נשיא בית הדין השרעי מסתער על הפקולטה למשפטים באונ' העברית

אחר שחולל רפורמות בפסיקה הדתית כנשיא בית הדין השרעי לערעורים הפך ד"ר אחמד נאטור מקלנסווה, למוסלמי הראשון שמכהן כפרופסור למשפטים באוניברסיטה ישראלית: "צריך להילחם במנהגים הפסולים, בנקמת הדם, ברצח על כבוד המשפחה, ובפגיעה בזכויות נשים. הדין המוסלמי מעולה, הבעיה שיש מנהגים קשים ואין סמכות דתית ואנשים נוטלים את החוק לידיהם". ראיון

יעל פרידסון | 1/12/2013 12:05 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
בשבוע שעבר התמנה ד"ר אחמד נאטור לפרופסור בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. לכאורה מינוי שגרתי, אך למעשה מדובר בהיסטוריה. נאטור הוא הקאדי הראשון ואף המוסלמי הראשון שמכהן כחבר סגל באוניברסיטה ישראלית בדרגת פרופסור למשפטים.
 
דוקטור אחמד נאטור
דוקטור אחמד נאטור צילום: ראובן קסטרו
 
אך מה שעבור מישהו אחר היה יכול להיות פסגת הקריירה הוא תפקיד פרישה עבור נאטור, הפורש החודש מכס השיפוט לאחר שכיהן קרוב לשלושים שנה כקאדי, מתוכם שני עשורים כנשיא בית הדין השרעי לערעורים.

המערכת המשפטית שהוא מותיר אחריו שונה מאוד מזו שהוא נכנס אליה. בתי הדין השרעיים היו נתונים בזמנו לביקורת עצומה מכיוון שנחשבו למיושנים, הפוסקים על פי חוקים מהתקופה העות'מאנית. השכלתם הדתית והמשפטית של הקאדים הייתה דלה ומעמדם היה בשפל. היום, מאמין נאטור, "בית הדין השרעי צועד בראש הערכאות השיפוטיות בישראל".

נאטור, בן 60, תושב קלנסואה, נחשב לאחד מאבות בתי הדין השרעיים המודרניים, ומי שתרם תרומה מכרעת לפיתוח הפסיקה השרעית בישראל ולליברלזיציה שלה, בעיקר בכל הנוגע להגנה על זכויות נשים וילדים.

"בתי הדין השרעיים עוסקים בענייני מעמד אישי. בתקופה העות'מאנית הייתה להם סמכות לדון בכל העניינים האישיים של המוסלמים, אך לאחר מכן היא צומצמה לענייני משפחה. אלו נושאים שהם בנפשו של אדם: נישואין, גירושין, אחזקת ילדים. לכן חשבנו שצריך לתת לנושאים האלו תשומת לב מיוחדת, עם קצת רגישות ואפילו קדושה", אומר נאטור.

"כשהגעתי לבתי הדין השרעיים, הבנתי שאם לא נוכל לקיים את הצדק פשוטו כמשמעו לא תהיה לבתי הדין הצדקת קיום. לכן קיימנו רפורמה".

מדובר על רפורמה שבוצעה בשני מישורים - במעמדם של הקאדים ובפסיקה השרעית. לאחר הקמתה של מדינת ישראל הפסיקה המועצה המוסלמית העליונה את פעילותה וחבריה עזבו את הארץ. כתוצאה מכך נוצר מחסור חמור בקאדים בעלי השכלה דתית רחבה.

"בעבר אפשר היה למנות לקאדי כל אחד, ללא דרישות השכלה מינימליות", מסביר נאטור. כיום נדרשים הקאדים להיות בעלי תואר ראשון במשפטים או בלימודי אסלאם, ולעבור בחינה בדיני משפחה שרעיים בפני ועדה בראשות נשיא בית הדין לערעורים. נאטור הכניס ממד נוסף לבחינה - היכרות עם החקיקה במדינת ישראל. למעשה, עצם קיומו של בית הדין השרעי לערעורים הוא חידוש מתקופת המנדט.

במשפט המוסלמי הקלאסי הקאדי היה אומר את דברו, ולא ניתן היה לערער על כך. סמכות ערעור גבוהה בפני הרכב של שלושה שופטים היא לא דבר מובן מאליו. "הדין הדתי הוא דין שמים, וכדין שמיים הוא חייב לתת צדק לציבור. אם הציבור לא מקבל צדק אז אני בבעיה", הוא שוטח במשפט אחד את תפיסת עולמו.

אך השינוי המשמעותי הוא בפסיקה השרעית. "בתחום הפסיקה עשינו שתי רפורמות. קודם כול בפסק הדין עצמו - איך כותבים פסק דין. הוא חייב להיות מנומק וברור, ולסקור את השתלשלות העובדות. כמו כן הוא חייב לכלול את הדרך שבה הגיע השופט לפסיקה שלו. צדק צריך להיראות ולא רק להיעשות. מי שיוצא מבית המשפט צריך לדעת מדוע פסקו את דינו כך ולא אחרת", אומר נאטור.



החלק השני נוגע לחיזוק מעמד האישה, לקטינים ולמזונות. נאטור מתגאה בכך שבסקר שערכה לאחרונה אחת העמותות, בית הדין השרעי היה הסמכות השיפוטית שפסקה את דמי המזונות הגבוהים ביותר. כדי להגדיל את פסיקת המזונות הכניס נאטור חידוש בהערכת היכולת הכלכלית של הבעל, המשפיעה על גובה הסכום.

בעבר התבססה הפסיקה השרעית על "מודיעים", אנשים שהעריכו את יכולתו הכלכלית של הבעל. נאטור ביטל את מוסד המודיעים, וקבע כי על השופט להסתמך על ראיות כמו מסמכים רשמיים של הביטוח הלאומי ומס הכנסה. המידע האובייקטיבי אפשר להגדיל את סכומי המזונות.

"אני מאמין שהדין השרעי הוא מעולה ומסוגל לתת צדק וזכויות, ועלינו מוטלת המשימה ליישם אותו כך שזה אכן יקרה. אני מאמין שכאשר אדם לא מקבל את הצדק זה בגלל מי שמיישם אותו ולא בגלל הדין".

צילום: אמיר מאירי
הפגנת נשים ערביות נגד תופעת הרצח על רקע כבוד המשפחה צילום: אמיר מאירי
"קבענו שהאישה לא צריכה להוכיח דבר"

דוגמה נוספת לשינויים שחולל נאטור היא העילה לפירוק הנישואים מצד האישה. על פי הפסיקה השרעית, על האישה להוכיח שיש סכסוך בינה ובין בעלה ולהראות שמדובר בסכסוך מובהק הנראה לעין. "במילים אחרות, עליה להוכיח שהוא הכה אותה, שהוא גירש אותה מהבית", מבאר נאטור.

"בדרך כלל סכסוכים כאלו מתרחשים בתוככי הבית, בחדר השינה או במטבח, ולכן קשה היה להגיע לעילה. אנחנו לא אוהדי גט, אנחנו נעשה ככל האפשר כדי למנוע את זה, אבל כשרואים שאי אפשר, שהנישואים הם גיהינום עבור האישה, אנחנו מאמינים שהגירושים מותרים.

"קבענו שהאישה לא צריכה להוכיח דבר. היא צריכה לומר שהיא לא רואה עתיד לנישואים ואנחנו מפנים אותה לבורר. הורדנו את נטל הראיה מהתובעת והמרנו אותו בהנחת הדעת של בית הדין. השינוי הזה אפשר לנשים רבות להשתחרר מחיי נישואים בעייתיים".

נאטור מביא דוגמה שבה אישה הגיעה לבית הדין עם יד שבורה לאחר שבעלה הכה אותה. בעבר בית הדין היה זקוק להוכחות לאשמת הבעל, כמו הרשעה פלילית או מסמך רפואי. הדין החדש נותן לקאדי חופש פעולה גדול יותר: "אני בתור קאדי מבין שזה קורה בבית, זה מניח את דעתי, ואני לא זקוק לראיות נוספות".

עילה חדשה נוספת לפירוק הנישואים היא כאשר הבעל יושב בכלא. כיום אישה יכולה להגיש בקשת גירושים לאחר שנה שבה בעלה בכלא, בטענה שנגרם לה נזק. הגדרת הנזק היא רחבה - כספית משום שאינו משלם מזונות, אך גם נפשית.

"אנחנו סוברים שנישואים זה לא רק קשר מיני, אלא חיים עם אדם. אישה רוצה לחיות עם אדם בבית, לצחוק איתו, לצעוק עליו, להזדקן איתו. בפסיקה השרעית יש עיקרון של הסרת נזק והאישה יכולה לדרוש להסיר אותו. זו אחת הרפורמות מרחיקות הלכת שעשינו לטובת האישה".

מה אתה חושב על מעמד האישה המוסלמית?
"הדין המוסלמי נותן לה את כל הזכויות. למדתי משפט כללי ואסלאמי ואני אומר לך שהדין הדתי המוסלמי הוא מעולה. הוא מתייחס לאישה בכובד ראש ונותן לה שוויון וזכויות מרחיקות לכת. הבעיה היא שיש מנהגים קשים שאנשים נוהגים על פיהם למרות הדין הדתי. יש הרבה דוגמאות לכך שהמנהג גובר על הדין הדתי".

כמו רצח על כבוד המשפחה?
"כן. האשמה הזו חייבת להיות מבוררת בבית המשפט, דרך עדים וראיות, וזה דבר שקשה להוכיח. אם לא מצליחים להרשיע את הנערה מענישים את התובעים כדי שלא יוציאו את דיבתה של הנערה ושלא יעלילו.

"אחרי שבית המשפט קובע אשמה פלילית ונותן את החלטתו הסופית, רק הסולטן נותן את גזר הדין. היום אין סמכות דתית ואין סולטן ואנשים נוטלים את החוק לידיהם. במקום כל התהליך הזה, מערבבים בין מעשה של ניאוף למעשה מגונה. הם גם השופט וגם המוציא לפועל של גזר הדין".

אז אפשר להגדיר אותך כפמיניסט?
"אני חושב שמגיעות לאישה זכויות והדין נותן לה אותן. אני בעד להילחם נגד המנהגים הפסולים, אני מוכן להירתם לכל מאבק נגד נקמת דם, רצח על רקע כבוד המשפחה, פגיעה בזכויות נשים. איך לתייג את זה? חוש צדק? חוש שוויון? הפמיניזם כמו שאני מבין אותו זה ששמים את האישה מול הגבר. כל אדם צריך למצוא שיתוף פעולה כדי לקבל את הזכויות שלו. אם האישה שמה את עצמה בחזית מול הגבר, זו מלחמה נצחית".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום רעננה-

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים