גאווה רחובותית: אנסטסיה קיריליוק בת ה-15 היא אלופת העולם בקונג פו

ההשקעה בענף האו-שו (קונג פו בשפת העם) מניבה פירות: אנסטסיה קיריליוק בת ה-15, תושבת רחובות, זכתה במדליית זהב באליפות העולם

אביטל ליברמן | 20/11/2010 10:12 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
הישג נפלא לספורטאית הצעירה אנסטסיה קיריליוק מרחובות, שזכתה במדליית זהב באליפות העולם באו-שו, בסגנונות מסורתיים. האליפות נערכה בחודש שעבר בעיר שיניאן בסין. בתחרות השתתפו 2,240 ספורטאים מ-83 מדינות.
 
אנסטסיה קיריליוק
אנסטסיה קיריליוק צילום: יח''צ

מי שייצגו את ישראל היו הספורטאיות נטליה גרביץ' (27) ואנסטסיה קיריליוק (15), שתיהן מרחובות, המתאמנות בבית הספר סמילנסקי בעיר. השתיים מתאמנות עם נבחרת האו-שו של ישראל, שאותה מדריך המאמן הבכיר אלכסנדר פרנקל.

המשמעות המילולית של או-שו היא "אמנות לחימה". המילה המוכרת במערב לספורט הזה היא קונג-פו. אמנות זו החלה את דרכה כשיטה סינית להגנה עצמית. בשלושים השנים האחרונות שיטת האו-שו התפתחה יותר והפכה לאמנות דינאמית ותחרותית אשר שמה דגש על מהירות, אקרובטיקה, קואורדינציה, כח וגמישות.

בניגוד לסגנונות אחרים, האו-שו שם דגש על האמנותיות שבאמנות הלחימה, ולכן התנועות נראות טבעיות ואסתטיות יותר. ספורטאי בדרך כלל משתתף בעד שמונה סגנונות: ארבעה סגנונות מסורתיים וארבעה סגנונות ספורטיביים. בקרבות בולטים שני סגנונות עיקריים - עם נשק כמו חרב, חנית ומקל; ותרגילי ראווה על שטיח כמו בהתעמלות קרקע.

כמו כל ענפי השוליים, גם ענף האו-שו עדיין לא מוכר כענף אולימפי. התפנית שעשויה להוביל להכרתו חלה באולימפיאדת בייג'ין בשנת 2008, אז התקיים באולימפיאדה טורניר או-שו ומי שייצגה את ישראל הייתה נטליה גרביץ', שזכתה במקומות החמישי והשביעי מתוך 68 ספורטאים שהצליחו לקבוע את הקריטריון. הם נבחרו מתוך 1,800 מתמודדים מרחבי העולם.
ספורט במקום פוליטיקה

יו"ר התאחדות האו-שו של ישראל ומאמנה של קיריליוק, אלכסנדר פרנקל, בטוח שחניכתו תגיע לעוד הרבה הישגים בעתיד: "נכון להיום, אנסטסיה היא אחת הספורטאיות הטובות בעולם. כולם מכירים אותה, גם השופטים.
 

קונג פו
קונג פו צילום: SXC
אנסטסיה קיבלה את הציונים הגבוהים ביותר והשאירה מאחוריה ארבע ספורטאיות בכירות מרוסיה, פולין ומלזיה. כבר ביום הראשון של אליפות העולם היא זכתה במדליית זהב בקטגוריית 'נשק זוגי'. חברתה למקצוע, נטליה גרביץ', סיימה רביעית בקטגוריית 'חרב מסורתי' לפני ספורטאיות מרוסיה וסין".

כבר באביב האחרון קיריליוק עשתה את הפריצה הגדולה שלה כשזכתה במדליית זהב באליפות אירופה לנוער שנערכה בתורכיה, בקטגוריית "נשק ארוך". באותה תחרות היא זכתה גם בשתי מדליות כסף בקטגוריות ללא נשק ונשק קצר. בטקס חלוקת המדליות גם הקהל התורכי שנכח במקום שם את הפוליטיקה בצד, ומחא לישראלית הכישרונית כפיים. הזכייה הייתה זמן קצר אחרי תקרית השגריר המדוברת.

"בתחרות בתורכיה מאוד התרגשתי", היא נזכרת, "בעיקר כשהשמיעו את ההמנון. למרות המתיחות
בין המדינות, כל מי שהיה באולם קם ועמד. זו לא פוליטיקה - זה ספורט. ההרגשה שלי מצוינת, אני מרגישה עכשיו שהעבודה הקשה שלי משתלמת ואפשר להגיד שאני סוג של מודל לחיקוי".

נטליה גרביץ' זכתה באותה תחרות במקום השלישי בקטגוריה היוקרתית ביותר צ'אן צ'ואן (אגרוף ארוך), תרגיל מורכב ללא נשק. למרות ההישגים המכובדים של קיריליוק וחברתה גרביץ', השתיים לא זכו לכותרות בעיתונות הארצית. עם זאת דבר הישגיהן לא נעלם מעיניה של שרת הספורט לימור ליבנת, וביום רביעי השבוע הן הגיעו למשרדה כדי לקבל תעודות הוקרה.

בחודש הבא תייצג קיריליוק את ישראל באליפות העולם לנוער עד גיל 18, בסגנונות צ'אן צואן (אגרוף ארוך), חנית וחרב. האליפות תיערך בסינגפור. בינתיים היא מבלה כל יום ארבע שעות באימונים מפרכים, למעט בשבתות.

המדליה לא משוקולד

משפחתה של אנסטסיה קיריליוק עלתה לארץ ממולדובה. בסוף כיתה א' היא נרשמה לחוג או-שו ובגיל 11, כשהחלה להתחרות, היה ברור שמדובר בכישרון מיוחד. שנה מאוחר יותר, בגיל 12, אנסטסיה כבר החזיקה בתואר אלופת אירופה לילדים, וזכתה בשלוש מדליות נוספות באותה תחרות.
 

אנסטסיה קיריליוק
אנסטסיה קיריליוק צילום: יח''צ
השנה היא ממשיכה לקטוף את הפירות, והפעם היא עושה זאת על הבמה של הגדולים. השבוע סיפרה: "באליפות העולם שהייתה בסין הרגשתי שהעבודה הקשה השתלמה לי. אני עוסקת באו-שו מגיל שבע. התחברתי למקצוע הזה בגלל שהוא משלב בתוכו הרבה דברים שקרובים אליי כמו אקרובאטיקה, קפיצות, כוח וגמישות. אני אוהבת את הכל, זה ספורט שהוא מאוד תיאטרלי. אני רואה את עצמי ממשיכה להתחרות ולייצג את ישראל, השנים החשובות עוד לפניי".

מתי הבנת שיש לך כישרון מיוחד?
"אני לא יודעת לענות על זה. אני ממשיכה להתאמן ולהתחרות כי אני אוהבת את זה".

איך מתבצעים התרגילים?
"התרגילים הם לא אחת מול השנייה, אני מתחרה כמו בהתעמלות קרקע ומציגה סט של תנועות שכוללות קפיצות גמישות ואקרובאטיקה, ולפי זה אני מקבלת את הניקוד מהשופטים".

כשהגעת עם המדליה לארץ, איך התקבלת בבית ספר?
"החברים שלי כל כך התלהבו והתרגשו בשבילי. הם רצו לראות שהמדליה אמיתית ולא משוקולד, אבל לא הראיתי להם אותה. מאוד התביישתי. שמחתי מהתמיכה שקיבלתי מהחברים שלי ומהמחנכת שמאוד שמחה בשבילי".

אלכסנדר פרנקל, המאמן הבכיר לאו-שו, עלה לארץ בשנת 1991 ומאז הוא מתגורר ברחובות. כבר ביום השלישי שלו בעיר, עוד לפני שפרק את המזוודות והארגזים, הוא החל לעסוק באימון בעיר. בגלל זה הספורטאים הבולטים באו-שו מגיעים מרחובות.

פרנקו יודע היטב שללא תמיכת העירייה ספק אם הענף היה מתקיים: "אנחנו מקבלים הרבה תמיכה מעיריית רחובות. כבר שלוש שנים הספורטאים לא משלמים כסף כדי לצאת לתחרויות בינלאומיות. ההשקעה של העירייה באימונים, בציוד ובנסיעות חשובה לנו מאוד. אני יכול להגיד שהכסף שאנו מקבלים מהעירייה הוא הצד השני של המדליה".

מכינה את הנוער

נטשה גרביץ' בת ה-27 השלימה לאחרונה תואר שני בניהול ספורט וחינוך גופני במכללת וינגייט. ההתמחות שלה היא באו-שו. גרביץ' עדיין ממשיכה להתחרות ובמקביל החלה בשנה האחרונה לאמן את נבחרות הילדים והנוער בעיר. את נבחרת הנוער היא מכינה לאליפות העולם בסינגפור.

"היום אני גם ספורטאית וגם מאמנת", סיפרה השבוע, "הידע שלי אינו רק תיאורטי, הכל בא גם מניסיון. בחרתי את הכיוון הזה בלימודים כי זה מה שאני רוצה לעשות. אני אוהבת לאמן וזה מאוד כיף לי. באו-שו יש הרבה סגנונות וכל תלמיד יכול למצוא את המקום שלו.

"אני רואה את ההשפעה שהאו-שו נותן לילדים הצעירים, זה נותן להם קואורדינציה טובה יותר, כוח, זריזות. בגיל מבוגר יותר כל ילד יכול להגיע לתחרויות בארץ, ומי שמגיע לנבחרת טס להתחרות בחו"ל". על אנסטסיה הצעירה אמרה גרביץ': "לאנסטסיה יש פוטנציאל ענק. היא יכולה להגיע רחוק מאוד".

על הישגי הנבחרת הוסיפה ואמרה: "עד עכשיו הנבחרת שלנו הייתה בין הנבחרות הטובות, אבל היום הדברים תלויים גם בכסף כי זה לא מספיק רק להשקיע באימונים. מדינות אחרות מקבלות תקציבים במספרים שאנחנו לא מכירים".

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/local/shfela/ -->