הארוחות שלנו: ערב שישי עם משפחת אבישר מעמיקם

באוהל של איתי ודנה אין שולחן, יש מגש אלומיניום. איתי מכין כוסות עם ערק ולימונדה, דנה מביאה את הפשטידת חוביזה. את החלב לקפה מהמכונת אספרסו הם חלבו רגע לפני בחצר. ארוחת שישי עם זוג שחי אחרת

סופ
רותי רוסו | 13/3/2009 8:24 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
משפחת אבישר, עמיקם
משפחת אבישר, עמיקם צילום: איל פריד

פתח דבר

לפני שלוש שנים, בעודו עובד כמנכ"ל של חברה לא קטנה, משתכר כמנכ"ל, מדבר בסלולרי של מנכ"ל, מסתובב עם מחשב נייד של מנכ"ל ואוטו של חברה, החליט איתי שהוא סולד מהקונספט הזה של ארבעה קירות. הוא שם לב, גם אז, שהוא מעדיף לישון בחצר של הבית שלו במושב ולא בתוכו.

הוא הודיע לסביבתו הקרובה שהוא מתכוון לחיות מעתה באוהל. חודשיים אחר כך, נתפר לו על פי הזמנה האוהל: מבנה בצורת כיפה, די גדול - בקוטר שישה מטרים - עם יציאה לארובה, חלונות ופתח גישה. אבל עדיין לגמרי אוהל. הוא ניכש עשבים, הזיז סלעים, הרכיב תשתית ועוד באותו ערב עבר לגור עם מזרן על מחצלת

באיגלו קטן על שטח מרעה לסוסים ששייך למשפחה של חברים.

אף אחד לא האמין שהוא אי פעם ימצא אישה. כשפגש בדנה לראשונה, חצי שנה אחר כך, והביא אותה לאוהל היא אפילו לא היתה מופתעת. איכשהו בור הקליעה שמשמש אותו כשירותים והדלי כאמבטיה קסמו לה. והיא קסמה לו. חלפו שנתיים והיא נושאת ברחמה זוג תאומות זהות.

איתי: "היופי הוא שכל הזמן שאלו אותנו מה תעשו כשיהיה תינוק? עכשיו אני לא צריך לענות על השאלה הזאת. השאלה האמיתית היא מה נעשה כשיהיו שתיים". מה תעשו? איתי: "הזמנו מהמקום שתפר לנו את האוהל הראשון אוהל חדש, גדול יותר. אנחנו מתברגנים".

הכנות

מחוץ לאוהל יש גן ירק שיצא משליטה. לא ברור מה מזין את האדמה שעליה האוהל יושב, אבל החסות, הכרוב, המנגולד, הרוקט, הסלק, הברוקולי והיתר מכסים מרחבים בצפיפות, צומחים למעלה, למטה ולצדדים ומזמינים ומזינים את איתי ודנה מדי יום.

דנה קוטפת בבוקר המאוחר קצת עלים וירקות. את הבישול היא מתחילה לקראת הצהריים. אפילו שאת רוב המנות אפשר למצוא אצלם גם במשך השבוע. את תפריט יום שישי מאפיינים החלה המתוקה הכפרית (קמח שטיבל מס' 2) והמגוון הרחב יותר של המנות.

התפריט: מרק עדשים, סלט ירוק, טחינה, חלה מתוקה מקמח כפרי, תבשיל עלים של איתי, פלפלים קלויים, פשטידת חוביזה ועוגת שוקולד וחמאת בוטנים

רגע לפני

בשש בערב דנה עסוקה בתיבול האנטיפסטי לפני שהיא מכניסה אותו לתנור. באוהל יש מטבח די מאובזר עם כיור וכיריים, תנור ומקרר. איתי כורע על הרצפה סמוך אליה. מולו יש אמבטיה גדולה (בלי ברז עם מים חמים, רק עם צינור). הוא שוטף את הכלים. דנה מעמידה על הכיריים סיר גדול מלא במים כדי ששניהם יוכלו להתקלח ולקבל את השבת נקיים.

היא יוצאת החוצה ומגיפה את החלונות שעשויים חומר פלסטי גמיש ושקוף ונסגרים על ידי סקוץ' תעשייתי חזק במיוחד. אחר כך היא מכניסה עוד עצים לקמין והוא מנגן לשניהם צלילי פיצוח של עץ יבש. האוהל חם מאוד. אם רוצים אפשר להסתובב בו בגופייה, אפילו שהחלק של ה"להסתובב" הוא קצת בעייתי.

אריה

אריה הוא הדבר למי שרוצה לשלב בין אהבתו לחתולים לתחביב הפיסול שלו. את אריה קל מאוד לפסל. מושכים לו יד והיא נשארת משוכה. הופכים אותו והוא מביט בך במבט מזוגג ב-180 מעלות לקרקע. מפשקים לו את הרגליים והוא נותר בפישוק. לא ראיתם בחיים חתול פחות דעתני ממנו.

לדנה ואיתי יש עוד שתי חתולות - פנינה ונימני, אבל הן, שלא כמוהו, עובדות לפרנסתן ומבריחות נחשים (זאת הסיבה האמיתית שהביאו לכאן את שלושתם). החיים לא הוגנים ולכן, אפילו שאריה הכי עצלן, אותו הכי אוהבים. אחרי הצהריים הוא כבר ממתין לשניהם במיטה. גם הוא מתרחץ ביסודיות. השבת, מתברר, חשובה גם לו.

שולחן ערוך

אין שולחן. יש מגש אלומיניום גדול ועוד כלים קטנים מאלומיניום. איתי מסדר את האוכל בכלים, מוציא את החלה, מכין כוסות עם עראק וקנקן עם לימונדה. דנה שולפת מהארון מפה לבנה נקייה. היא פורסת אותה על המיטה. איתי מניח באצילות את המגש על המפה. שניהם מתיישבים על המזרן ליד אריה. הם מרימים כוסית, אומרים שבת שלום, נותנים נשיקה ומתחילים לצלול לתוך האוכל.

עלים ירוקים

איתי לא בוחל בשום דבר שגדל לו בחצר, גם אם אין לו מושג מה זה. הוא מוסיף לסלט את התפרחות החריפות של הכוסברה ואת העלים הכי גדולים והכי מרירים שגידל הרוקט. דנה נאבקת לשלוף אותם. דנה (לאיתי): " אתה תמיד קוטף עלים לא מוכרים". איתי (מצביע על עלה ירוק ומסולסל שלא מזכיר כלום): " מה הלחץ, זה בסך הכל עלי בייבי שגדלו קצת".

אחר כך הוא מגיש תבשיל ירוק שהכין מעלי הגינה אשר ממנו כבר אי אפשר לפלוט את המהגרים המוזרים והלא מוכרים. דנה ונציגת התקשורת מתחילות לחוש חריפות, עקצוץ ואז אלחוש בחלל הפה. התבשיל הירוק יורד מהשולחן-מיטה.

מכונת אספרסו

עם כל הכבוד לחיים באוהל, לפעמים קשה לסיים ארוחה בלי כוס טובה של אספרסו. איתי שאל מכונת אספרסו מהשכנים ומיקם אותה במטבחון (ליד מכונת הלחם). על פי מנהג אינדיאני עתיק ומוזר כנראה, הוא מעדיף את האספרסו שלו עם קצת חלב. דנה מתנדבת להביא. היא לוקחת קערה, שמה מגפיים עצומים וניגשת אל שתי העזים שבדיר - בדיוק מחוץ לאוהל. חליבה קצרה ויש מספיק חלב לכולם.

העוגה של דנה

דנה צמחונית, איתי אמנם לא, אבל שניהם מעדיפים לאכול אוכל בריא (כשהם לא מרעילים אחד את השני עם עלים מוזרים). הם משתמשים בירקות שלהם שמעולם לא רוססו, בקטניות אורגניות, בהרבה דגנים מלאים, ולא אוכלים שום מוצר מעובד. רק בקינוח הם זורקים את כל האידאולוגיה: לדנה יש עוגה דקדנטית אחת שקשה להתחרות בה. שכבה של בצק פירורים, שכבה של חמאת בוטנים ושכבה עבה במיוחד של שוקולד מעולה. עם כל הכבוד לבריאות, שניהם תופסים כפית ומחסלים חצי תבנית.

לישון

בשמונה האוכל נגמר וגם העוגה וגם מנת היתר של הסוכר שבדם צונחת. אריה נרדם. גם דנה נראית מנומנמת. איתי מסיט את המגש ומניח אותו על הרצפה. דנה נשכבת אחורה, בכל זאת, היא במיטה שלה. איתי מצטרף. הם נרדמים לשעה-שעתיים, מתעוררים, מארגנים את האוהל וחוזרים לישון עד הבוקר.


המתכון לפשטידת חוביזה של איתי ודנה

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

הארוחות שלנו

ערב שבת עם משפחה ישראלית

לכל הכתבות של הארוחות שלנו

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים