דם חם: חברו הטוב של אורגיל מואטי משחזר את הרצח
אור אקשוטי בן ה-17 משחזר את הרצח של חברו הטוב, אורגיל מואטי: "הוא רץ במהירות ומישהו רדף אחריו. היה בלגן וצעקות. לפתע ראיתי אותו שרוע על הרצפה. מדמם. הוא דיבר איתי אך גסס. אמר לי 'יהיה בסדר, אל תדאג'. התחלתי לבכות. גם כשהגיע האמבולנס הוא עדיין אמר לי 'יהיה בסדר', אבל אלה היו מילותיו האחרונות"
יותר ויותר מקרי רצח מתרחשים בעת האחרונה, רובם ככולם בגלל שטויות. פעם זה בגלל שכן שביקש לשמור על השקט באמצע הלילה, כשבמקרה שלפנינו מדובר במשחקי כבוד אוויליים.
בתחילת השבוע נעצרו שלושה נערים כבני 17 בחשד למעורבות ברציחתו במוצאי השבת האחרונה של הנער אורגיל מואטי ז"ל מרחובות.
מחקירת המשטרה, שעדיין נמצאת בעיצומה, עולה כי יומיים לפני הרצח התפתח דין ודברים ביו חבורתו של מואטי לבין חבורתו של החשוד המרכזי בפרשה, כשבתוך כך הוכה החשוד מכות נמרצות, לטענתו. "אורגיל השפיל אותי ודיבר לא יפה", אמר לחוקריו החשוד, שלמרות גילו הצעיר מחזיק ברקורד פלילי עשיר.
החושד סיפר כי הוא לא היה מוכן למחול על כבודו ולכן "גייס" שניים מחבריו, אף הם מוכרים למשטרה. השלושה הצטיידו בסכינים וארבו למואטי מתחת לביתו. בשעת לילה מאוחרת מואטי שב הביתה והשלושה התנפלו עליו.
מואטי ניסה להימלט על נפשו, אולם השלושה דלקו אחריו ולכדו אותו. אחד מהם לפת אותו בחוזקה בעוד השניים האחרים נעצו בו שוב ושוב את סכיניהם. מואטי נפל מתבוסס
כעת מנסים המשטרה ובני המשפחה מכל הצדדים לנסות ולהבין מה מביא נערים בשנות העשרה לחייהם, כזה ליטול סכינים ופשוט לדקור למוות אדם אחר. כשמתבוננים מבחוץ על מקרים מזעזעים שכאלה עולה תמיד התהייה לאן נעלם עידן הצ'פחות?
לאן נעלמו הימים שריב בין בני נוער היה מסתיים בכמה טפיחות, חצי חיוך, אולי ברוגז של שבוע ואולי, רק אולי, באיזה אגרוף שמועף באוויר. איך קרה שעל כל חצי ויכוח, נערים ממהרים לשלוף כלי הרג ולהפעילם בלי טיפת מחשבה על ההשלכות?
השבוע שוחחנו עם אור אקשוטי, חברו הטוב ביותר של אורגיל ז"ל, במטרה לשרטט את דיוקנו של המנוח. ניסינו להבין איזה מן נער היה, באיזו סביבה חי וגדל ומדוע נקלע לסיטואציה שהביאה למותו.
"אורגיל ואני מכירים כבר שנים ארוכות, אך בשנים האחרונות הפכנו לחברים הכי טובים, כמו אחים", מספר אור. "הדבר העיקרי שאפיין את אורגיל זה חיוך תמידי מרוח על הפרצוף. גם כשהיה כועס על מישהו ואפילו אם היה שונא מישהו, עדיין היה מחייך אליו. לפעמים היו קורים לו דברים רעים ועדיין הוא היה שומר על מצב רוח מרומם".
מה זאת אומרת דברים רעים?
"אורגיל היה בן אדם עקשן, היה עושה מה שבא לו. לא ממש היה איכפת לו מה חושבים עליו. זה משהו שמאד הערכתי אצלו, אבל זה גם מה שהיה מכניס אותו לעיתים לצרות. למשל אם הייתי מבקש ממנו סיגריה ולא היה בא לו להביא לי, הוא לא היה מביא לי למרות שאני חבר שלו.
"אני לא יכול להצביע על משהו ספציפי, אבל נדמה היה שהוא תמיד היה מכניס את עצמו לכל מיני סיטואציות בעייתיות. הוא השתדל לא לחפש בעיות, אבל נדמה היה שבעיות חיפשו אותו. זה היה חלק מהאופי הייחודי שלו.
"אורגיל היה בדיוק במעבר בין מסגרות לימודיות. בקיצור, הוא לא בדיוק למד. הוא היה צריך להתחיל ועזב את בית הספר הקודם כי היו לו בעיות. אמרתי לך, הוא היה עקשן. לאחרונה הוא החל ללמוד במסגרת פרויקט בשם 'הילה'. הוא גם הבטיח לאביו שישפר את התנהגותו ויעשה צבא. הוא החל לעבוד על בחינות הבגרות שלו, אבל בדרך שלו. לכן לא כל מסגרת לימודית בהכרח התאימה לו".
ספר הבילויים המשותפים שלכם.
"היינו מבלים בעיקר בבתים או בגנים ציבוריים. אורגיל לא אהב חברה של המון אנשים בדרך כלל, כך שלפעמים זה היה רק אני והוא. אבל לעיתים היינו מבלים בחברה של עוד אנשים. היינו מזמינים חברים, מביאים בחורות, שותים קצת. בקיצור עושים חיים".
הייתם משתכרים?
"לא. היינו שותים בירה או שתיים, אבל לא היינו מגזימים עם זה. אני לא חושב שיש לכל נושא האלכוהול קשר לרצח של אורגיל".
הייתה לאורגיל בת זוג?
"הוא היה מסתובב עם הרבה בנות, הוא היה בחור יפה. כל הבנות רצו אותו, אבל עד כמה שידוע לי לא הייתה לו חברה קבועה".
אילו יכולתי להחזיר אותך שבוע אחורה, היית מאמין שכזה דבר יכול לקרות לילד כמו אורגיל?
"כמו שאמרתי, לאורגיל הייתה נטייה למצוא צרות, אבל הוא אף פעם לא היה מסוכסך עם אף אחד. זה שבן אדם הוא קצת עקשן, עדיין לא אומר שהוא יהיה מסוכסך עם אנשים ויהיה קורבן למקרה רצח. אורגיל היה בן אדם כזה שאם היה מתעב מישהו, הוא היה דואג להראות לו את זה בפרצוף.
"מן חסר מעצורים שכזה אבל לא בקטע עברייני, אלא בקטע חמוד. פעם אחת לדוגמא, אני והוא רבנו. למעשה היינו רבים כל הזמן. אמרתי לו שאני לא רוצה שיבוא אליי, אבל הוא בא בכל זאת בניגוד לרצוני. ממש נכנס בכוח לדירה. זו העקשנות שאני מדבר עליה. לא עקשנות אלימה, אלא עקשנות חברית. גם אמא שלי אהבה אותו מאד. המאכל שהוא הכי אהב זה הפסטה שאמא שלי הכינה במיוחד בשבילו".
עם אילו סוגי טיפוסים אורגיל בילה את זמנו?
"היו לו חברים מכל מיני סוגים. בנים,בנות, נחמדים יותר ונחמדים פחות. הוא לא הסתובב עם גורמים מפוקפקים. גם את הבחורים שדקרו אותו הוא לא הכיר היטב למיטב ידיעתי".
נפגשתם ביום בו הוא נרצח?
"כן. נפגשנו ממש כמה דקות לפני כן. בילינו בפארק שרונה. לא הייתי כל הזמן לידו, אבל היינו די קרובים אחד לשני. אחרי כמה זמן הוא נעלם לכמה דקות. כשחזר הבחנתי פתאום שהוא רץ במהירות, ככל הנראה מישהו רדף אחריו. אורגיל היה נער מהיר מאד. כמעט בלתי אפשרי היה לתפוס אותו.
הסתקרנתי לדעת ממה הוא בורח אז רצתי גם אני לכיוונו. פתאום אנשים הגיעו, היה בלגאן וצעקות. החלטתי להתרחק מהמקום כי הנחתי ש'יש מכות' ולא רציתי להיות חלק מהעניין. לפתע, אני שומע קריאות בשמי 'אור, אור'. חזרתי למקום אבל ראיתי שהוא כבר לא שם.
"פתאום שמעתי שוב קריאות בשמי 'אור אור'. המשכתי ללכת בכיוון הקריאות ואז מחזה מבעית נגלה לנגד עיניי. ראיתי את אורגיל שרוע על המדרכה, מדמם. הוא עוד דיבר איתי בשניות הראשונות. האמת שכבר אז הוא גסס. הוא אמר לי 'יהיה בסדר, אל תדאג'. התחלתי לבכות, לא הבנתי איך זה קרה לו. גם כשהגיע האמבולנס הוא עדיין אמר לי 'יהיה בסדר', אבל אלה היו מילותיו האחרונות".
אתה חושב שמעכשיו אנשים ישנו את הרגלי הבילוי שלהם ויהיו יותר זהירים?
"אני באופן אישי לא. אני לא חושב שאורגיל עשה משהו רע. אני אזכור אותו לעד ואני לא רוצה להדחיק את הזיכרונות, אז אמשיך לבוא לפארק כדי שכל יום יעלו לי מחדש החוויות המשותפות איתו. זה משהו שאני רוצה לנצור בליבי תמיד. בעוד כמה שבועות או חודשים אנשים כבר ידחיקו את זכרו של אורגיל. אני לא רוצה להדחיק אותו גם בעוד מאה שנה".
נא להמתין לטעינת התגובות
