נסיעה טובה: הכלב במושב האחורי
טלי טראב, מאלפת הכלבים שלנו, עונה לשאלות הגולשים. והפעם: עשיית צרכים בבית וכלבים שנלחצים מנסיעה במכונית. אנו באנו ארצה
נסיעה ברכב אינה חוויה טבעית לכלב וכלבים מסוימים עלולים להגיב בחשש ובפחד מעצם השהיה במקום מוזר זה אודות לתזוזת הרכב , הרעשים הנלווים לנסיעה והמראות המשתנים במהירות.
לכן, מומלץ כבר מגיל צעיר ( שלושה חודשים ומעלה) להרגיל את הכלב לחווית הנסיעה, חוויה אשר תלווה אותו במהלך חייו לצד בני האדם.
מומלץ להרגיל את הכלב לנסיעה ברכב בהדרגה ולהתאים אותה לסף הלחץ של הכלב על מנת שלא לגרום לו לטראומה. כדאי להתחיל את תהליך ההרגלה ברכב לא מונע.
פזר מזון באיזור הרכב ואפשר לכלבתך לגשת, להריח ולחקור את האיזור מיוזמתה ולהגיע לבדה לחטיפים. עודד אותה על ידי אמירת "כלבה טובה" בשמחה כשהיא מתקרבת ומראה סימני התעניינות באיזור זה. חזור על תרגיל זה עד אשר אינה תראה סימני לחץ או חשש באיזור זה .
המשך בתרגול באותו האופן באיזור פנים הרכב - התחל ברצפת הרכב, המושב האחורי, הקדמי וכל פנים הרכב כשמנוע הרכב כבוי.
חזור על תרגילים אלו עד שאינה תראה סימני חשש ופחד להיכנס לאזורים בהם בוצע התרגול. אין להלחיצה או להכניסה בכח לרכב, הדבר עלול לגרום לרתיעתה מהרכב.
באם היא עולה לרכב ושוהה בו ללא חשש, התחל שוב בתרגול על פי השלבים המתוארים, כשמנוע הרכב פועל, אך ללא נסיעה.
יש לחזור על התרגול למשך מספר ימים או עד שכלבתך אינה מראה סימני מצוקה כלל ונכנסת בשמחה לרכב. בשלב זה תוכל להרגילה לתזוזת הרכב ונסיעה למרחקים קצרים (מטרים בודדים) ובמהירות איטית ביותר.
באם היא מפחדת, אל תלטף אותה או תנסה להרגיע אותה , אלא חזור לשלב הקודם. באם אינה מראה סימני חשש העלה בהדרגה את משך הנסיעה במהירות איטית וכן הגבר בהדרגה את מהירות הנסיעה.
בחר מסלול נסיעה אשר אינו כולל מהמורות או מכשולים בכביש והתנועה בו אינה סואנת המשך בתרגולים אלו עד להעלמת הפחד מהשהייה והנסיעה ברכב.
יש לי פינצ'רית בת חצי שנה, כשאני בבית היא יודעת לא לעשות צרכים בבית ומייללת שאוריד אותה אבל כשאני בעבודה היא כמובן לא מתאפקת ועושה. איך עלי להבהיר לה שעשתה משהו רע כאשר לא מעירים לה בזמן אמת?
על פי המתואר, נראה שכלבתך מבינה כי צרכים בבית זה "רע" ובחוץ זה "טוב", לפחות בנוכחותך. נשאלת השאלה – מדוע כלבתך אינה מתנהגת כך בהעדרך. ישנן שלוש סיבות מרכזיות העשויות לגרום לכך:
אי יכולת התאפקות למשך זמן ארוך כל כך: כלבתך עדיין גורה ויכולתה להתאפק בגיל זה מוגבלת מבחינה פיזית לעד שבע שעות. כמובן שאינה תתאפק עד למקסימום זה והיא עשויה לעשות צרכיה ברגע שתרגיש צורך בכך, במיוחד אם דרך החינוך לניקיון אינה ברורה ומובנת לה. במקרה כזה יש לדאוג לכך שתתאפשר לה גישה למקום בו מותר יהיה לה לעשות את צרכיה בהעדרך. מקום כזה יכול להיות או מחוץ לבית ואז יש להיעזר בשירותי דוגווקר אשר יוצא אותה לטיול נוסף בצהריים, או מקום מוגדר בתוך הבית שבו מותר יהיה לה לעשות את צרכיה (פחות מומלץ).
חינוך קלוקל לשמירת ניקיון: יתכן כי כלבתך אינה מבינה כי עליה להתאפק במשך הזמן בו אין לה גישה החוצה. כלומר, היא מבינה כי עליה לצאת החוצה כשהיא מרגישה צורך לעשות את צרכיה ועל כן היא מייללת ומודיעה לך כי היא רוצה לצאת, אך אינה מבינה כי אסור לה לעשות את צרכיה בבית גם כשאין גישה החוצה ועליה להתאפק בזמן זה. שוב, כל עוד מדובר בזמן סביר ביחס לגילה. יכולת ההתאפקות משתפרת עם הזמן אך מושגת רק כאשר החינוך לניקיון נעשה בצורה נכונה וכאשר הגור בשל פיזית לכך. במקרה זה יש להיעזר באיש מקצוע אשר ימליץ על דרך טיפול ללימוד התאפקות, אם בעזרת תיחום או בלעדיו.
מתח או לחץ: עשיית צרכים בבית בזמן היעדרותך עשויה להיות רמז לכך כי כלבתך נמצאת במתח או לחץ כלשהו בזמן זה. עשיית הצרכים היא דרכה לבטא ולפרוק את המתח בו היא שרויה. כלומר – גם כלבים אשר להם יכולת התאפקות והבנה כי עליהם לעשות את הצרכים רק בחוץ, עלולים בזמן מתח או מצוקה לעשותם בבית. התופעה נפוצה יותר בקרב בכלבים חששניים, תלותיים ו/או רגשניים . לעיתים כלבים אלו יתנהגו כ"צל" וילכו אחר הבעלים לכל מקום בבית. גם במקרה זה יש להיעזר באיש מקצוע, מאלף המטפל בבעיות התנהגות, על מנת לאבחן את המקור והסיבה למתח ולמצוקה ולטפל בהם ולא רק בסימפטום הבלתי סימפטי (עשיית הצרכים).
בכל
באופן כללי, אין לצעוק על הכלב, לגרום להפחדתו או חלילה להכותו על מנת ללמד אותו לא לעשות את צרכיו בבית (או ללמדו כל התנהגות אחרת). הדבר אינו מוסרי, אינו תורם ללמידה ואף גורם לבעיות התנהגות קשות אשר לעיתים אינן ברות פתרון.
טלי טראב היא מאלפת כלבים ומטפלת התנהגותית מוסמכת, בוגרת בית הספר ללימוד והכשרת מאלפים. פרטים נוספים באתר.
יש לכם שאלה לטלי? פנו אלינו.
נא להמתין לטעינת התגובות
