הכלבה מכסחת מגבות. מה לעשות?
מאלפת הכלבים טלי טראב עונה לשאלות הגולשים. והשבוע, כרסום מגבות ובריחה בזמן טיול. מדור חדש- אנו באנו ארצה
כרסום והרס המגבת עשויים לנבוע מגורמים רבים, בין היתר: שעמום, חוסר באלטרנטיבה מספקת, חוסר בפעילות פיזית/מנטלית, תלות, מתח אשר עשוי לנבוע ממקורות חיצוניים ופנימיים.

להבנת ההתנהגות יש צורך בפרטים נוספים אשר חסרים בשאלתך, לכן אתייחס בתשובתי לגורמים הקשורים לשעמום או חוסר באלטרנטיבה מספקת , שכן היתר דורשים אבחון מעמיק וטיפול יסודי על ידי איש מקצוע – מאלף המתמחה בפתרון בעיות התנהגות.
בשלב הראשון המלצתי היא לא לאפשר לה גישה למגבת ללא השגחה שכן כרסומה ובליעת חלקים ממנה עלולים לגרום לחסימת מעיים ומהווים סכנה לכלבתך.
את המגבת יש לפרוש במקום מרבצה רק לאחר טיול ארוך המשלב משחק משותף, תרגול פקודות משמעת באם כלבתך מאולפת והוצאת אנרגיה , כך שהרביצה עליה תהיה כשכלבתך מותשת ותרצה לנוח.
בנוסף, יש לספק לה אלטרנטיבה ללעיסה: קונג ממולא במזון, עצם בקר או כל משחק אחר בו ניתן להכניס מזון כך שכלבתך תהיה מתוגמלת על לעיסת הצעצוע ולא על כרסום המגבת.
להזכירך – בשלב זה עליך להשגיח ולצפות במעשי כלבתך כך שבמידה ותעדיף לכרסם את המגבת תוכל לעצור זאת על ידי אמירת המילה "לא" בקול תקיף (ללא צעקה) ולשבח אותה בקול שמח ומתלהב כשהיא בוחרת בצעצוע ולא במגבת.
כפי שציינתי בהתחלה, גורמים רבים עשויים להביא להתנהגות זו כשהטיפול משתנה בהתאם לגורם , לכן, באם אין שיפור תוך מספר ימים, יש לפנות לאבחון וטיפול מקצועי.
לפני שנה וחצי אימצנו כלב הסקי סיברי. ברוב שעות היום נמצא הכלב בחצר כשרצועתו מחוברת לכבל המאפשרת לו רחצה ותנועה חופשית בחצר לאורך הכבל (12 מטר). כשאנו יוצאים איתו לטיול הוא בורח ולא נענה לקריאותינו עד שאנו לוכדים אותו. נשמח לפיתרון הולם.
אחת הטענות הנפוצות ביותר של בעלי כלבים היא "שמיעתו הסלקטיבית" של כלבם כשהם קוראים לו להגיע אליהם.הקריאה לכלב להגיע אלינו בכל מצב חשובה לבטחון של כלבנו והאחריות לבטחון זה מוטלת עלינו.

כשכלב מסתובב באופן חופשי הוא חשוף לסכנות שאינו מודע להן ועלינו להוריד את הסיכוי שיפגע , לכן המלצתי היא תמיד לטייל עם הכלב ברצועה.
הגעת הכלב אלינו למשמע קריאתנו מבוססת על הבנתו את בקשתנו וכן על רצונו להקשיב לנו ולשהות בקרבתנו. מסיבה זו יש להתייחס לשני אספקטים שונים: לימוד הכלב בצורה נכונה את הפקודה "אלי".
וחיזוק הקשר הכללי בנינו ובין הכלב, כך שירצה להיות בקרבתנו וכן להישמע להנחיותינו.
באם הקשר בנינו ובין הכלב אינו בריא ונכון, הכלב לא ישמע לנו ולא ירצה את קרבתנו, גם אם הוא מבין מה אנו מבקשים ממנו.
קשר בריא הוא קשר שמשלב אינטרקציה נכונה ויומיומית עם הכלב, קשר שעונה על צרכיו הפיזיים והמנטליים של הכלב, הקניית גבולות נכונים המבוססים על הבנת תפיסתו אותנו וכמובן – על אהבה, כבוד ואמון הדדי.
בהקשר זה אמליץ על הפסקת הקשירה על כבל בחצר והכנסת הכלב הביתה גם בשעות היום. הן מסיבות בטיחותיות והן מסביות התנהגותיות. לכלבים יצר חברתי , רצון חזק להשתייך לתא
כמו כן, בעצם השארותו לבד בחצר הוא לומד להעסיק את עצמו על ידי גירויי הסביבה – דבר שיקשה על תהליך לימוד משותף כלשהו ועל רמת הקשב שלו אל בני המשפחה (קל וחומר בגזע ההאסקי סיבירי, גזע שנוטה לעצמאות ביחס לגזעים אחרים).
בנוסף אמליץ על הוצאתו ללפחות שלושה טיולים מוסדרים ביום, ברצועה, ושילוב של משחק או פעילות משותפת ומהנה עבור שניכם. ניתן לשחרר בגינת כלבים באם כלבך מסתדר עם כלבים אחרים.
טיולים משותפים אלו יעלו את רמת הקשב אליכם, יספק את צרכיו הפיזיים והמנטליים ויתרמו להבנתו כי אתם אלה המובילים אותו ואחראיים לבטחונו בכל סיטואציה בה הוא נתקל ולכן עליו להקשיב לכם.
גזע ההאסקי סיבירי נוטה לאהבת המרחבים הפתוחים, הנדידה למרחקים והעצמאות, לכן על לימוד הפקודה "אלי" להעשות בהדרגתיות רבה וסבלנות.
לימוד הכלב את הפקודה מילולית "אלי" יעשה בסביבה שקטה, ללא הסחות דעת ובעזרת רצועה ארוכה (לא רצועה נמתחת). יש להתרחק מהכלב מעט, לקרוא בשמו ולעודד אותו להגיע. כשהוא מתחיל להתקרב יש להוסיף את המילה "אלי" ולשבח אותו בהתלהבות ושמחה. כשהוא מגיע, יש לשבח וללטף אותו. ניתן להוסיף גם צ'ופר כמזון/צעצוע/משחק משותף, אך לא במקום השיבוח המילולי.
כשהכלב מבצע זאת בהצלחה, כלומר מגיע אליך בריצה ובשמחה, יש להגדיל את המרחק ממנו בהדרגה ולהמשיך לתרגל באותו האופן. לאחר הגדלת המרחק באופן הדרגתי, יש לעבור לסביבה אשר בה מעט גירויים והסחות דעת ושוב לתרגל. גם כאן, כשהכלב מבצע זאת בהצלחה, ניתן להעלות את רמת הקושי על ידי הוספת עוד הסחות דעת (כלבים, אנשים וכו'..)
חשוב מאד לא לעבור לשלב מתקדם יותר טרם תרגול וביצוע טוב של השלב הקודם. הגעת הכלב אליך בשמחה חשובה ביותר לחזרתו אליך בכל מצב, לכן יש לעודד ולשבח אותו תמיד בהגעתו וכמובן לא לכעוס עליו או להשתמש בטונים תקיפים ומאיימים בתרגול הפקודה. במידה ואינו מגיע בשלב כלשהו, יש לחזור לשלב האחרון אותו הוא מבצע בהצלחה ולתרגל שוב משם.
הגעה לרמת משמעת ללא רצועה דורשת עקביות, התמדה וביצוע הפקודה "אלי" עם רצועה ארוכה באופן מלא. באופן כללי , תהליך נכון והדרגתי להגעה לרמת כזו אורך מספר חודשים ודורש תרגולים יומיומיים לכל אורך התקופה.
טלי טראב היא מאלפת כלבים ומטפלת התנהגותית מוסמכת, בוגרת בית הספר ללימוד והכשרת מאלפים. פרטים נוספים באתר.
יש לכם שאלה לטלי? פנו אלינו.







נא להמתין לטעינת התגובות





