מבחנים, שיעורים ורוקנ'רול: הסיפור של להקת "דוקטורֵט"
בין מבחן במתמטיקה לשיעורי בית בהיסטוריה, חברי להקת "דוקטורֵט" תלמידי תיכון בליך ביום ורוקרים בועטים בלילה, חולמים להצליח כמו הזמרים שאתם הם חולקים במות. אבל יש להם גם עוד מטרה: לעזור לילדות הלוקות בתסמונת רט
ככה, פחות או יותר, נראים בשנה האחרונה החיים של ארבעת חברי להקת "דוקטורט" –שחר זיסמן (17), תלמיד י"ב וסולן הלהקה; רון גבריאלי (17), אף הוא תלמיד י"ב ובסיסט הלהקה; הגיטריסט איתי פריד (17), תלמיד כיתה י"א; והמתופף נתנאל גולן (16), תלמיד י"א. ביום הם תלמידים חרוצים למדי בבית הספר בליך ברמת גן, בלילה – רוקרים בועטים שמופיעים במועדוני הופעות חשוכים.
מעבר לחלום לכבוש במות ולעשות את זה בגדול, לארבעת הנערים לבית "דוקטורט" יש מטרה נוספת, לא פחות חשובה - לעזור לילדות הלוקות בתסמונת רט, בדיוק כמו הדר, אחותו הקטנה של סולן הלהקה, מי שבמובנים רבים היא החברה החמישית בלהקה.
"רק אל תעשה אותנו להקה של מופרעים", הם מבקשים בתחילת הריאיון.
למה? שמעתי שזה דווקא מושך מעריצות.
זיסמן: "כן, זה לא שאין לנו מעריצות כרגע... סתם, אין בכלל. המעריצות הכי שרופות שלנו הן האמהות שלנו".
הם הכירו על ספסלי בית הספר בליך. גבריאלי וזיסמן חיפשו לפני כשנה וחצי דרכים לעשות קצת כסף כיס בזמן חופשת הקיץ, כשפתאום הפציע במוחם הרעיון לנגן בבתי קפה בעיר.
הם צירפו אליהם את המתופף גולן, שלמד יחד עם גבריאלי במגמת המוזיקה בבית הספר, והוא הביא אתו את פריד. למרות החזרות והכוונות הרציניות, ההופעות בבתי קפה מעולם לא התקיימו, אך חברי הלהקה המשיכו לנצל כמעט כל אחר צהריים בשנה האחרונה כדי לג'מג'ם.
איך חשבתם על שם ללהקה?
זיסמן: "אחרי שלא מצאנו שם במשך כמה ימים, דיברתי על זה עם ההורים שלי בארוחת ערב. אבא שלי (שמוליק זיסמן, כדורסלן מכבי תל אביב לשעבר, ר"ר) זרק לאוויר כסוג של בדיחה שאולי כדאי לקרוא לעצמנו 'דוקטורט', שזה שילוב של המילה דוקטור והמחלה שיש להדר אחותי.
כשהצעתי את זה לחבר'ה לא באמת ידעתי איך הם יקבלו את זה, אבל הם דווקא התאהבו בשם וברעיון של הגברת המודעות למחלה ואפילו הציעו שנתרים לטיפול במחלה בסוף כל הופעה".
האחות, הדר בת ה-13, היא למעשה המנוע מאחורי הפעילות של הארבעה, שמקדישים את
בתסמונת רט לוקות רק בנות, ותסמיניה הם חוסר יכולת לדבר, איבוד יכולת השימוש בידיים וההליכה ובעיות נוירולוגיות התפתחותיות נוספות. "אם אנחנו בצניעות שלנו, דרך השירים וההופעות הללו, נצליח לעורר במעט את המודעות למחלה הזו, אז עשינו את שלנו", הם אומרים. "בסוף ימצאו למחלה הזו תרופה שתרפה לא רק את אחותי", אומר זיסמן, "אלא את כל מי שחולה במחלה".
מאז הוקמה הלהקה הספיקו הארבעה, שמנסים עדיין למצוא את הצליל שלהם, איפשהו בנבכי הרוק הישראלי, לעלות על במותיהם המכובדות של "לבונטין 7" ו"רדינג 3" ולהופיע ב"רוק עצמאות" בשנה שעברה. מלבד אפרת גוש, הרוקרים הצעירים כבר חלקו במה גם עם הזמר מוקי ובשבוע הבא ייצא הסינגל החדש שלהם, "חפרתי לי בור", לו אפשר להאזין בדף הפייסבוק שלהם.
"אנחנו לא מתערבבים עם שאר האמנים יותר מדי או מבקשים חתימות", הם חולקים חוויות מההופעות הגדולות, "אבל אנחנו תמיד נשמח להופיע עם אמנים שאכפת להם מלהקות צעירות כמונו".
הלהקה הזו בטח הפכה אתכם להכי מקובלים בבית הספר.
"לא ממש", הם מצטנעים.
זיסמן: "למרות שיש פרגון ענק מהתלמידים, הקהל שלנו הוא החברים שלנו. הם מרכיבים את רוב הקהל שלנו ואנחנו מאוד מעריכים אותם על זה כי זה לא מובן מאליו שהם יבואו".
איך המורים מגיבים?
"העובדה שכולנו תלמידים טובים אולי עוזרת, אבל נראה לנו שהמורים אוהבים את זה. הם באים להופעות, מתחשבים בנו ובעיקר מפרגנים לנו. יש כאלו שהופכים למעריצים שלנו ממש, אחת המורות הקליטה פעם ריאיון שעשינו ברדיו בתחילת הדרך".
ואיך משתלבים הלימודים עם הופעות בשעות מאוחרות של הלילה?
"מה עשית מאתנו? זה לא שאנחנו עכשיו יוצאים לטור עולמי ונוטשים את בית הספר".
גבריאלי: "הלימודים מאוד חשובים לנו ולקהל שלנו ובגלל זה בדרך כלל ההופעות שלנו הן בימי ראשון בשעות מוקדמות כמו שמונה בערב בכדי שנוכל לחזור הביתה מוקדם ולא להיות עייפים לבית הספר ביום שאחרי זה".
פריד: "החזרות שלנו גם נערכות בערב, בכל מיני חדרי חזרות בתל אביב. למזלנו, לשחר יש רישיון אז הוא תמיד לוקח שניים מאתנו אתו והשלישי מגיע עם אוטובוס או שההורים או האחים הגדולים עוזרים".
את רוב שירי הלהקה כותב זיסמן שמספר ש"אף אחת מבית הספר שכתבתי עליה אי פעם שיר לא יודעת על זה. הן לפעמים שרות שירים שהן לא יודעות שכתבו עליהן, הרי כבר כתבתי על לא מעט בנות. אבל לא כל שיר שכתבתי הוא שיר אהבה אלא גם שירים על מקרה שקרה לאיזה מישהי או משהו שהצחיק אותי ומן הסתם אני כותב גם על אחותי. אין מספיק מילים בעולם לתאר את אחותי ואם היו, הייתי כותב אותן בשיר".
חשבתם לנסות דרך כוכב נולד?
"לא", הם עונים פה אחד. "אין שם מסלול ללהקות ורק שחר יודע לשיר כאן, ככה שזה די יורד מהפרק. אנחנו לא מתאימים לכוכב נולד. אמנם זו תכנית מצוינת שכיף לצפות בה אבל זה לא הכיוון שלנו. מצד שני, מי יודע. אולי יום אחד תהיה תחרות ללהקות צעירות ונלך על זה. בגדול, כוכב נולד זה לייצר כוכב אינסטנט ואם אתה באמת רוצה להצליח במוזיקה אתה צריך לעשות את זה בדרך אחרת".
כשהם נשאלים על הגיוס הממשמש ובא ועל השפעתו על הקריירה המתהווה, הם מתקשים לענות. "זה גשר שאנחנו עדיין לא חושבים על איך לעבור אותו", מודה גולן.
"אני מאד אשמח לשרת בצבא אפילו במשהו קרבי, אבל עדיין לא החלטתי איפה", אומר זיסמן. "יחד עם זאת, אני מאוד מקווה שהצבא לא ישפיע על הלהקה ושהיא לא תמות בגללו. אולי תהיה חצי שנה בלי הופעות, אבל זה הכול".
בזמן שזיסמן מדבר, שלושת החברים האחרים נעים בחוסר נוחות. בסוף גבריאלי מנסח סוג של אג'נדה: "נתחיל מזה שכולנו נתגייס לצבא. השאלה היא לאיפה. מי שרוצה להיות קרבי שיהיה לו בכיף וכולנו נפרגן לו והכול אבל ככל הנראה הוא לא יהיה בלהקה ונצטרך למצוא לו מחליף".
זיסמן: "אתה עדיין לא יודע מה זה צבא. אנחנו לא הולכים להתפרק בגלל הצבא, זה לא בתכנון ואני לא חושב על זה בכלל בזמן שאני הולך לכל המיונים האלו. אני יודע שלצבא יהיה מחיר אבל הוא חלק מהחיים שלנו וזה לא משהו בלתי פתיר. אני אישית לא מפחד מזה וזה לא מעסיק אותי. אם לומר את האמת, רון מעט העציב אותי עם מה שהוא אמר כרגע, אבל אני לא רואה את זה ככה, אולי נופיע פחות אבל עדיין נהיה להקה".
ניתן לתרום לעמותה לתסמונת רט דרך האתר www.rett.org.il, או באמצעות משלוח המחאות לת"ד 1031 רמת גן 52110 או העברה בנקאית לחשבון העמותה בבנק לאומי, סניף 857, מספר חשבון: 028346/01
נא להמתין לטעינת התגובות
