פרסום ראשון: התוצאה המטרידה של התרגול במיכל האמוניה

ב"חיפה כימיקלים" אומרים כי תרגיל הבטיחות שנערך במפעל בשבוע שעבר הסתיים בהצלחה. אולם עמותת "צלול" וגורמים במשרד להגנת הסיבה טוענים לכשל מטריד בחלק שדימה מצב קיצון שבו יהיו חייבים להזרים לים את האמוניה. הסיבה: צינור הריקון קצר מדי וקצב הזרימה חלש. החברה: "אנחנו מחכים לאישור שיאפשר הארכת הצינור"

עדי חשמונאי | 3/2/2013 12:48 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
על רקע המתיחות הביטחונית בצפון והעיכובים בהקמת המפעל לייצור אמוניה בדרום הארץ נערך בשבוע שעבר תרגיל חירום שבמסגרתו תורגל לראשונה ריקון לים של מיכל האמוניה הגדול בחיפה. תרגילים המדמים דליפת אמוניה נערכים מדי שנה, אבל הפעם התרחיש שנקבע במפעל הדשנים "חיפה כימיקלים" (החברה האחראית על הפעלת המיכל) ואשר קיבל את אישורו של ידי המשרד להגנת הסביבה, דימה את תסריט הבלהות של תושבי האזור: פגיעה ישירה של טיל בגג המיכל שנפחו 12 אלף טון של הגז הרעיל.

>> תחקיר סופשבוע: הסכנות במיכל האמוניה
>> עיריית חיפה דורשת: לסלק את המיכל מהמפרץ
 
מיכל האמוניה.
מיכל האמוניה. "חיי אדם חשובים יותר" צילום: מקס ילינסון

כל הגורמים שהשתתפו בתרגיל - המשטרה, כיבוי אש ומד"א, הסכימו כי הוא עבר בהצלחה. מה שלא הצליח הוא החלק המדמה פריקת חירום של אמוניה לים במקרה של תרחיש קיצון בעת מלחמה, אותו דרש לראשונה המשרד להגנת הסביבה להוסיף לתרגיל. החלק הזה של התרגיל מטריד מאוד את עמותת "צלול" המובילה מאבק סביבתי לסילוק המיכל ממפרץ חיפה וגם גורמים בכירים במשרד להגנת הסביבה.

בפועל רוקנו בתרגיל מים ולא אמוניה, אבל הפעולה שבוצעה באמצעות מערכת שאיבה וצנרת חשפה כי צינור הריקון לא מספיק ארוך, מגיע לא מספיק עמוק ורחוק לתוך הים, וכי הספיקה שנמדדה בתוכו נמוכה מדי. המשמעות היא שקצב הריקון אינו מספק. במקרה של מצב חירום אמיתי, עלול להיגרם אסון. הסיבה היא שכדי לשמור על האמוניה במצב נוזלי צריכה להישמר טמפרטורה של מינוס 32 מעלות בתוך המיכל. מחוץ למיכל הטמפרטורה גבוהה בהרבה וכדי למנוע מהאמוניה הנוזלית להפוך במעבר החוצה לגז קטלני שיתפזר באוויר העיר חייבים לשמור על קצב פריקה גבוה.

"אחרי שהמפעל עבר בהצלחה את התרגול של כיסוי גג המיכל, הוא תרגל מצב של ריקון המיכל לכל מקום אפשרי", מסבירים במשרד להגנת הסביבה. "אפשרות אחת היא לרוקן את האמוניה בצינור לכיוון המפעל. זה מה שקורה גם בשגרה לצרכי יצור. אפשרות נוספת, רק לשעת חירום, היא ריקון האמוניה לים. ההזרמה לתוך המפעל היא באמצעות צנרת תת-קרקעית לאורך שישה ק"מ, מהמיכל עד למפעל. זו האופציה העדיפה לפינוי האמוניה. אבל תחת מתקפה הייצור פוסק ואז מדובר בגז שאין היכן לקלוט אותו וגם לא יהיה מי שיקלוט אותו מכיוון שהעובדים יפונו מהמקום. אפשרויות נוספות הן ריקון האמוניה לאוניה או למיכליות כביש.

"אלא שאם יהיה מצב שבו במקביל לפגיעה הישירה במיכל נהיה במצב של מלחמה וטילים נוספים יפגעו במפרץ חיפה, יתכן שפיקוד העורף לא יאפשר למפעל להמשיך להפעיל את מתקני הייצור בצורה מלאה ובמצב כזה יתכן שלא תהיה ברירה אלא לרוקן את האמוניה לים. זה עלול לגרום נזק כבד לסביבה הימית ובמקרה קיצוני שכזה חיי אדם חשובים יותר".
"17 אלף הרוגים"

בעמותת "צלול" אומרים כי במהלך מלחמת לבנון השנייה אירע נס כאשר אף אחד מעשרות הטילים שנפלו במפרץ חיפה לא פגע במיכל האמוניה. "תוצאות תרגיל פריקת האמוניה מראות שבעצם אין להם מענה אמיתי למקרה של התקפת טילים", אומרת דליה טל, בכירה בעמותה. "לפי נתונים שבידינו, המתבססים על עבודה שערך ד"ר אפרים לאור מאוניברסיטת חיפה, די בדליפה של 2,400 טון אמוניה - חמישית מזו הקיימת במיכל - כדי לגרום למותם של 17 אלף אנשים ולפציעתם של רבבות".

במשרד להגנת הסביבה מדגישים כי הכשל שהתגלה בתרגול פריקת האמוניה חשף בעיה בסיסית בתשתית. "הספיקות שיכולות לזרום בצינור הן נמוכות יחסית וברור שאם רוצים להגדיל אותן אז יצטרכו לעשות גם שינוי במשאבות", אומרים במשרד. "ולגבי הצינור: מעבר לעובדה שהוא צריך להיות בעומק ובמרחק גדולים יותר בים כדי להגדיל את האפשרות לריקון בטיחותי יותר של האמוניה, הוא לא תמיד טבול בתוך המים. במצבים של גלים ושפל הצינור לא יהיה טבול כל העת בתוך המים. לכן העברנו הודעה למפעל לפיה הוא נדרש לבצע את השדרוג במערכת".

עמיחי זיידר, סמנכ"ל התפעול של "חיפה כימיקלים" ומי שהיה אחראי על התרגיל, מסביר כי תרגול ריקון החירום של האמוניה לים היווה חלק קטן בלבד מהתרגיל שהוגדר כמוצלח על ידי כל הגורמים שהשתתפו בו. "בתרחיש שדימה פגיעת טיל בגג המיכל נבחנו צוותי החירום שלנו, של המשרד להגנת הסביבה, של שירותי הכבאות, מד"א והמשטרה, כל הגורמים שצריך להזהיר אותם בהתאם לכיוון שאליו נע ענן האמוניה, וכן כיסוי גג המיכל ופרמטרים נוספים. בנוסף לכך היה סעיף קטן בתרגיל של בחינת מערכת ריקון האמוניה מהמסוף לים.



"המערכת הזו תקיפה ומתפקדת. ראינו שמיכלית המים שדימתה את מיכל האמוניה מתרוקנת והכל בסדר. בלי קשר לתרגיל, לפני שנתיים יזמנו בעצמנו בדיקה הנדסית של מערכת ריקון האמוניה לים. תוצאות הבדיקה הראו שיש מקום לשפר את המערכת על ידי ההארכה של הצינור והרחקתו בעוד כמה עשרות מטרים מהחוף. ככל שהצינור ייכנס יותר אל תוך הים כך האמוניה תתערבב בכמות גדולה יותר של מים ומכאן שהיא גם תיספג טוב יותר. אנחנו עובדים כבר שנתיים על קידום התוכנית הזו. כבר קיבלנו את אישור המשרד להגנת הסביבה ואני מקווה שבקרוב נקבל גם מהעירייה היתר בנייה".

סכסוך ממושך עם העירייה

עדיין מוקדם לדעת אם עיריית חיפה תיתן היתר בנייה לשדרוג הצינור. נוכח היחסים העכורים בינה לבין המפעל ספק אם האישור יינתן בקלות. במסגרת הסכסוך הממושך בין הצדדים הגישה העירייה בשנים האחרונות תביעה נגד "חיפה כימיקלים" על כך שלמיכל האמוניה אין היתר בנייה כבר מאז שהוצב במקום מסוף שנות ה-80, אז עדיין לא היתה תוכנית בניין עיר מסודרת באזור.

מפרץ חיפה.
מפרץ חיפה. "צלול": "פלסטר לפצוע אנוש" צילום: פלאש 90

המפעל מצידו הגיש תביעה נגד העירייה על כך שהיא מסרבת לתת לו היתר בנייה ולאפשר את המשך קיומו של המיכל המספק את מרבית החומר החיוני למשק בכלל ולהמשך קיומו של המפעל המייצר באמצעותו דשנים בפרט. מסיבה זו המשרד להגנת הסביבה הציע כי המפעל ידאג לקיומו של צינור גמיש, שבשעת חירום ניתן יהיה להאריך באמצעותו את הצינור הקיים כיום.

חשוב לציין כי במקרה של דליפת אמוניה המפעל מתחזק אמצעי מיגון נוספים במטרה להקטין את אידוי האמוניה לאוויר. בין האמצעים: מתזי מים המותקנים סביב המיכל ומיועדים להנחית את הגז לקרקע ולמנוע את אידויו לאוויר, וכן כדורי פלסטיק מיוחדים שיכסו את המאצרה (המעטפת החיצונית של המיכל) של המיכל אליו צפויה לגלוש האמוניה, ואשר יסייעו אף הם במזעור אידוי הגז הקטלני.

בעמותת "צלול" טוענים: "זה פלסטר לפצוע אנוש". הם דורשים לזרז את ההחלטה שקיבלו השר להגנת הסביבה ושר התמ"ת לפני כשנה, להקים מפעל לייצור אמוניה בדרום הארץ. "במקום שיתחילו להשקיע עכשיו כסף בהקמת משאבות וצינורות, מוטב לזרז את הקמת המפעל בדרום. עצם הקמתו תעצור את היבוא המסוכן למקום החשוף לנפילת טילים ולרעידות אדמה", אומרים בעמותה.

במשרד להגנת הסביבה אומרים כי קידום התוכנית תלוי במידה רבה במשרד התמ"ת משום שהוא הממונה על קידום הקמת מפעלים. במשרד התמ"ת אומרים כי על פי המתווה שנבנה על ידי שני המשרדים, הוצע להעלות את נושא הקמת המפעל להחלטת ממשלה כדי שתאשר תקציב לסיוע ליזמים פוטנציאליים.

"מאחר ומדובר בייצור של מוצר חיוני למשק, ואשר העברתו מחיפה היא אינטרס לאומי, ניסינו לקדם החלטת ממשלה, אבל אז הוקדמו הבחירות ועיכבו את התהליך", מסבירים במשרד התמ"ת. "מאחר ואנחנו לא רואים תקציב בחודשים הקרובים אז קיבלנו החלטה לגשת למתווה של תחרות בין יזמים. זאת משום שכמה יזמים אמרו שהם מוכנים לוותר על הסיוע הממשלתי מהסיבה שהמפעל שיהיה היחיד בארץ, ואשר יגרום גם לביטול הייבוא של האמוניה לישראל, צפוי להיות רווחי. עם זאת, אנחנו לא יודעים לשרטט לוחות זמני כי כעת אנחנו בהידברות עם מספר משרדי ממשלה, בהם משרד המשפטים".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום חיפה והקריות-
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...
קבלו עיתון מעריב למשך שבועיים מתנה

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים