לא כל פלפל מלמיליאן: איך מפקחים על תוצרת חקלאית?
למשרד הבריאות אין תקציב, כוח אדם ושיניים שמאפשרים לו לפקח ברצינות על הסחורה שמסתובבת בשווקים, וזו רק חלק מהבעיה. אביב לביא
- חשיפה: שליש מהפירות והירקות בשוק - מזוהמים
- על הסכנות באכילת מזון מעורב בחומרי הדברה
גם מבחינה סביבתית לחוויית הקנייה בשוק, בעיקר עבור מי שיש אחד כזה 5 דקות מביתו, יש רק יתרונות: לקחת את הסל ולהסתובב ברגל בין הדוכנים זה נכון וחסכוני יותר מלחנות עם הפרייבט ולהעמיס עגלות בסופר. בינינו, גם הרבה יותר כיף לפרנס את בעל הדוכן (טוב, נו, לפחות את חלקם) מאשר את בעלי ההון והתאגידים שמעסיקים קופאיות עגומות מבט. כמה מצער לגלות שבישראל 2008 לפחות חלק מהשווקים הפכו להיות - או שמא תמיד היו - המערב הפרוע של שיווק ירקות ופירות מרוססים.
האמת היא שמה שהתברר במבחנות של אמינולאב מיישר קו עם מה שרוב האנשים ש"שוחים" בתחום יודעים זמן רב: רשתות השיווק שדרגו בשנים האחרונות משמעותית את מערכי הבקרה והפיקוח על התוצרת החקלאית שהן מציעות בסניפים. בשווקים, לעומת זאת, העסק נותר הרבה יותר פרוץ.
משרד החקלאות מתהדר - במידה של צדק - בירידה המשמעותית שחלה במספר החריגות בשנים האחרונות, עד 5%-6% אולם, בדיקות בחלקות זה חשוב, אבל מה שמעניין את הציבור ורלוונטי לבריאותו הוא מצב חומרי ההדברה בירקות ובפירות שהוא פוגש על הדוכן או המדף. שם האחריות היא כבר של משרד הבריאות. ולמשרד הבריאות אין תקציב, כוח אדם ושיניים שמאפשרים לו לפקח ברצינות על הסחורה שמסתובבת בשווקים.
אל תוך הוואקום הזה נכנסו בשנים האחרונות רשתות השיווק. הן הפנימו שסוגיית חומרי ההדברה מטרידה את הציבור, ושאם יצליחו לשכנע אותו שאצלן יותר בטוח, זה יתבטא במחזור המכירות. בישראל לא היו צריכים להמציא את הגלגל: גם המרכולים הגדולים בלונדון, בברלין או בפריז לא מחכים שנציג של משרד הבריאות המקומי יבוא לקחת דגימות חומרי הדברה מתפוחים.
כל חקלאי ישראלי שעובד עם השוק האירופי חווה את המסננות הקשוחות שהרשתות האלה מפעילות לפני שהן פותחות את שעריהן לפני הפלפלים מארץ הקודש, ואת הסנקציות הלא נעימות שננקטות כלפי מי שנתפס בקלקלתו. היצוא לאירופה הוא אחד הזרזים לשיפור שחל בדרכי העבודה של חקלאים ישראלים רבים ולירידה בהיקפי ההדברה. גם חלק מרשתות השיווק הישראליות הקימו בשנים האחרונות מערך צפוף של בדיקות מעבדה.
מלבד איתור החריגים למערך הזה יש תפקיד חשוב נוסף - הוא מאפשר להותיר עקבות. המשלוחים שמגיעים
ולא שברשתות השיווק הכל ורוד: גם ברוב המכריע של הדגימות שנעשו אצלן נמצאו שאריות חומרי הדברה. נכון, הריכוזים עומדים בתקן המותר, אבל התקן המותר לא קדוש. מותר לחלוק על התחשיבים של משרדי הבריאות והחקלאות, ולטעון שהם מקלים מדי.
הנחת העבודה העומדת מאחרי התקנים היא שהגוף שלנו יכול להתמודד עם חומרי ההדברה במינונים קטנים, אבל חשוב לזכור שבאופן מצטבר מדובר בכמויות גדולות של רעלים, חלקם חשודים כמסרטנים ונוטים להתאחסן בשכבות השומניות של הגוף. מי שמעוניין לאכול פירות וירקות נקיים לחלוטין (למעט חריגים בשוליים) משאריות חומרי הדברה, לא ימצא בינתיים את מבוקשו בשווקים וגם לא במדפים הרגילים של רשתות השיווק, אלא במקומות שבהם מוכרים תוצרת חקלאית אורגנית.
נא להמתין לטעינת התגובות
