הבימה והמחלוקת: חידוש בניין התיאטרון
התכנון האדריכלי של בניין תיאטרון הבימה ההולך ונבנה, מוציא מחמאות ארסיות מפיהם של אנשי מקצוע ואנשי תיאטרון. מכוער להפליא
עד שאפילו בר-שביט, שמשתדל בדרך כלל לא להסתכסך עם הבימה, מודה בחצי פה שהבניין לא נראה מי יודע מה, לפחות כרגע, ושהקיר הגדול הפונה למערב קצת מפחיד אותו לפעמים. זה אחד העניינים המדוברים באחרונה בברנז' ת התיאטרון: שבניין הבימה מכוער ולא מתאים לנוף התל אביבי הנמוך והצנוע יחסית, בשל גודלו העצום והעיצוב הגס.
גם אנשי מקצוע מתחום הארכיטקטורה לא ממש מתלהבים. "זה מכוער להפליא", אומר ארכיטקט מוכר, החושש להיחשף ולהסתכסך עם כרמי, מי שתכנן את המבנה ונחשב לאדריכל רב השפעה. "מזכיר ארכיטקטורה פשיסטית משנות ה-30, אבל המבנה הזה יותר גרוע, כי לפחות לארכיטקטורה הפשיסטית היה איזשהו היגיון פנימי. לזה אפילו היגיון אין".
"זה נראה מפלצתי ממש", מסכים ישראל גודוביץ, לשעבר מהנדס העיר תל אביב. "קירבו את הבניין הרבה יותר מדי למדרכה, בנו קיר מערבי ענקי ומכוער שמגמד את האדם, חוסם את כל הנוף, נטול פרופורציות ולא מתאים, לא לעיר בכלל ולא לאזור של היכל התרבות. נכון שעכשיו יגידו לי,'מה אתה קופץ, זה רק חצי גמור', אבל הבעיה היא
חוץ מזה, הקירות הרי כבר לא ישתנו. גם עם החיפוי שאמורים לעשות לקיר זה עדיין סוג של פארסה. זה ממש נראה כמו מקלט ציבורי. אבל אולי זה לטובה-יהיה איפה להתחבא מהטילים של האיראנים".
"בניין הבימה החדש הוא פשוט נפל אדריכלי", אומר מרצה לארכיטקטורה.
"מראשיתו בשנות ה-30 ועד היום הבניין הזה תמיד סבל מסוג של פיצול אישיות בין מונומנטליות למודרניזם. לכרמי הייתה הזדמנות לעשות מעשה אצילי וכמעט לא לשנות כלום, כי גלגולו האחרון של הבימה היה אחד היותר מוצלחים. במקום לשפץ את מה שצריך היה לשפץ מבפנים ולהשאיר את הבניין פחות או יותר כמו שהיה בפשטותו המוצלחת, כרמי בחר בחזות גרוטסקית, מכוערת, נובורישית וסרת טעם. זה מסמל בעיניי את כל מה שקורה לתיאטרון ברמה השיווקית, הקניינית. למכור הצגות, למלא אולמות. לא בכדי כבר קראו לבניין הזה 'קניון'".
נוסף לטענות על האסתטיקה, משמיעים גודוביץ ואחרים גם טענות על אי סדרים בהצגת תוכנית הבניין לציבור לפני תחילת הבנייה. לטענתם, לא נערכה תחרות אדריכלים על הבניין, והתוכניות נחשפו לציבור רק כאשר הבולדוזרים כבר היו בשטח.
"לא ייאמן איך בניין ברמה כזו של חשיבות מתחיל להיבנות בלי פולמוס ציבורי, בלי דיון, רק לאחר מעשה כשכבר הרסו את הבניין הציגו תוכניות", ממשיך המרצה. "זה פשוט עבר בשתיקה. התוכנית לא עמדה לביקורת אדריכלית ציבורית ולא לתחרות ציבורית. זה כשל ענקי. שנים דיברו על היכל התרבות, וההרגשה היא שבוצע כאן סוג של הסחה - כולם כל כך התרכזו בהיכל התרבות, שהעירייה ניצלה את ההזדמנות כדי להגניב במחטף את התוכניות של כרמי. בשעה שבכל העולם עוסקים בהחייאת מתחמים, אצלנו בונים משהו בוטה, מגלומני וגס כל כך".
" לציבור נחשפה רק הדמיה אחת קטנה בשעתו", מוסיף גודוביץ. "משום מה, את היכל התרבות הגדירו בעירייה כבניין לשימור, ואת הבימה לא. העירייה השתמשה בטריק הזה כדי להתחמק מלהציג לציבור תוכניות כמו שצריך. בזמנו שאלתי את בתיה מלול-יושבת ראש ועד האדריכלים, שקשור לעירייה ואמור לאשר תוכניות כאלה בזמן-למה לא הביאו את התוכניות לאישור, והיא נתנה לי את התשובה הבלתי אפשרית:'התחלק לנו '".
"התוכניות הגיעו אלינו באיחור", מאשרת מלול. "ניהלנו מאבק ארוך ומוצלח על הצלת היכל התרבות, שגם אותו רצתה העירייה להרוס ולשנות מהיסוד, ואיכשהו בזמן שהיינו מרוכזים בהיכל התרבות הגניבו לנו מהצד את בניין הבימה. חשוב לזכור ששיתוף הפעולה עם העירייה הוא וולונטרי מצד העירייה ולא מחויב בחוק. חבל שכך, כי התוצאה היא בכייה לדורות.
"הבעיה העיקרית היא הפרופורציות של הבניין, שעכשיו עומדות בצורה מנוגדת לחלוטין למה שהשגנו עם היכל התרבות. לדעתי, היו צריכים לנסות לשמר עד כמה שאפשר את הבניין האוריגינלי. אפשר היה לעשות זאת על ידי הוספת אולמות מתחת לכיכר, אבל העדיפו לבנות שם חניון. אני גם לא בטוחה שהאשמה היחידה היא של כרמי, כי אני יודעת שהוא קיבל מהבימה דרישה מסוימת. נכון שהוא היה יכול לסרב, אבל האחריות היא על שני הצדדים".
מעיריית תל אביב יפו נמסר בתגובה: "איננו יודעים על מה האדונים הנכבדים מבססים את טענותיהם. פרויקט שיפוץ בניין הבימה עבר את כל ההליכים הנדרשים, כולל הצגה ודיון בוועדת בניין עיר, אשר דיוניה פתוחים לכול. לגבי עיצוב המבנה, הרי שהוא נעשה על ידי פרופ' רם כרמי, זוכה פרס ישראל לאדריכלות ואחד האדריכלים הבולטים בארץ.
שיפוץ ושיקום הבימה הוא רכיב אחד בתוך השיפוץ הכולל של כיכר התרבות של תל אביב-יפו. רכיב נוסף הוא הפיכתו של החניון במקום לגינה ציבורית בעיצובו של דני קרוון, כאשר מתחתיה חניון תת קרקעי בן כאלף מקומות חניה. כמו כן, ישוקם גן יעקב וישוקמו תשתיות התחבורה, המדרכות, הניקוז ותשתיות אחרות באזור, אשר יחזירו לכיכר התרבות את כבודה וזוהרה שהועם עם השנים".
תיאטרון הבימה ביקש שלא להגיב על הדברים, בטענה שבכל הנוגע לבניין הבימה האחריות היא על החברה העירונית שמנהלת את הבניין. תגובת משרד האדריכלים רם כרמי לא התקבלה עד סגירת הגיליון.
נא להמתין לטעינת התגובות
