אקדמיה נוסח האח הגדול
"האח הגדול" גם באקדמיה. סטודנטים במכון אבני לאמנויות העיצוב התבקשו לבחור אחד ממשתתפי תוכנית הראליטי הפופולרית ולהפוך אותו לקריקטורה. באופן כללי, הבובלילים יצאו נלעגים יותר. מי שצייר אותם התייחס מאוד למנטליות, לבגדים ולתחמנות, אומרת המרצה יעל גרוסמן
יוסי בובליל באדיבות מכון ''אבני''
15 סטודנטים שנה ב' לתקשורת אינטראקטיבית במכון אבני לאמנויות העיצוב התבקשו בימים האחרונים לצייר דיוקנאות של משתתפי התכנית כחלק מלימוד הנושא "אקטואליה באמנות" בקורס איור. המרצה יעל גרוסמן ביקשה מתלמידיה לצייר דיוקן, שיתפתח בשלבים מאוחרים יותר לדמות קריקטוריסטית.
כמה מהסטודנטים שמחו למשמע המטלה החדשה, אולם כמה מהם טענו שאינם צופים כלל בתכנית, ועתה הדרישה תיאלץ אותם לעשות כן, אף שאינם רוצים. על כל פנים, מחצית הכיתה בחרה לצייר את דיוקנאות האב ובתו לבית בובליל, והמחצית האחרת בחרה לצייר את ה"פרדימנים" שפרה, ליאון ורנין. ראוי לציין כי לפי הוראותיה של גרוסמן, היה אפשר לצייר כל אחד ממשתתפי התכנית, גם כאלו שהודחו וגם את המנחים ארז טל ואסי עזר.
"רציתי שכל הדמויות יהיו מאותו העולם, שיכירו אחת את השנייה ושכולם יכירו גם את האופי שלהן. זה כמו שהייתי נותנת להם לצייר אחד את השני", אומרת גרוסמן, "והתכנית'האח הגדול' זה גם נוח כי זה זמין לכל אחד. בהתחלה היו באמת כאלה שאמרו שהם לא רואים את זה, אבל תוך כדי עבודה הם נכנסו לעניין והמשיכו את הדיונים על הדמויות ועל האופי שלהן גם בהפסקות. זה היה נחמד לראות שגם כאלה שלא ראו את התכנית הצליחו להתחבר לאיזו דמות ולהבין אותה".
יוסי בובליל מכון ''אבני''
"באופן כללי, הבובלילים יצאו נלעגים יותר", מספרת גרוסמן. "מי שצייר אותם התייחס מאוד למנטליות, לבגדים, לתחמנות וללשחק את המשחק. סטודנטית אחת ציירה את עינב כמו פרחה שלובשת בגדים מנומרים, ואחת ציירה אותה כמו מתאגרפת. ליוסי כל אחד התייחס קצת אחרת, שזה מה שרציתי.
היו כאלה שתיארו אותו תחמן, קצת ערס, אבל יש אחת שדווקא ציירה אותו בעקבות תמונה שלו ושל אשתו מהחתונה שלהם ותיארה אותו כאיש פשוט, אוהב וחם. מסתבר שאנשים אוהבים מאוד את ליאון וציירו אותו בצורה מפרגנת. בכלל, אצלו ואצל שפרה הדיוקן היה יותר דיוקן ופחות קריקטורה, כנראה יש פחות ביקורת עליהם".
הסטודנט דותן חתואל, שבחר לצייר את משתתף התכנית ליאון שיינדרובסקי, אהב את רעיון
המשימה כבר בהתחלה. "אני חושב שמעניין יותר להסתכל על דברים רלוונטיים שקורים כאן ועכשיו", הוא אומר. "הם מופיעים על המסך, מדברים עליהם בכל חוג חברתי, וכל זה עושה את זה יותר כיפי". על הבחירה בליאון אומר חתואל: "אני הכי מתחבר אליו.
"הוא סטראוטיפי מאוד, אבל עם זאת, הוא לא מביא משהו טרחני ומעיק. המוגזמות שלו וכל הרעש והצלצולים מביאים למסך משהו מרענן מאוד".
לא קיבלת בהתחלה את התחושה שהתכנית הזאת משתלטת על כל תחומי החיים? "הדברים האלה משתלטים בכל מקרה, אז פשוט תצטרף לזה.
"בעוד שבועיים כולם ישכחו, ומשהו אחר ישתלט. האמת היא שלא הייתי צופה נלהב ואני בכלל לא מת על ראליטי, אבל בהחלט נכנסתי לזה וצפיתי יותר לקראת האיור". הסטודנטית שלי שטייאר לא ידעה כלל מי זאת שפרה קורנפלד לפני שהחליטה לצייר אותה.
יוסי בובליל צילום: אלדד רפאלי
"כשנתנו לנו את המשימה ביררתי מי הדמויות המעניינות ואמרו לי שהיא מעניינת ושיש לה שיער שכיף לצייר.
"אף פעם לא ראיתי את התכנית, ואת המידע על הדמות הוצאתי מהאינטרנט, מהאתר של קשת וקצת ממה שמשודר שם. בסופו של דבר, גם הדיוקן הראליסטי וגם הקריקטוריסטי יצאו אצלי דומים מאוד".
וכשהמרצה סיפרה לכם על המשימה לא הופתעת?
"ביקשתי ממנה שתשנה את הנושא כי ידעתי שאצטרך לקרוא על זה ולראות את זה, וזה משהו שלא מדבר אליי. זה לא מעניין אותי, ואני לא רואה בה תכנית בעלת תוכן.
"כל הזמן מדברים על זה, כותבים על זה בעיתון, ועכשיו גם המורה רוצה שנעשה על זה עבודה, כאילו אי-אפשר לברוח מזה. האמת היא שהיום כבר נכנסתי לזה קצת ואני כבר יודעת את השמות של רוב הדמויות. מה שכן, אני אוהבת לצייר, ואני אהנה מכל דבר שייתנו לי לצייר".
נא להמתין לטעינת התגובות
