אין לאן לברוח: מזרח ראשל"צ משוועת למעט ירוק
דב צור מתכנן בראשון המון פארקי תעשייה. הכוונה טובה, אבל הגיע הזמן להקים במזרח גם פארק ירוק ראוי כדי להתאוורר בו בסוף השבוע
שני המקומות לא עושים רושם של "פארק", אבל עכשיו, על פי חזונו של דב צור, ראש העירייה החוגג שנה למהפכו בעיר, יהיה לנו פארקי תעשייה. ואנחנו מעדיפים לדמיין יותר את מתחמי ההיי-טק בנס ציונה ורחובות מאשר את פחחיות המזרח או פרחחיות המערב. שיהיה משהו נקי, אסתטי, לא מזוהם ולא מזהם.
הכוונה היא טובה. לא לאכלס יותר את העיר הגדולה (מעבר לשכונות והבתים שתוכננו להיבנות זה מכבר), אלא לספק מקורות תעסוקה לאזרחי ראשון. להפיק הכנסות לטובת העיר. אבל בינתיים, ראשון מתרחבת מזרחה. אחרי שהתחברנו אל הים, אל חולון ואל בת-ים, אנחנו נצמדים מיום ליום יותר ויותר אל באר יעקב, תלמי מנשה, רמלה ולוד. ועדיין אין במזרח איזשהו פארק ענק המפתה לצעוד עליו, להתחבא בו לפעמים, לנוח או לעשות פיקניק.
להתראות באיקאה
גבוהים בארנונה, הרישונים, כפי שהסתבר מבדיקת מעריב השבוע, במלאת שנה לבחירתו של צור, אבל נמוכים באיכות החיים. חזקים בפרויקטים, אבל פחות בעצים וגינות. הולכים על פארקים, אבל לא מהסוג הירוק.
כשאתה מדמיין בשבת בבוקר משטח ירוק ולא במרחק נהיגה ארוכה, אתה חושב על גדות הירקון על כל הווריאציות השונות – תל אביב, רמת גן, אפק, ועוד מקומות מסביב, אלא אם כן אתה ממש מתעצל וקופץ לאיזה דשא במערב העיר. אפילו גן המנהיגים, שמחבר בין המרכז למערב.
הייד פארק בלונדון, האינגליש גארדנס במינכן, גורקי פארק
במוסקבה, סנטראל פארק בניו יורק. אלה רק מבחר קטן של מקומות בשביל ללכת בהם לאיבוד בימי שבת וראשון. ברווזים על המים, פינות נסתרות, חורשות המסתירות את השמש שמעל העצים הגבוהים והסבוכים, בית קפה על המים, שבילים מרוצפים, עלים אדומים וצהובים, אופניים, ילדים עם כדור.
והכל, בתוך כרך עירוני תעשייתי ענק. לאנשים החיים שם, יש לאן לברוח, להתאוורר ולנקות את הראש בסוף השבוע. פנטזיה עבור תושבי העיר הרביעית בגודלה במדינת ישראל. להתראות באיקאה.
נא להמתין לטעינת התגובות
