מיהו תל-אביבי? לדעת איתי פנקס זהו הומו בן 30 ומשהו עם בן זוג ותינוק

תל אביב היא מושא לכמיהה ולקנאה, ובדיוק מסיבה זו היא מהווה שק חבטות. תל-אביבים אמיתיים הם אוהבי אדם, שרואים את החופש והשוויון כאוניברסליים ושייכים לכולם. פרויקט מיוחד לשנה החדשה

איתי פנקס | 12/9/2010 15:30 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
השאלה מיהו תל-אביבי הזכירה לי מיד את המערכון המפורסם של הצדיק אורי זוהר, בו נראות קבוצות עולים לארץ בנמל, המגיעים באופטימיות כמעט משיחית אל מחוז חפצם המיתולוגי. ברקע צופים בהם קודמיהם, שעלו ועשו בדיוק את אותו המסלול רק שנים ספורות קודם לכן. ה"ותיקים" רואים עצמם כמקומיים, מאמצים את תפקיד צמד הקשישים המרירים בחבובות ושופכים שלל השמצות על העולים הטריים שנראים להם לא ראויים לחלוק עמם את אותה ארץ.
 
מצעד הגאווה בתל אביב
מצעד הגאווה בתל אביב  צילום: יהונתן שאול

המשל והנמשל ברורים. תל אביב היא מושא לכמיהה ולקנאה, ובמקביל, בדיוק מסיבה זו, היא גם מושמצת ומהווה שק חבטות לכל מי שמעוניין לפגוע במה שהיא מסמלת.

העיר שלנו, בדומה לארץ הזו, היא עיר הגירה. רבים מתושביה לא נולדו בה אלא הגיעו אליה ממקום אחר. תכונה תל-אביבית אופיינית מתבטאת בכך שכל "דור" של תל-אביבים חדשים מתאזרח בה ומתרגל במהירות לקצב, לאורח החיים, לאפשרויות, לחופש ולחדשנות. לעתים, חודשים ספורים לאחר שמכר עובר לעיר ומתמקם במלצ'ט, אתה מתחיל לשמוע ממנו תלונות על דיזנגוף סנטר או שינקין ביום שישי, שלא לדבר על אירועי "הלילה הלבן", ככאלה שמגיעים אליהם המון "לא תל-אביבים" וכמה שזה נורא. הלו?! הרגע ירדת עם התיק מקו 830 מטבריה!

הגעתי אם כן, למסקנה - תל-אביבי הוא מי שרואה את עצמו תל-אביבי, משיל מעליו את עברו המביך בפריפריה (נא להתייחס לדברים בהומור) ומביט ברחמים על מי שנותרו שם. אגב, שלא תחשבו שאין מעמדות גם בקרב הילידים - כיליד רמת אביב, כשאני מעז להתגאות במוצאי המכובד בנוכחות יליד לב העיר, אני זוכה למבטי בוז ולהערה הקבועה - זה לא נחשב.
אנחנו עדיין מיעוט

ואם לא אתייחס להיבט הגאה בכל העניין, העורכת תוריד לי את הראש, אז הנה זה בא: אחיי ואחיותיי הגאים אינם שונים מהשאר - אנחנו מהגרים בהמונינו לארץ המובטחת אשר לחופי הים התיכון, ואנחנו מתמכרים לחופש, למגוון אפשרויות הבילוי ושפע הפוטנציאל הרומנטי, שלא לומר המיני המצוי בכל פינה.

בשנת 2004, כשהתחלנו בעבודה לקראת הקמת המרכז העירוני לקהילה בגן מאיר שיש לי הכבוד לעמוד בראשו, עשינו סקר אותו מילאו יותר מ-3,000 גאות וגאים. הנתונים הראו כי הגאה הטיפוסי מבחינה סטטיסטית הוא הומו בן 26, 40 אחוז מהזמן נמצא בזוגיות, לפחות בסטנדרטים שלו, שהגיע לעיר מיישוב אחר ואימץ אותה כביתו. אני מניח שמאז עלה מעט הגיל החציוני, ובעיקר, הצטרפו ההומואים

ללסביות בטרנד הבאת הילדים שהשתלט על העיר.

את הטור הזה אני כותב מהעיר מומביי, כשנועה וגל, בנותינו בנות השבוע, נחות/ אוכלות/ פולטות עליי, על יואב בן זוגי ועל אמא שלי שוש, הסבתא הטרייה שבאה לעזור. לפיכך, אפשר לומר שהומו בן שלושים ומשהו עם בן זוג ותינוק או שניים - בהחלט יכול להיחשב כסוג של תל-אביבי טיפוסי.

אבל אסור לשכוח, אנחנו (עדיין) מיעוט בעיר. את הנוחות והשלווה שממנה אנחנו נהנים כאן, אולי יותר מבכל מקום בעולם, אנחנו חייבים לרוח שמפעמת במרבית תושבי העיר. רוח הפתיחות והאכפתיות. הגישה אינה ההכרה באחר אלא אהבת האחר. תל-אביבי ותל-אביבית אמיתיים אוהבים בני אדם ורואים את החופש והשוויון כאוניברסליים ושייכים לכולם.

איתי פנקס (36), נולד וחי בתל אביב. חבר מועצת העירייה לשעבר מטעם מרצ. כיום בעל חברה לייעוץ תשתיות ואקולוגיה.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

טור אורח

nrg מעריב מציע במה לכותבים אורחים על ענייני השעה

לכל הטורים של טור אורח

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים