האיש שימרר את חייה של יעל גרמן
ירון עולמי גילה לפתע פתאום כי הוא האופוזיציונר היחידי ששרד את הבחירות המקומיות בהרצליה. עכשיו, אחרי שמונה ליו"ר ועדת הביקורת העירונית, הוא מבטיח לעשות חיים קשים ליעל גרמן ולמנגנון העירוני גם בחמש השנים הקרובות
ירון עולמי, שהתמודד לראשות העירייה ובנה גם על כמה מנדטים מהבוחר, יכול אולי להתנחם בעובדה כי למרות שזכה במנדט בודד, הוא נשאר נציג האופוזיציה היחיד מהמועצה היוצאת, אחרי שהקולגות שלו קיבלו בעיטה מהבוחר.
אז גם בכל רע, אפשר למצוא טוב. עכשיו הוא הפך ליו"ר ועדת הביקורת וליו"ר האופוזיציה העירונית, והולך להיות פה חם במיוחד.
"היו לנו ציפיות מהבחירות", הוא מודה, לראשונה מאז הבחירות, "בחלקן, עמדנו בציפיות, כמו למשל אחוזי התמיכה בי לראשות העירייה. זוהי נדוניה גדולה שאוכל לבוא איתה עוד חמש ו-10 שנים". אבל עולמי מתקשה להתעלם מהתבוסה בקרב על המועצה: "חשבתי ש'עתיד' תכניס שני מנדטים ויותר. לפחות אני נכנסתי למועצה, כאשר בעצם כל מי שהתמודד מול גרמן, נשאר גם מחוץ למועצה".
אתה מאוכזב?
"אני יודע לכמה אנשים עזרתי בחמש השנים האחרונות. ציפיתי לקבל טיפה יותר פרגון, הערכה וקרדיט מהתושבים. בסופו של דבר הם יודעים במשך שנים להתלונן, לבקש עזרה, אבל להעריך את מי שעושה את זה עבורם, כאן אני חושב שפספסנו".
לא צריך להיות ירון עולמי בשביל לדבר על פספוס. הרי הוא ומפלגתו לא הצליחו לתרגם את הכעס של חלק מהציבור על יעל גרמן להצלחה בקלפי. עולמי מנמק:
"'עתיד' השקיעה 200 אלף שקל בבחירות. הקמפיין היה מבוסס על החומר האנושי בלבד. לדעתי אני המתמודד היחיד שלא הוציא משכורת אחת כל הבחירות, לא לנערים, לא למחלקי הפליירים, לא לנהגים, כולם התנדבו בשמחה".
עולמי טוען כי בניגוד לקמפיין החיובי וההגון אותו ניהל, גרמן ומנהל קמפיין הבחירות שלה ד"ר יריב בן אליעזר ניהלו
ניסו להציג אותי באור מאד שלילי ודמוני ולהפוך אותי לשטן בהתגלמותו. להשמיץ אנשים ולכתוב פליירים ובלוגים נגדם באופן אישי זה מטה מכבודנו, במיוחד כלפי אנשים שעוסקים בעבודה ציבורית בהתנדבות כמו חברי המועצה. אין ספק שזה דרדר את מערכת הבחירות הזו".
היו פוליטיקאים שהיו רואים בכך מחמאה.
"זה גם מחמיא, ושמעתי לא פעם את בן אליעזר מדבר על כך שאני היחיד שאיים עליהם בתור גורם מקומי. אני גם יודע שאני היחיד שהיה לו סיכוי נגד גרמן אם היינו משכילים להתאחד".
עולמי לא מתרגש. "אני בתחילת דרכי הפוליטית ולא בסופה", הוא אומר, "אני יודע שאני אהיה ראש עיריית הרצליה. ידעתי בסתר ליבי שזה לא יקרה כנראה בקדנציה הנוכחית. אני בן 32 היום ויש לי סבלנות".
אילו טעויות עשיתם שבגללן לא הצלחתם?
"עשינו לא מעט טעויות, אולם חלקם הגדול נבע מהיעדר תקציב. לא יכולנו להיערך כמו שצריך ליום הבחירות, שהוא היום החשוב ביותר. תמיד בדיעבד אפשר לומר שיכולנו לעשות יותר - יותר חוגי בית, יותר טלפונים, לפתוח יותר מטות, אולם שוב היה כאן בעיקר כשל תקציבי, שאינו תלוי רק בנו.
"האופוזיציה לא השכילה להתאחד, לצערי, ולכן ברובה נמחקה.
"היו הצעות טובות, היו תוכניות, אבל בשטח כל אחד רצה להוביל ואף אחד לא רצה לוותר לשני, וחבל שכך. הסיסמא 'כוחנו באחדותנו' מקבלת משנה תוקף בסיטואציה שנוצרה, אולם אף אחד לא הצליח לשים את האגו הפרטי בצד".
היית אגרסיבי מדי עבור תושבי העיר? אולי זה דחף אותם לבחור בגרמן?
"אגרסבי? ההיפך הוא הנכון. הייתי ממלכתי מדי, ילד טוב ירושלים, ניהלתי קמפיין נקי, הוגן ומכובד ויכול להיות שהייתי צריך להשיב לגרמן כגמולה. גם במהלך השנים ניהלנו אופוזיציה עניינית ולא הסרנו את הכפפות. אי אפשר לדעת מה היה אילו היינו נוהגים אחרת, אבל הנה, מה שקרה בפועל מדבר בעד עצמו".
בקדנציה הקרובה יתפקד עולמי בתור ראש ועדת הביקורת בעירייה, החשובה ביותר שבין וועדות האופוזיציה. עולמי מונה את הבעיות בהן נתקל התושב ההרצלייני. שיפוץ מרכז העיר עומד בראש הרשימה. "לכולם ברור שזה פשלה גדולה", אומר עולמי.
"נעשו שם טעויות תכנוניות רבות. אבל מה שגרמן עושה, זה קדוש. מבחינתה לא מזיזים כלום, היא הולכת לפעמים עם הראש בקיר וזה חבל כי לפעמים הדברים הם קטנים. עדיף להגיד כאן טעינו כאן לא עשינו הכי טוב, בואו נשפר".
עוברים את סיפור מרכז העיר, ואז עולמי באמת מתחיל להתחמם ויורה מהמותן: "גביית אגרת השמירה הייתה מיותרת. בסופו של עניין, הערות של משרד הפנים ותביעה ייצוגית גרמו לה להפסיק את הגבייה שעכשיו היא עדיין מנסה איכשהו להחזיר את זה".
ויש עוד: פרויקטים תקועים שלא מתקדמים, סדרי העדיפויות בחלוקת תקציבים, והזנחה של המשאב הכי חשוב של העיר – רצועת החוף. "ראש העירייה נכשלה בכל הנושא של דיור לזוגות צעירים", קובע עולמי, "10 שנים היא ראש עירייה ולא בוצע אף פרויקט לזוגות צעירים. כבר 20 שנים אנחנו שומעים על תוכנית גליל ים שלא יוצאת לפועל וגם במרכז הבינתחומי בשטחים שאמורים היו להיות של העירייה אנחנו בונים היום לסטודנטים זרים".
עולמי גם מותח ביקורת על יחסם של עובדי העירייה ללקוחותיהם – תושבי העיר. "העירייה לא נגישה ואפילו אדישה לפעמים", הוא מתרגז, "היא צריכה להיות יותר אנושית, עם לב. התנהלות המוקד העירוני, אגף הגבייה, מהנדס העירייה וראש העירייה היא מתחת לכל ביקורת. אנשים מרגישים שעושים טובה שמדברים איתך. אם רושמים- לא מטפלים, אגף שפ"ע לא מתפקד ובאגף הגבייה לפעמים אין עם מי לדבר".
מה עם שכונות נווה עמל ונווה ישראל? טיפלת בזה הרבה בעבר.
"מזניחים את המקומות האלה ומשקיעים שלושה מיליון שקל בשנה באנסמבל בהרצליה" , הוא זועם. "פעם היינו ראשונים בשרון, היום זה כבר לא כך.
"החופים נראים כאילו עברו גל צונמי, לא נקיים, לאף אחד לא אכפת. אין שמשיות וכסאות, אין ארטיקים ואבטיח בעונה ואין טורנירים ספורטיביים. האם שלושה מיליון שקל לאנסמבל והזנחת החופים זה מה שטוב לעיר? אני חושב שלא".
ואיך אפשר לשכוח את תושבי גן רש"ל שקיבלו לאחרונה דרישות תשלום על השיפוץ הארוך שהיה בשכונה?
"העירייה היתה צריכה לחכות לגמר התביעה שלה מול הקבלן המבצע ורק אז להחליט אם לגבות היטלים מתושבי השכונה. אין ספק שנעשה לתושבים עוול, הם לא רק סבלו מהתמשכות העבודות אלא גם נאלצו לשלם עליהן ולא מעט, בבחינת 'הרצחת וגם ירשת...'. זוהי אולי התנהלות חוקית, אבל לא כל כך הגונה ואנושית".
עולמי מצפה בכיליון עיניים לתפקיד החדש שלו כיו"ר ועדת הביקורת. "זו פעם ראשונה בשבילי וזה תפקיד מאד מכובד בעיני", הוא מסביר, "מוסד הביקורת הוא חשוב ואני רואה בחומרה רבה כל ניסיון של ראש העירייה להשתיק את הביקורת.
"ניסיונותיה לכאורה לקצץ את כנפי המבקר, להוריד בתקציבו, לכפות עליו עוזר מטעמה ועוד דברים שהם בעיני חמורים ביותר. מבקר העירייה צריך להיות חופשי לעבוד איך שהוא רוצה, להחליט החלטות עצמאיות. הקשר היחיד שלו עם עיריית הרצליה צריך להיות המשכורת. אני בכל אופן מתכוון לעבוד איתו יד ביד ואת הדוחות שלו להעביר לוועדה ולעירייה".
וזה בדיוק המסלול, כך מאמין עולמי, להתנגשות חזיתית, נוספת יש לציין, עם גרמן. "היא לא יודעת לקבל ביקורת, מבחינתה היא לא טועה אף פעם, ואז היא מגיבה בכעס". אמנם המועצה האחרונה שנבחרה בהרצליה מסתמנת כאנמית משהו, אבל עם עולמי משעמם בטוח לא יהיה.
נגד דבר אחד הוא כבר יוצא מתוקף תפקידו, תפקיד סגן ראש עירייה שני: "זה מיותר לחלוטין. אם היה לזה אילוץ קואליציוני, ניחא, אבל כאן זה פשוט שכרון כוח. אחר כך, אני בוועדת תמיכות מגיע למצב שכל מיני גופים ועמותות שעוזרים לאנשים, צריכים להתווכח איתנו על 20 אלף שקל כי אין לנו לתת להם. משרת הסגן תעלה לנו המון כסף בשנה ואף אחד לא צריך את זה, בטח לא היא", (רומז לטובה רפאל, שתהיה הסגנית השנייה בשכר).
למרות שעולמי טוען כי הוא מנתק בין הצד הפוליטי שבפעילותו, לצד האישי, הוא מתקשה לשכוח משהו שגרמן עשתה. "כשהתחתנתי, הזמנתי את כל חברי המועצה כולל גרמן", הוא נזכר, "כך עשיתי גם בברית ובכל שמחה משפחתית שהייתה לי. להבדיל, גרמן חיתנה לפני כשנתיים את אחד מילדיה ובחרה להזמין את כל חברי המועצה למעט האופוזיציונרים. זה אישי, כל דבר אצלה הופך מיד להיות אישי. היא צריכה להתבגר".
ובינתיים ממתין עולמי ללידת תאומיו, אחים לבנו בכורו אביתר בן השנתיים. "תאומים בנים זה בהחלט פרויקט, אבל אני אוהב אתגרים, ואוהב ילדים", מחייך עולמי, "אין מה לעשות אני כנראה מביא הרבה עולמים לעולם הזה. אני לא יודע אם הרצליה תהיה מסוגלת להכיל בתוכה את כל השבט הזה, העולמיצ'יקים האלה יעשו כאן שמות עוד הרבה אחרי".
בעיריית הרצליה בחרו להתעלם מדבריו של עולמי וסירבו להגיב לכתבה.
נא להמתין לטעינת התגובות
