ניר ברקת: פיל בחנות חרסינה? אני?
מיליונר ההיי-טק שזרק הכל והלך לעמוד בראש העיר הנפיצה בעולם, נכנס בסערה לתפקיד. הוא שחרר הצהרות נמהרות על הריסת בתים וסיבך את אולמרט עם ארצות הברית. עכשיו ניר ברקת מסביר איך תל אביבים עוד יעמדו בתור אצלו כדי לעבור לירושלים
מעט אחרי חצות נקלע לרחוב שושן, שם כבר נשבה הרוח החדשה, החיובית, שפשטה בירושלים בזכותו. "ראיתי הצגה של בנות מחולה, מופעי רחוב של סטודנטים ורחובות מפוצצים באנשים שמחים", מתמוגג ברקת.
"שאלתי אותם איך הם מרגישים, מה הם חושבים, וכולם אמרו שמשהו טוב קורה בירושלים. שהאווירה השתנתה לגמרי. שהפטריוטיזם בסימן עלייה. ממש הרגשתי שהאכפתיות, הנכונות והתחושה הטובה זורמים מכל פינה".
אם כל כך טוב, למה כל כך רע?
"כל שינוי כרוך בתהליך שלוקח זמן. אני יושב בתוך עמי ורואה את ההתפתחות המדהימה של התרבות בירושלים ואת הצעירים באים. אני פוגש תושבים גאים שיוצאים מהבתים בהמוניהם לשמוע את שולי נתן שרה'ירושלים של זהב' באולם המועצה בערב לזכרו של דני אנג'ל. זה מייצר אווירה. לראות את בנות מחולה רוקדות ברחובות ירושלים, זה מייצר אווירה ".
אתה באמת מתכוון לעצור את ההגירה השלילית מירושלים עם דני אנג'ל ובנות מחולה?
"אנשים מתרגשים מהדברים האלה. והתושבים מתחילים להרגיש שיש מנהל ובעל בית. שחל שינוי בניקיון, בתחבורה, בחינוך. שהמחט מתחילה לזוז".
הבעיה שלך היא לא מעט התושבים שעוד נאחזים בעיר, אלא אלו שעזבו והחדשים שלא באו.
"אספר לך משהו מעניין. אתמול בערב ניגשה אליי דוקטור, ירושלמית לשעבר שגרה היום בנתיבות, עם דמעות בעיניים. ביקשה לדעת איך היא יכולה לחזור לעיר.
"כי היא חייבת לחזור. היא מרגישה שהיא מפספסת. אחר כך ניגש תל אביבי שדיבר על האווירה המדהימה ברחוב שושן. אמר לי, בהחלט רואים שקורה פה משהו. מאוד הייתי רוצה לדעת איך אפשר לעבור לכאן מהמרכז".
אין לדעת אם ברקת מאמין לעצמו בנאיביות מסוימת, שזה רע מעט-או מיתמם, שגם זה לא מציאה גדולה. ממש לא נעים לקלקל לו את החגיגה, אבל העובדות מציקות. מעטים ראשי הערים בישראל, שהספיקו בתוך שלושה חודשים קצרים להסתבך עם כל כך הרבה אמירות מיותרות.
הוא השניא עליו את ערביי מזרח ירושלים על רקע הריסת בתים. הוא גרם לסופרים ואנשי רוח לזעוק נגד מה שנראה בעיניהם כבולמוס התנחלויות שאחז בעיר. אפילו עם שרת החוץ האמריקאית
עם תום מאה ימי החסד של ברקת, נראה כי אסונו הגדול הוא הנטייה לשלוף ולירות מהמותן. הוא איש עסקים שנכנס בסערה לפוליטיקה. נדמה שהוא עצמו לא הצליח עדיין להפנים כמה עמוקה המבוכה שחולל בהבל פיו. ההסתבכויות הסדרתיות יוצרות רושם של החמצה, על אף שמדובר באיש ראוי, שליח ציבור נעדר אינטרס אישי, שרוצה באמת ובתמים בטובתה של העיר.
יכול להיות שאתה קצת פיל בחנות חרסינה?
"כל הזמן צועקים עליי 'זאב זאב' ואחר כך שואלים אולי הבן אדם לא כזה זאב רשע? ואולי הוא בכל זאת מפעיל קצת שכל?", נעלב ברקת.
"אנשים אומרים, ברקת הזה יצית אש בירושלים, ופתאום גם אנשי ימין וגם אנשי שמאל מגלים שעקב לצד אגודל אני מקדם שיתופי פעולה בירושלים. שאני נחוש ואגריסיבי במטרות, אבל דרכי היא נועם. אני לא פיל בחנות חרסינה. אני מוחה בתוקף. מאז שנכנסתי לכיסא ראש העיר לא שברתי שום חרסינה. רק בניתי".
איפה נכשלת?
"אין לי כישלונות. יש אתגרים. אני רץ מרתון. אם משהו לא מצליח אני מנתח מה הסיבה ומתקן".
יש אמירות שאתה מתחרט עליהן?
"אני לא בן אדם שמתחרט. אם מישהו מתחיל להתחרט, הוא יכול להגיד, רגע רגע, אולי הייתי צריך לעשות דברים אחרת. ואז הוא יתחיל לגמגם ולפחד לעשות כל הזמן טעויות שיתחרט עליהן".
מה לגבי האמירה האומללה שלך על הכוונה להרוס את גשר המיתרים השאפתני שבנה ראש העיר הקודם?
"מאוד כעסתי על גשר המיתרים שעלה 280 מיליון שקל. אני לא הייתי מאשר את הדבר הגרנדיוזי הזה. יש נכסים אחרים לפתח בירושלים חוץ מגשר מיותר בכניסה לעיר הכי ענייה בארץ. אישית, אני גם לא מתלהב מהמראה שלו.
"כשנכנסתי לתפקיד שאלו אותי אם אני מתכוון להרוס את הגשר, ואני אמרתי שיש לי ביקורת מאוד גדולה בנושא. לא אמרתי שאהרוס אותו מחר בבוקר, אלא שאבדוק ורק אז אחליט. אמרתי, אם עלויות התחזוקה יצדיקו את עצמן, נשאיר. אם לא, נהרוס".
גם בהצהרות על הרס הבתים בסילוואן לא בדיוק התכוונת למה שאמרת?
"איזה אבסורד! מיניתי את יקיר שגב לאחראי לתכנון ושדרוג הפעילות במזרח העיר. אמרתי לו, יקיר, כדי שלא יהיו לך בעיות עם התושבים לך אליהם, תבדוק מה שלומם, מה הצרכים שלהם לעומק. הולך מחזיק תיק חדש, צעיר עם פוטנציאל גדול, ופעם ראשונה מתחיל לדבר עם הפלסטינים במזרח העיר במטרה לקדם את איכות חייהם. אין דבר ראוי מזה".
שגב הציע לתושבי סילוואן, הקרקע הכי יקרה בירושלים והאזור הכי טעון פוליטית, דיור חלופי בבית חנינא כדי שיעזבו את בתיהם.
לדברי התושבים, אנשיו הודיעו להם שאם לא ייענו להצעה, העירייה בראשותך תהרוס 88 בתים בגן המלך. שגב נשלח מטעמך ודיבר בשמך. הדברים גרמו להתלקחות גדולה במזרח ירושלים. יכול להיות ששוב הסתבכת באמירות שלא היו צריכות להיאמר?
"בהשוואה לחמש השנים האחרונות ולראשי העיר הקודמים אני לא שיניתי שום מדיניות בנושא הריסת בתים. בכל שנה נהרסיםכ?60 בתים במזרח ירושליםוכ?20 בתים במערבה. רוב צווי ההריסה שעלו לכותרות בתקופתי יצאו מבתי המשפט. לי מותר להתערב רק בצווים מנהליים".
אז למה נטפלו דווקא אליך?
"כי תהליכים ארוכים הבשילו בדיוק אצלי. כשנכנסתי לתפקיד התחילו להביא לי כל מיני צווי הריסה ישנים. התברר שראש העיר הקודם לא חתם על כלום וצווי ההריסה הצטברו. שאלתי, למה הוא לא חתם? כיוון שאני נאמן לאמת הפנימית שלי הייתי חייב לחתום".
יש למעלה מ-20 אלף בתים עם עבירות בניה במזרח ירושלים, דווקא 88 הבתים בסילוואן משקפים את האינטרס הציבורי?סילוואן היא זירת הקרב המרכזית של עמותות הימין במאבקן להפוך את עיר דוד להמשך ישיר של הרובע היהודי.
החשד שהמניעים שלך נעולים עם האידאולוגיה שלהם הצית את התבערה וסיבך אותך. בנסיבות האלה, זו קצת היתממות להגיד, אני ג'וליאני, אני התנועה לאיכות השלטון שרוצה להרוס כל בנייה לא חוקית.
"הסיפור האמיתי הוא שקבוצה של ערבים ניסתה להלבין את עבירות הבנייה בגן המלך בסילוואן, הלכה לקבל אישור מהוועדה המ ?חוזית במשרד הפנים שזרקה אותם מכל המדרגות, וניצלה את הביקור של קלינטון כדי לצעוק 'זאב זאב'. מתברר שהערבים מחכים בכל פעם שאיזו אישיות מבקרת כדי לייצר ספין.
"בפועל יש בסילוואן הרבה מאד עבריינות בנייה שהלבישו אותה על ראש העיר כאילו הוא הזאב הרשע שמתכוון לגרש את הערבים מירושלים.
"הפלסטינים ישר אמרו 'ראש העיר הולך להרוס לנו בתים. "איזה מסכנים אנחנו'. אני אמרתי שלא אעבור על עבירות הבנייה לסדר היום בשום אופן, אבל לא התכוונתי שכבר למחרת בבוקר יעלו עליהם טרקטורים ויגלחו להם את השכונה. באו לבקש ממני תגובה. אז לא יכולתי לתת תשובה שלא נהרוס את הבתים. אבל בפועל לא התכוונתי לזה".
איימת שתהרוס אבל בעצם לא התכוונת?
"אמרתי שמצד אחד לא נעשה מספיק ללכת לקראת תושבי סילוואן בתחום אישורי הבנייה, ומצד שני גן המלך בסילוואן הוא אתר אסטרטגי שאי אפשר לבנות עליו בתים".
כמה בתים לא חוקיים קיימים שם?
"מאה".
מה אתה הולך לעשות עם התושבים שגרים בהם?
"המערכת התכנונית תציג פתרונות שיובאו לאישור הוועדה לתכנון, הוועדה המקומית והוועדה המחוזית. לא תוכלי לשמוע עליהם כרגע. כשיהיו פתרונות, נציג אותם".
אז למה למהר לצאת בהכרזות כשאין לך עדיין פתרונות אלטרנטיביים?
"כי חוק זה חוק. אני מצפה שהציבור ידרוש ממני להקפיד על החוק אם אין ואם יש אלטרנטיבות. אני מצפה מהסופרים הנאורים לוודא שהחוק ממומש במזרח ירושלים. אני מצהיר על כך בתוקף".
מה לגבי ההצהרה המביכה נגד שרת החוץ האמריקאית שהוגדרה על ידי מקורביה "עלבון" וגרמה לתקרית דיפלומטית?
"לקלינטון היתה פגישת נימוסים איתי במסדרון של מלון המלך דוד. אמרתי לה שלום ואחר כך היא נסעה לרמאללה. ושם, לדעתי, הפלסטינים עמלו לייצר מצג כאילו מחר בבוקר עולים טרקטורים והורסים את כל סילוואן.
"זה הלחיץ אותה והיא אמרה שהריסת הבתים לא מסייעת לתהליך השלום. כשזה נודע לי, יצרתי קשר עם הקונסול האמריקאי והוצאתי הודעה לעיתונות שמכחישה בתוקף את הדברים".
כולל האמירה שדבריה של קלינטון הם "הרבה אוויר בלי תוכן"?
"הכתבים האמריקאים שאלו, אז עניתי שהדברים הם אוויר ריק, בלגן על כלום. קודם כל אתה אשם, אחר כך תנמק למה אתה אשם, אחר כך תוכיח שאין לך אחות".
שוב יצאת באמירה פזיזה שלא היתה צריכה להיאמר?
"כל הדינמיקה היתה לחמם בין האמריקאים לבינינו. לא ברור לי בכלל איך מישהו חושב שהמשפט הזה היה מיועד לקלינטון".
התקשורת חשבה ככה. קלינטון חשבה ככה. שגרירות ארצות הברית חשבה ככה. ראש הממשלה אולמרט חשב כך, אם לשכתו מיהרה להוציא התנצלות.
"אני לא התנצלתי. אין לי על מה להתנצל. אני לא צריך להתנצל על שהייתי בסדר. תשאלי את ראש הממשלה למה הוא התנצל. אני לא ביקשתי ממנו שיתנצל בשמי".
עדיין אין בך חרטה?
"הייתי צריך להיערך אחרת לספינים של הפלסטינים. אני לא עושה דוקטורט על מה שאני אומר. אני מדבר מהבטן. אם הייתי מצטער, הייתי אומר, סליחה, טעות. אבל לא טעיתי.
"הייתי נאמן לאמת הפנימית שלי. להבא אהיה זהיר יותר. לא בגלל שאני חושב אחרת, אלא בגלל שאני מבין שעיתונאים, יש להם תכונה כזו לקחת משהו ולנפח אותו. בעתיד יכול להיות שאהיה קמצן יותר במילים".
משש בבוקר עד שלוש אחר חצות עסוק ניר ברקת בלנהל את העיר. כראשון הפקידים. כאחרון מנקי הרחובות. "אני מלחיץ את המערכת בזמנים", הוא מעיד על עצמו.
"בעסקים המודל הוא שצריך לראות גבוה. להגדיר יעדים, ואם השגת מאה אחוז מטרה, לא ירית מספיק גבוה. לכן אני אומר לעובדים שלי בעירייה, אם הגשמתם 80 אחוז מהחלומות שלי, סימן שאתם באופטימום".
"אני חושב שחל שינוי לטובה בעיר", אומר עליו סגן ראש העיר פפה אללו וחבר המועצה המתחרה מטעם מרצ. "יש יותר פתיחות לתוכניות לטווח ארוך וההשקעה בחינוך ובתרבות כפולה משהיתה עד כה. אני פוגש ראייה יותר כוללת של בעיית העיר ויש שקיפות ושיתוף פעולה לצד מגע עם התושב".
"הפעילות של ברקת לא הצדיקה את המהומה הפוליטית הגדולה סביבו", סבור העיתונאי ותושב העיר חיים ברעם שנחשב לאחד ממתנגדיו החריפים.
"היא התעוררה עקב החשדנות כלפיו בגלל ההצהרות שלו לפני הבחירות. כמה פעמים הוא הזדהה עם ליברמן. שיתף פעולה עם אנשי עטרת כוהנים ולכן האגף הימני הקיצוני קרא להצביע בעדו. מנקודת ראותם של אנשים שמתנגדים לכיבוש ודחיקת רגלי הערבים ממזרח ירושלים הוא מראש בחזקת חשוד. אם כי לעת עתה הוא לא יותר גרוע מאחרים".
ברקת רואה אחרת את שיתוף הפעולה עם חרדים ועם גורמים שנתפסים כלאומנים. "אני מאוד מאוד שמח ואפילו נרגש מהעובדה שהצלחתי להרכיב קואליציה רחבה, 30 חברים מתוך 31, שמורכבת מחרדים, חילונים, ימין ושמאל", הוא אומר בשביעות רצון.
"זו לא קואליציה עסקנית אלא חבורה גדולה של נציגי העיר שעובדת על בסיס משותף רחב לקידום ולפיתוח ירושלים. שלא בורחת מכלום. שמניחה כל אתגר על השולחן ודנה בו עד שיוצא עשן לבן.
"הנהגתי שכל הוועדות בעירייה תהיינה פתוחות לציבור. השבוע הגיעו מאה איש לוועדת החינוך העירונית.
כל ישיבות המועצה מועברות בשידור חי באינטרנט. כל אחד יכול להיות שותף ולהצביע. זו תפיסת עולם חדשה, שינוי של 180 מעלות. יוזמה שלי. חבר מועצה אחד כמעט לא דיבר בקדנציה הקודמת. בישיבה הראשונה אמר משפט קטן, ולמחרת ניגש אליי ואמר לי, קיבלתי המון תגובות. שמעו אותי באינטרנט. מאז הוא משתתף פעיל ".
מי המודל שלך?
"אני מזדהה עם המחויבות הטוטאלית של טדי קולק שידע לחבר את כולם לירושלים. קולק גם הצליח להביא הרבה תרומות לעיר".
ואתה?
"אני שייך לדור חדש של תרומות שנקרא "ונצ'ר פילנתרופי", פילנתרופיה לשם השקעה ולא לשם התרומה. בניגוד לתורמים שלא משנה להם מה יעשו עם הכסף, עצם הנתינה עושה להם טוב, הדור החדש רוצה להיות שותף לשינוי.
"זו אוריינטציה של אנשי עסקים והיי טק, בני גילי שמעורבים בתרומה ומביאים אליה לא רק כסף אלא גם ניסיון ואוריינטציה.
"הם רוצים לראות איך מזיזים את המחט. אני בא אליהם כראש עיר ומציע שותפות פרטית ציבורית".
לא קצת מסוכנת השותפות הזו, החיבור בין הון לשלטון?
"מה החלופה? שלא יקרה כלום. אנחנו העיר הענייה ביותר בארץ. התפקיד שלי הוא לגייס משאבים. יש דברים שתורמים עושים בלי קשר לשלטון, ויש דברים ששלטון עושה בלי קשר לתרומות. המפתח הוא למצוא תורמים שאפשר לפעול איתם במשותף. המערכת העירונית אחראית לתוצאות ואם משהו לא נראה, עוצרים הכל".
ואם לאחר מעשה תורם ירים לך טלפון ויבקש לקדם את ענייניו?
"הם עושים את זה גם ככה. עוד לא נולד הטמבל שניסה לשחד אותי. אני בלתי תלוי".
17 אלף יהודים עוזבים את ירושלים מדי שנה. איך אתה מתכוון להתמודד עם הבעיה?
"אני מאמין שכדי להביא אחרים לירושלים צריך לגרום לאלה שנמצאים בה להיות מרוצים. לכן אני מתמקד בשיווק ירושלים לצעירים, לסטודנטים. אני רוצה לגרום להם להישאר.
"אנחנו עומדים לצאת בסדרה של מיזמים לצעירים ותמריצים שאין בערים אחרות כמו מלגות דיור ולימוד, הלוואות למי שמגיע ומענק למי שנשאר. ההשכלה הגבוהה בירושלים היא מהטובות בארץ. יש לנו מוצר מעולה ביד. צריך רק לשווק אותו נכון".
זה כמו בבאר שבע: סטודנטים באים לשלוש שנים, ועוזבים.
"מי שכבר בא ללמוד בעיר, הסיכוי להשאיר אותו בירושלים גבוה יותר מלהביא מישהו שכבר עזב. גילינו שככל שצעירים מתחככים יותר עם העיר, כך הרצון שלהם להישאר בה יותר גדול.
"לכן אנחנו מארגנים להם פרויקטים תוך כדי הלימודים כדי שיהיו מעורבים בעיר ואולי יישארו בה לתמיד. היעד שלי הוא להגדיל את כמות הסטודנטים בירושלים ב-20 אלף תוך עשור. אנחנו עומדים לצאת עם פרויקטים מיוחדים לקבוצות רכישה צעירות".
אתה לא חושש שאם יהיה דיור מאורגן, מוזל, החרדים ישתלטו עליו?
"כשמתארגנת קבוצת רכישה של צעירים ומקבלת הטבות מהמדינה היא עובדת מולנו. אנחנו נדע מי היא".
ואם תדע, תוכל להגיד לה לא רק בגלל שהיא קבוצה חרדית?
"תאורטית, כן. כשבאה קבוצת רכישה של אנשי היי?טק ומציעה לבנות במאורגן דירות בעלות של 250 אלף דולר, זה לא מעמד נמוך.
"אנחנו לא מדברים על קבוצות רכישה לדירות בנות שתי חדרים בשולי העיר. מי שיכול להרשות לעצמו את הפרויקטים שלנו הן קבוצות צעירים משכבה כלכלית ואקדמאית מסוימת. הפרויקטים יהיו חלק מעידוד הצעירים לרכוש השכלה גבוהה".
איך תחזיר את בני ה-30 וה-40 לירושלים?
"ההגירה השלילית היתה תוצאה של אווירה ופרנסה. אני נתתי גז לכלכלה ולמגזר העסקי והפרטי בירושלים. התכנון שלי הוא לייצר למעלה ממאה אלף מקומות עבודה נוספים בירושלים. יש בעיר בתי חולים מחקריים שנחשבים מותגים בינלאומיים.
"תוסיפי להם את חברת טבע ועוד מפעלים חדשים שהגיעו לאחרונה לירושלים יחד עם קבוצה גדולה של סטארט?אפים. כל אלה מייצרים אשכול תעסוקתי מכובד שלאחרונה מתפתח יפה".
אתה מתפאר בקואליציה משותפת עם החרדים. איך תעצור את התחרדות העיר?
"אחד הדברים הכי חשובים שפיתחתי עם החרדים בקואליציה, זה ההבנה שחייבים לחיות האחד עם השני. חלק מההסכם הקואליציוני זה חיה ותן לחיות".
בתי קולנוע, קניונים, מסעדות ומקומות בילוי סגורים בירושלים זה חיה ותן לחיות?
"הסטטוס קוו בירושלים מאפשר מקומות בילוי פתוחים בסוף שבוע". בפועל , רוב מקומות הבילוי סגורים. "בואי תזרמי איתי רגע. אנחנו לא מגבילים אף אחד. מקומות בילוי נסגרים ונפתחים לפי שיקולים אידאולוגיים או ביקושים פרטיים".
למה שצעירים יעדיפו עיר סגורה כשתל אביב מציעה אלטרנטיבה?
"אני אפתיע אותך: הסטטוס קוו מקובל על הרוב המוחלט של תושבי ירושלים".
הבעיה שלך היא לא תושבי ירושלים אלא צעירי תל אביב.
"מי שרוצה תל אביב בירושלים, שייסע לתל אביב. אצלנו סופי השבוע בירושלים הם אתרים, נופים, אווירה, העיר העתיקה. את תל אביב אפשר לקבל גם בניו יורק. את ירושלים אי אפשר לקבל בשום מקום בעולם".
בשום מקום בעולם עיר בירה לא מתנהלת כמו שטעטל. איפה תמצא עיר בירה שעורק תחבורה מרכזי שלה סגור בשבת?
"כביש בר אילן פתוח בשבת לבד מקטעים שהמשטרה סוגרת בהתאם לזמני התפילות. אבל תושבי ירושלים פיתחו ובצדק רגישות מסוימת לכביש והם נוסעים בעורק תחבורה עוקף".
רוב תושבי ירושלים החרדים לא מתגייסים לצבא, לא יוצאים לעבודה ולא משלמים מסים.
"במגזר החרדי מתחוללת היום מהפכה אמיתית בתודעת העבודה. היום הבעיה שלי היא לא להסביר לחרדים למה כדאי להם לצאת לעבוד בירושלים, אלא לייצר להם מספיק מקומות תעסוקה. היום, על כל מקום עבודה קופצים עשרה חרדים".
ואלו שבכל זאת מעדיפים לשבת בכולל ולקבל פטור מארנונה?
"המדינה כופה על ירושלים פטור בסך 470 מיליון שקל מעצם ההחלטה לתת תמריצים למשפחות ברוכות ילדים. לא מקובל עליי שהמדינה שכופה עליי פטורים בארנונה, לא תיתן לי פיצוי על כך. לא אתווכח עם הממשלה על ההחלטה, אבל שלא תפיל אותה על הקופה שלי".
אם יש נושא שמשכיח מברקת מושגים טורדניים כמו תקציב וגירעון - זה החינוך. החינוך היה הסיבה העיקרית לעזיבתו את עולם העסקים, ולמעבר לעשייה הציבורית במשכורת של שקל לשנה. הרבה לפני שאייש את כיסא ראש העירייה, ברקת השקיע את הונו בהקמת מערכת חינוך אלטרנטיבית לש"ס בשכונות וסייע לעירייה לממן יום לימודים ארוך.
הוא הגיע לחינוך באקראי. מדי סוף שבוע קיטר עם משפחתו וחברים על הפיחות המצטבר במעמדה של המערכת. יום אחד החליט לעשות מעשה. "באתי למנהלת בית ספר ושאלתי במה אוכל לעזור", הוא נזכר. "המנהלת אמרה 'תן את הכסף, ואני כבר אעשה איתו מה שצריך לעשות'. הייתי מזועזע. אמרתי, לא באתי לתת כסף. באתי להציע עזרה".
מאז הספיק ברקת להזרים מיליוני דולרים לשדרוג מערכת החינוך. וכשנבחר, השאיר לעצמו את התיק.
בכוונתו להפוך את מערכת החינוך בירושלים לאבן שואבת לתושבי חוץ ופנים. או במילים אחרות, לתת הזדמנות לכל ילד ירושלמי להתפתח בתוכה בדיוק כמו שלוש בנותיו.
איך?
"אני מתכוון לשנות את כל השיח החינוכי בירושלים. אנחנו נפגשים פעם בחודש פשוט לדבר חינוך. אני מתמקד במצוינות ומתכוון לפתח התמחות בית ספרית גם במשאבים וגם בחשיבה כדי לקדם מנהלים ולשדרג את היכולת של המורים לתקשר עם ההורים, התלמידים והמערכת.
"אני מתכוון להשיג מחשב לכל מורה כדי שתוכל לפתח דינמיקה, פרזנטציות, מסנג'ר, מיילים. העולם מודרני וכלי התקשורת שמצויים בכל עסק קטן צריכים להגיע גם לעסק הגדול שהוא החינוך".
יש מחסור ב-1,500 כיתות לימוד במזרח ירושלים. ילדים בעיר לומדים את תוכניות הלימוד הפלסטיניות במוסדות הווקף.
"אנחנו משקיעים בכיתות לימוד גם במזרח ירושלים וגם במערב. התקציב קטן, והאילוצים גדולים. ועדיין מספר התלמידים הערבים שעוברים מהמערכת הפרטית הפלסטינית למוסדות העירוניים הולך וגדל בהתמדה".
מה אתה מתכוון לעשות עם רבע מיליון פלסטינים בצד הירושלמי של גדר ההפרדה שנותקו מסביבתם הטבעית?
"הגדר הוקמה להציל חיים. אני לא מתעלם מהסבל של התושבים, אבל מבחינתי הרצון לחיים גובר על הצורך באיכות חיים. הגדר נבנתה על ידי הממשלה לצרכי הגנה, ולכן מדינת ישראל אמורה לשלם את הנזק במרכאות כפולות-שנוצר בגללה".
למה רק עשרה אחוזים מהתקציב העירוני מיועד לתשתיות ולחינוך במזרח ירושלים? למה אין שוויון בין המזרח למערב?
"אני לא מכיר את המילה שוויון. אני מוחק את המילה אינטגרציה. יש לי מטרות ויעדים ואני נחוש להשיג אותם. אין דבר כזה שוויון מוחלט. אין שוויון בין ירושלים לתל אביב. ואין שוויון בין קטמון לבית הכרם. אין שוויון בין המזרח למערב. אני לא מודד. אני לא צריך. אסור לי למדוד. זה לא רלוונטי".
אתה תומך בהרחבת ההתנחלויות במזרח ירושלים?
"אין מתנחלים בירושלים, יש תושבים יהודים שגרים בשכונות השונות בעיר וזכותם הדמוקרטית, החוקית והאידאולוגית לחיות כיהודים בכל רחוב ושכונה שהם רוצים".
מהי עמדתך בנושא חלוקת ירושלים?
"אני מתנגד נחרצות לחלוקת ירושלים. ירושלים היתה ותהיה בירת ישראל והעם היהודי. אין לי בעיה עם תושבים ערבים בעיר שיש בה רוב יהודי".
איך אפשר יהיה לקדם שתי מדינות לשני עמים עם ירושלים לא מחולקת?
"אני מתנגד לפתרון שתי מדינות לשני עמים".
אז מה הפתרון שלך?
"אני לא ממהר להגיע להסדר. קודם צריך לוודא שיש לנו פרטנר".
וכשיימצא הפרטנר?
"בהגדה של פסח כתוב שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו. גם השנה לא השתנה הרבה. צריך להכיר בזה היסטורית. אני מוכן לקוות שיהיה, אולי, מישהו שאפשר לדבר איתו, אבל בואי לא נהיה בת יענה. אויבי ישראל לפעמים מתחנפים, זה לא אומר שאנחנו צריכים למהר ולהניח לפניהם את הראש".
הפתרון שלך הוא פשוט לשמר את המצב הקיים ולחיות על החרב?
"עצתי הנחרצת לראש הממשלה היא שלא לסחור בירושלים. בדברים אחרים אני יותר גמיש. אולי פדרציה מול מדינה".
אי אפשר להתנתק מהעולם. יש מגעים בינלאומיים לקידום פתרון במזרח התיכון ואתה כראש עיריית ירושלים לא יכול להתחמק מאמירה מדינית ברורה. אפילו ראש הממשלה מסכים, בתנאים מסוימים, לשתי מדינות לשני עמים. מה תעשה עם ירושלים?
"ירושלים תישאר יהודית ומאוחדת כולל הערבים שבתוכה".
מה דעתך על רעיון חילופי השטחים של ליברמן?
"יכול להיות ששווה לנסות. אבל זה לא רלוונטי, כי במשא ומתן צריך שני צדדים מעוניינים".
מה דעתך על חילופי שטחים בירושלים?
"אני לא מכיר תוכנית שתוכל להצליח". אז מה הפתרון שלך לבעיית העיר? "אני לא נכנס לזה. אני עסוק בחיזוק ירושלים. את כל השאר אני משאיר לראש הממשלה".
עם היד על הלב, אתה באמת מאמין שתצליח להציל את ירושלים?
"הכלל בניהול עסקים קובע ששינוי מצליח אם מתחוללים שלושה דברים: משבר, חזון וצעדים ראשונים שמעידים על תזוזה. משבר יש, ברוך השם. גם חזון. והיום אפשר לומר שכבר ביצעתי את הצעדים הראשונים בדרך להגשמתו".
נא להמתין לטעינת התגובות
