כפר מגע: כך מכשירים בוגרי היחידות הקרביות את דור ההמשך
התלמידים בכפר הנוער הודיות שבצפון לא יכולים לחכות עוד עד הגיוס. לא תמיד זה היה ככה, אבל פרויקט חדש דואג להפוך אותם לפצצות מוטיבציה, באמצעות שיעורי כושר קרבי וקרב מגע
זה מלהיב אותם יותר. ככה זה כשהמדריכים מגיעים מהיחידות המיוחדות והסודיות של צה"ל - זה מעורר את הנימים המיליטריסטיים החמ בויים ביותר.
"לימודים זה חשוב ואנחנו זוכים להצלחות בתחום הזה", אומר מנהל הכפר אלי שטיין, "אבל הערכיות והנתינה לצה"ל חשובים לא פחות". אומר-ועושה.
בכפר שאותו הוא מנהל לומדים 240 תלמידים מכל רחבי הארץ. 60 אחוז מהם עלו מאתיופיה, 30 אחוז מחבר העמים והשאר ילידי הארץ. המטרה, מבחינתו, להכין אותם לקראת החיים מחוץ לחממת הכפר-תחליף לבית אמיתי. השנה, מלבד הלימודים, החליט שטיין לשדרג את ההכנה לצה"ל. לצורך כך גייס את פרויקט "יגאל אלון" - אנשי צבא מיחידות מובילות שמגיעים ללמד את החבר'ה הצעירים לרוץ, להתגלגל ולכבד את צה"ל ואת המדינה.
שטיין מאושר. הנערים מגיעים לכפר הנומ ער הדתי בקיבוץ לביא כשחלקם עדיין בהלם בעקבות המעבר מארצות המוצא. המטרה שלו, הוא אומר, היא להוציא אותם מהכפר ישראלים עד כמה שאפשר. הודיות הוא אחד משלושת בתי ספר היחידים בארץ-ובית הספר הדתי היחיד-שמקיים לימודים בממ גמת משטרה. חלק מהתלמידים, שבעבר ראו במשטרה אויב והכירו את הצדדים הלאמסימ מפטיים שלה, מתוודעים במהלך לימודיהם אל תפקידיה השונים.
"החבר'ה של פרויקט יגאל אלון הם חבר'ה ערכיים, עם חזון מובנה, שנתנו ונותנים למדינה בצבא, ועכשיו תורמים מבחימ נה ערכית לחברה הישראלית", אומר שטיין. "שיעור המתגייסים אצלנו היה תמיד גבוה, אבל השנה החבר'ה פשוט התמכרו לפרויקט. חשיבות השירות הצבאי מתעצמת מיום ליום, ודווקא בימים כאלה זה חשוב במיוחד".
בתחילת השנה החלו להסתובב בכפר לו מ חמי הסיירות המיוחדות-מטכ"ל ושייטת 13, ולצדם אנשי שב"כ ואנשי הימ"מ של המשטרה, חלקם עדיין בשירות פעיל. את גורמי הביטחון השונים איגד סביבו יגאל אלון, תושב כפר הרא"ה, שאמו בחרה עבורו בשם של הלוחם המיתולוגי.
כנראה שמשהו מהשם המקורי עבר לתינוק שגדל, שירת ביחידה מוצנחת של צה"ל ונפצע בתאונת צניחה ב-1995 ובשיקום שלו סיים את התואר הראשון והשני והכין עולים חדשים מכפר מימון לשירות בצבא ולחבמ רה הישראלית. עם תום השיקום חזר אלון לצבא ובגיל 27 סיים קורס קצינים, וכשהוא כבר אב לשלושה ילדים פיקד על מחלקה בגדוד 12 של גולני.
ההדרכות שהעביר את העולים החדשים במהלך שיקומו ליוו אותו לאורך השנים. היום, בגיל 36, אחרי שנים של שירות ביטחוני בחו"ל וכשהוא משמש כמורה במהלך היום, החליט אלון שמשהו חסר לו לנשמה. ליגאל אלון, הפרויקט שלו, הוא צירף מספר מצומצם של חברים, ולא ידע כמה מהר תרוץ השמועה.
"התחלתי לקבל טלפונים מכל מיני חבר'ה
היום מקיפים את אלון 40 חברים שמוכנים לתרום מזמנם. אבל הרוח החיה מאחורי הפ? רויקט, הוא מודה, היא חסיה, אשתו. "יגאל אלון" הוא לא פרויקט התנדבותי לחלוטין והחבורה מקבלת עליו תשלום סמלי ממוסדות שמעוניינים להעסיק אותם.
"אחרי שהשתחררתי פנו אליי מנהלים חברים של מוסדות וביקשו עצה וסיוע. המחירים של קורסי ההכנה לצה"ל גבוהים והחלטתי לעשות מעשה ולהוסיף מעבר לקורס הרגיל גם נושאים כמו זהות ישראלית ויהודית, אמונה, ביטחון ועוד. מעגל הקשרים האישיים גרם לכך שעוד ועוד חבר'ה רוצים להצטרף ולתרום משהו בשביל הנשמה, בין טיסה למבצע. התשלום הסמלי אפילו לא מכסה להם את הדלק. אנחנו מקבלים שליש ממה שקורס הכנה לצה"ל לוקח".
שטיין, מנהל הודיות, החליט שזאת בדיוק הרוח שאיתה הוא רוצה לחנך את תלמידיו, שנכנסו במהירות לאקסטזה של אימונים: שדאות, ניווטים, קרב מגע ולא פחות חשוב - הרצאות וחינוך לערכים.
"אנחנו רצים כל הקבוצה בבוקר, לפני התפילה, כדי להיות מוכנים לפגישה איתם פעם בשבוע", מספר שמואל טדסה, שעלה לארץ מאתיופיה לפני שלוש שנים, ומאז הוא בהודיות. בסוף השנה הוא אמור להתגייס לצה"ל ומתחילת השנה יש לו מודל לחיקוי. "מתאמנים בקרב מגע ולו? מדים לשמור על הגוף כדי שלא נקבל מכות באימון. הם מדברים איתנו על תרומה למדינת ישראל ובשבילי הם מודל לחיקוי. אני רוצה להיות כמוהם בצבא ובחיים".
לחברו , רפאל בלתה, שעלה לפני חמש שנים, יש תקווה נוספת: "הם לא מגלים לנו אף פעם איפה הם משרתים בצבא, למרות שכל החבר'ה מאוד רוצים לדעת. אני הכי אוהב קרב מגע, למרות שלפעמים הם נותנים לנו מכות קטנות תוך כדי ".
גם יצחק פנטה מבסוט. "הקורס טוב מאוד. הוא מעניק לנו אפשרות להסתכל על החיים בצורה אחרת, לחשוב בגדול. אני רוצה לשרת ביחידה מובחרת, בצנחנים או בגבעתי. הקורס מכשיר אותנו מבחינה נפשית ופיזית לעמוד באתגרים. אני בטוח שהוא יאפשר לנו להגיע מוכנים לצבא, הוא הביא אותי להבנה שעל כל קושי ניתן להתגבר, אם רוצים. הכל שאלה של כוח רצון", הוא מספר.
חברו גדי מקונן עדיין לא יודע באיזו יחידה ירצה לשרת, אבל ברור לו שזו תהיה יחידה קרבית. "הקורס פותח דלתות כדי להתקדם בחיים. אנחנו מרוויחים המון דברים. הוא מכין אותנו לא רק לצבא, אלא גם לחיים בכלל. הודות לקורס אני יודע שגם במצבים קשים צריך ואפשר להתמודד ולהצליח. מכל מצב אפשר לצאת מחוזק".
כולם נשמעים נורא חזקים, אין לכם רגעי שבירה?
מקונן: "יש רגעי שבירה, אבל בקורס מלמדים אותנו שאסור להתייאש בשום מקרה. לא לוותר ולעזוב, כי זה הכי קל. אני חושב שצריך להעביר קורס כזה בכל בית ספר".
למדת משהו שלא ידעת לפני הקורס?
"למדתי את חשיבות עבודת הצוות ושיתוף הפעולה - וגם להיות עצמאי".
אחד מרגעי השיא של הפרויקט הגיע לפני שבועות ספורים, כשבתרגיל גדול שהתקיים בשיזפון ישבו על במה אחת קציני צה"ל הבכירים שצפו בתרגיל והחבר'ה של הודיות, יחד עם יגאל אלון. החניכים חזרו נפעמים לצפון.
"הנערים בכפר הם לא האוכלוסייה של צפון תל אביב", אומר שטיין. "הם מגיעים מעיירות פיתוח, עולים, לפעמים משפחות מצוקה, חלקם ממשפחות מרובות ילדים או חד הוריות. יש להם כל הסיבות לא להתגייס לצבא, אבל עכשיו הם מבינים עוד יותר את החשיבות שבשירות.
"למרות שבכל מקרה אחוז המתגייסים לצבא ולשירות לאומי בקרב בוגרי הודיות הוא 100 אחוז, חשוב לי מאוד שנקיים את הפרויקט. מעבר להכנה לקראת השירות בצה"ל, הפרויקט תורם לגיבוש האופי, לעיצוב האישיות וליכולת לעמוד בלחץ ובקשיים, פיזיים ומנטליים, ולהבנה שהיכולות לחיים ומיצוי הפוטנציאל ומימושו תלויים רק בהם. הצבא יקבל אליו אנשים מבושלים ומחושלים".
נא להמתין לטעינת התגובות
