים השונים, ומאז אלה החושקים בראשות העירייה מתעלמים, מקסימום באים להגיד שלום בשביל הנימוס.
"אני הבטחתי פעם אחת בבחירות הראשונות של אהוד אולמרט", מסתייג חמדאן, "הבטחתי והבאתי 8,300 קולות, והייתה אינתיפאדה לאללה. היום אני לא מוכן לעזור לאף אחד, כי הם ישקרו לי ויגרמו לי לשקר לעם שלי".
לי אומרים שאתם משקרים. מבטיחים להביא אלפים ובסוף באים עם כמה עשרות.
"תשמע, יכולים להגיד. מי שנכשל לא יודה. הוא זורק את האחריות. מי שלא יודע לרקוד אומר שהרצפה עקומה".
יש שאומרים כי המניע שעומד מאחורי ההצהרה של חמדאן מהשבוע האחרון הוא כספי. הסברה היא שחמדאן מנסה ליצור לחץ אצל ניר ברקת, מאיר פרוש ודרעי, להראות שהוא רלוונטי ולגרוף כמה לירות בתמורה להבטחה להדיר רגליו מהבחירות ולהעביר את הקולות שהוא מקווה להשיג לטובת המועמד שישחרר הכי הרבה מזומנים.
וכאן נשאלת השאלה האם חמדאן כשמו כן הוא, חמדן.
"יכולים להגיד", הוא מבטל בזריזות את הטענה שהעליתי בפניו. "אני לא בקשר עם אף אחד, עם כל הכבוד לברקת. נפגשתי איתו לפני כמה שנים ויכולים להגיד מה שרוצים. מי שמגיע להצלחה גדולה חייב לקבל אבנים ומכות. עם כל הכבוד לכולם, אני מחייך".
אז אתה לא לוחץ כדי לקבל כסף?
"מי שחשב על זה לא אחראי. אני צוחק על העניין. אני מתמודד והולך על זה עד הסוף".
קשרים עם המדינה
כאמור, הדעות מבית לגבי אישיותו של חמדאן לא מחמיאות. בקרב תושבי צור באהר הוא מוגדר משת"פ של השב"כ. גם פעילים מהוועד נגד הריסת בתים משוכנעים שהוא מכר את שכניו. הם מגבים את דבריהם בכך שחמדאן נושא נשק ברישיון. "אני לא הייתי משת"פ אף פעם. יכולים להגיד", הוא מכחיש.
גדר ההפרדה במזרח ירושלים צילום: אי-פי
אומרים שאין עשן בלי אש.
"נכון, אין עשן בלי אש. אני מכיר הרבה אנשים, אני בקשרים עם כולם. ברגע שרואים את ראש הממשלה, שר הביטחון וחברי כנסת באים אליי, מה יגיד הערבי? 'משת"פ'. משתמשים במילה הזו כאילו זו סתם מילה".
אז אין לך קשרים עם השב"כ?
"יש לי, יש לי קשרים עם כל המדינה".
מתי קשרת את כל הקשרים האלה?
"הייתי ממונה מטעם מס ערך מוסף על כל מזרח ירושלים. עבדתי כחוקר פרטי, כסוכן ביטוח, כסוחר מכוניות וכבעל חברת הסעות. עברתי כמה תפקידים".
כמה אתה הולך להשקיע בקמפיין?
"נראה".
מה, 50 שקל?
"נראה"
טוב, 100, 200 אלף?
"אני, אישית, לא משקיע, אין לי. יש חברים מהחמולה, מהמשפחה, אחים בירדן, חברים וקרובים. כל אחד נותן משהו".
טוב, כמה יעלה?
"יעלה בסביבות חצי מיליון שקלים, אם אני לא טועה".
ובתמורה להשקעה הזאת, כמה מושבים אתה מצפה לקבל?
"בין עשרה ל~12 אלף בוחרים. אלה שלושה מנדטים במועצה".
כמה אנשים יש לך ברשימה?
"בינתיים אני לבד".
ומה תעשה אם תקבל שלושה מנדטים?
"יש מישהו, אולי הלילה הוא יצטרף. הוא משוכנע ואולי יבוא עוד אחד. אחד מהעיר העתיקה ואחד מבית חנינא, בלי שמות".
מה הבשורה שלך לאנשים?
"אם אבחר אצטרך לשנות את כל העירייה, כי היא מזניחה את התושב".
פיגוע טרקטור בירשולים צילום:עמוס בן גרשום לע''מ
כשאתה אומר תושב, אתה מתכוון ליהודי או לערבי?
"אני לא מבדיל. אני אוהב יהודים כמו שאני אוהב ערבים. תעזוב 'ערבי' ו'יהודי', אני שונא את החלוקה הזו. כולם בני אדם.
"אני הולך לשרת את התושב היהודי יותר מאת התושב הערבי אפילו. כל אדם שיש לו בעיה ולא מקבל את הזכויות שלו, אני מתכוון לטפל בו".
איך לדעתך יגיבו התושבים היהודים על מועמד למועצה מכפר שהוציא רוצח על טרקטור?
"את האמת אתה רוצה? זה לא היה פיגוע. זאת גם לא הייתה תאונה. הוא היה מסטול. משתמש. הוא הריח בבוקר ונסע. הבוס שלו עצבן אותו והוא רצה לברוח לו. אנחנו נגד המעשה, אל תחשבו שאנחנו נהנים מהמעשה. בשבילנו זה מעשה מסריח מאוד".
מה עמדתך ביחס לחלוקת העיר?
"יעשו משאל עם, כי לא הרשות ולא, עם כל הכבוד, מדינת ישראל, יכולים להתייחס אלינו כאל כבשים ולשלוח אותנו לשחיטה מתי שרוצים. יעשו משאל עם והקלפי תדבר".
ומה אתה חושב? בעצם זה ברור שאתה לא מעוניין לגור בפלסטין, כי אם אתם תעברו לשלטון הרשות יהרגו אותך.
"הבעיה שלי עם הפלסטינים היא שאני פותח עליהם את הפה. אם לא הייתי מדבר, היו מקבלים אותי בזרועות פתוחות. אבל אני לא מעוניין בהם, לא מעוניין בכלל".
אני מבין שאתה מעדיף להישאר תחת ריבונות ישראלית.
"שהתושבים יחליטו. הרשות לא מפחידה אותי. אני לא מעוניין בהם ולא רואה אותם. כשסבתא שלי תחזור לסבא שלי הרשות תשלוט בירושלים".
נא להמתין לטעינת התגובות
