הנוסעים המתמידים: אנשים שמטיילים בעולם ועושים מזה ביזנס

ישי מתמקח עם מוכרים מפוקפקים בגאנה, פני חורשת את החושות במזרח הרחוק, יעל כבר בת בית בבתי המלאכה הצנועים של מרוקו, ואיריס וצביה מסתובבות עם טריילר במערב ארצות הברית ומעמיסות מכל הבא ליד. חמישה פריקים של מסעות בעולם, שהחליטו למכור לכם את היעד המועדף עליהם באריזת מתנה

נעה ברק | 8/5/2009 8:16 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
האפריקאית - גאפורו

את גאפורו, חנות קונספט אפריקאית כשמו של חוף קסום בסנגל, פתח ישי רז בשוק הפשפשים לפני כחצי שנה. רז ‭")‬מחובר לאפריקה מגיל ‭("15‬ הגיע בכלל מתחום ההייטק, ולפני כשלוש שנים החליט להתמסר לאהבתו ארוכת השנים ליבשת השחורה.

גאפורו
גאפורו צילום:יחסי ציבור
החנות משלבת פריטים עתיקים מהשווקים באפריקה וכן פריטי אמנות עכשווית שרז מייבא מרחבי היבשת. הוא נוסע לכפרים ונעזר בדילרים שכבר מכירים את טעמו.

בקולקציה: רהיטים וכלי עץ מאתיופיה, מחרוזות ענק לקישוט שולחנות מניגריה, מיטות מחוף השנהב, טקסטיל מגאנה ועוד פריטים אותנטיים, חלק עברו התאמה ללקוחות מערביים. 

לכמה מהפריטים נקשר רז באופן מיוחד. "לא פעם הצטערתי שמכרתי פריט מסוים‭,"‬ הוא מודה, "היה לי פסלון עץ עתיק בגודל מטר, עשוי שכבות צבע. הגעתי אליו בדרך מקרה - באמצע שום מקום ראיתי אדם מבוגר במרכז גאנה. הפסל שלו היה עטוף בעיתון, לא הבנתי מה הוא אמר, אבל להתמקח הוא ידע‭."‬ לצדם של הפריטים הנדירים, מציין רז את הפריטים המבוקשים יותר. "הפריטים הפרקטיים הם הפופולריים: מגשי קפה, תכשיטים וקערות עץ‭."‬

אז כמה פעמים בשנה הוא עוקר ליבשת? לרז אין תוכנית שנתית מוגדרת. הנסיעות, הוא
מסביר, תלויות בשני גורמים: הצטברות פריטים אצל אנשי הקשר שלו באפריקה והמלאי בחנות. כך או כך, אי אפשר לשלב את כל הארצות בנסיעה אחת. "הנסיעות מאד אינטנסיביות. קמים כל בוקר בתחושה שהולכים לכבוש את העולם‭."‬

המקום האהוב עליו ביותר הוא דרום אפריקה. "מתקיים בה שילוב של מאות שנים של אפריקה המסורתית (השחורה) עם התרבות האירופית (הלבנה‭."(‬ התוצאה אומנם יצרה מתחים רבים, אך בצידה אנשים מאוד מעניינים ומורכבים. זהו המקום שבו המערב נפגש עם אפריקה‭."‬
   
חוויות מטלטלות, כמובן, לא חסר. "טסתי מאדיס אבבה לגאנה‭,"‬ נזכר רז. "הטייס והדיילות דיברו רק בצרפתית, ולידי ישבה מאמא בגודל בית. המטוס נוחת, אנחנו אוספים את החפצים, ואני שם לב שאנחנו לא בגאנה, כי אני לא מזהה את שדה התעופה. התברר שהייתה חניית ביניים ואיש לא טרח להודיע לנו. חזרנו למטוס בריצה‭." ‬

השאנטית - מרקו פולו

פני קגן מקפידה לנסוע רק למקומות שהיא אוהבת. "אני לא חוזרת למקומות שבהם לא נעים לי‭,"‬ היא מסבירה. לחנויות שלה בגעש ובהרצליה פיתוח מייבאת קגן חפצים מסין, הודו, טיבט ומונגוליה, אותם היא אוספת תוך מסע חיפוש אמיתי. "הסגנון אינו מערבי‭,"‬ היא מדגישה, "אני יותר מעזה, לא חוששת, גם אם אולי יש פריטים פחות מסחריים‭."‬

מרקו פולו
מרקו פולו צילום: אייל קרן

לדברי קגן, "מרקו פולו" פשוט קרתה. "חשבנו להביא כמה פריטים למשפחה ולחברים, ממש לא תכננו חנות. הייתי סטודנטית ונסעתי לחו"ל, ומהון להון אני עושה את זה כבר 13 שנה‭."‬
   
קגן נוסעת כארבע פעמים בשנה לכפרים ולחושות במזרח ‭")‬אני מחבבת מקומות שכוחי אל‭,("‬ כשכל פריט שהיא מביאה נבחן לפי מדד אחיד - אם הייתה מכניסה אותו אליה הביתה. הנסיעות שלה הן קצרות וענייניות. "אני נוסעת לשבוע ומאוד ממוקדת, יודעת מה אני רוצה וקונה מהר‭."‬
   
מטיבט מביאה קגן שידות עם ציורים בולטים במכחולים; ממונגוליה פריטים עם ציורים שטוחים של דמויות אדם; מסין כיסאות ישנים וגם פריטים חדשים מעץ ישן, בודהות ופריטים דקורטיביים; ומהודו חפצים מגולפים, ויטרינות, תיבות מתקופת האנגלים ודלתות מגולפות.
פני קגן
פני קגן צילום: אייל קרן
קגן אוהבת פרחים ואנרגיות טובות, ולא תגייר לעולם פריטים המזוהים עם ציד, או חפץ עם כיתוב שהיא אינה יודעת את פירושו. "אני משתדלת להביא ברכות ואיחולים‭,"‬ היא אומרת, "והפריט האהוב עליי הוא ציור סיני של חילופי עונות‭." ‬

המזרחית - עיישה

יעל (עיישה) בוני הקימה את החנות בצור משה לפני שלוש שנים. בוני, גננת ומורה לגיל הרך, מצאה עצמה חושבת מה תעשה כשתהיה גדולה. בעקבות טיול שורשים שערכה עם אביה ובתה, נפלה ההחלטה על מרוקו.

"לא ידעתי בדיוק איך ומה‭,"‬ היא משחזרת, "אבל התחברתי שם למשהו קדום והתחלתי לחלום על מרוקו‭."‬ רצה הגורל ובוני פגשה במרוקו בבחורה ישראלית שהתגוררה שם הרבה שנים. כך התחילה לרקום במדינה רשת של היכרויות.

עיישה
עיישה צילום: יחסי ציבור
"רציתי להביא דברים אחרים, להתחבר לתרבות, לאנשים ולסיפורים שלהם. נשאבתי לארץ ולאנשיה והוספתי לי את השם 'עיישה‭.'‬ היום קשה לי כשקוראים לי יעל‭."‬

בוני מייבאת ממרוקו חפצים מבתי מלאכה קטנים, רובם מעשה ידי נשים. "מהעיר פס אני מביאה בעיקר עור וקרמיקה‭,"‬ היא מפרטת, "מרקש היא כמו תל אביב, משם באים רוב הדברים. היא בוהמית, יש בה אמנים וקל לתקשר בה. קזבלנקה, להבדיל, היא עיר עם נשמה: שם תלך לשווקים ותמצא כלי כסף ונחושת עתיקים‭."‬

בחנות שלה ניתן למצוא גם מוצרי טקסטיל לבית: מצעים מכותנה מצרית, פופים וכריות, מפות וראנרים - כולם שזורים ורקומים בעבודת יד. גם כלים מעוצבים ואביזרים כטוניקות, תיקים, סלים, שרשרות, חגורות ומנורות היא מביאה.
 
יעל בוני
יעל בוני צילום: יחסי ציבור
מדי פעם תחזור ארצה עם פריטים חד-פעמיים ככפתנים ושמלות לברית מילה, או חפצי יודאיקה עתיקים. "יש לי צלחת פסח שמצאתי בחנות עתיקות בשנה שעברה. היא הגיעה מהעיר של אבא שלי, ספרוס. הבאתי אותה לפסח שלי בבית ואעביר אותה לילדיי. כך אני מחזירה למשפחה שלי קצת מסורת".

בוני משתדלת לחזור למרוקו פעמיים-שלוש בשנה. "קשה להתנהל שם בשלט רחוק, ואני לא נותנת לאף אחד לבחור בשבילי את הפריטים‭,"‬ היא מסכמת. "האנשים שם מכניסי אורחים וזוכרים את יהודי מרוקו מאוד לטובה".

האירופאית - נקודה בכפר

תמי שמעוני מגיירת חפצים מעיירות פסטורליות בדנמרק. שמעוני ומשפחתה עברו לעשרת לפני כמה שנים. כיוון ששמעוני עסקה בעיצוב גם לפני כן, היא חשה בצורך לפתוח משהו קטן ונחמד לתושבים המקומיים. מול הבית שגרו בו היה מבנה רכבת נטוש ויפה.

"החלטתי שזה מתאים לי ושיפצנו אותו‭,"‬ היא מספרת. "נקודה בכפר‭,"‬ הפועלת זה שנתיים במושב עשרת, התחילה כעוד חנות שרוכשת פריטים מספקים מקומיים. בעקבות קטלוג שראתה ואהבה, פנתה שמעוני לחברת "גרינגייט" בדנמרק.

נקודה בכפר
נקודה בכפר צילום: יחסי ציבור
"עשיתי הזמנה קטנה, הלקוחות מאוד אהבו וכך זה התחיל‭."‬ זמן לא רב אחר כך קיבלה בלעדיות ליבוא מוצרי החברה בארץ. מאוחר יותר צירפה גם את חברת "האוס דוקטור" לקטלוג המכירות.

היום משמש המבנה הכפרי בית חם לקולקציות המרהיבות של שתי החברות. "גרינגייט" מעצבים חפצים לשימוש יומיומי ומתאפיינת במספר דוגמאות מתחלפות שמודפסות על הכול: כלים, מצעים וכריות לנוי.

"האוס דוקטור" עושים גם פריטים דקורטיביים כאגרטלים ופסלונים. מבין שלל הפריטים שהיא מייבאת, המבוקש ביותר הוא כוסות לאטה צבעוניות ללא ידית, עשויות חרסינה. הפריט האהוב עליה באופן אישי הוא קופסאות פח בשלל גדלים.

"הן טובות לניירת ופיצ'פקס, וגם הקהל מאוד אוהב אותן‭."‬ פריט פופולרי נוסף הוא עגלה עשויה רטאן, ש"נראית כמו עגלת שוק גדולה אך היא בעצם רהיט‭."‬ לדנמרק נוסעת שמעוני פעמיים בשנה ומבקרת בתערוכה של "גרינגייט‭,"‬ שממוקמת בעיירה פסטורלית מחוץ לקופנהגן ‭")‬האווירה מאוד משפחתית‭.("‬ בשביל "האוס דוקטור" היא מצפינה עד לעיירה הקטנה ‭") Ikast‬חשוך שם וקר מאוד") ‬

האמריקאית -‭Back Yard ‬

איריס ארקין וצביה לאור מכירות זו את זו שנים, מאז שעבדו כדיילות באל-על. הקשר בין ארקין, מעצבת מטבחים, ולאור, עורכת בעיתון, חודש לפני כמה שנים, והשתיים החליטו לפתוח את החנות ‭Back Yard‬ בכפר ויתקין, שמביאה חפצים מהמערב התיכון בארצות הברית ברוח ה-‭Country Living‬ וה-‭.Country Home‬
  
לאור, שהתגוררה בארצות הברית מספר שנים, התאהבה בריהוט האמריקאי הפשוט האופייני, שבחלקו הגדול נעשה בייצור עצמי ‭")‬כשחיינו באמריקה הייתי מסתובבת בשווקים, ובמכירות הייתי נוסעת קילומטרים‭.("‬ גם ארקין, שגדלה עד גיל 18 בסיינט לואיס, התחברה לקונספט.

איריס ארקין וצביה לאור
איריס ארקין וצביה לאור צילום: יחסי ציבור
היום נוסעות שתיהן כארבע פעמים בשנה לארצות הברית, בעיקר לאזור אוהיו. "אנחנו שוכרות טריילר ומחסן, מסתובבות ומעמיסות‭,"‬ הן מספרות. הן מתעדכנות בעיתונים על השווקים המקומיים והמכירות השונות, ומרחיקות עד לאנשים העוסקים בתחום, לבעלי חנויות ומחסנים, ובקיצור - "לאנשים מיוחדים שמתעסקים בג'אנק" שכבר מכירים אותן ויודעים מה הן מחפשות.

ארקין ולאור מגיעות, בין השאר, ל-‭- Estate Sale‬ מכירות של תכולת הבית של אנשים שמתו או שעברו דירה. המכירות האלה, מתברר, פופולריות מאוד במזרח ומנוהלות בידי חברות מקצועיות. "אנשים עומדים בחוץ ולוקחים מספרים, והדילרים של העתיקות באים לילה קודם וישנים באוטו‭."‬ ויש גם טקטיקה: "דבר ראשון אנחנו רצות למחסן, שם מאוחסנים הדברים הישנים ממש. האמריקאים לא זורקים כלום‭."‬

ומה באוצרות? כלי עבודה, צעצועים, כלי מטבח, כיסויי מיטה, מנורות, ספות וכורסאות מרופדות יד שנייה משנות ה־40 במצב טוב שהשתיים מרפדות מחדש. יש גם ספלים לכדי חלב, שולחנות, ארונות מזווה, כיסאות נדנדה, תיבות נסיעה ותיבות למצעים ושולחנות מבתי ספר. "שום דבר כמעט לא דקורטיבי - הכול שימושי. אלה דברים שנצבעו שוב ושוב ושוב‭."‬

פריטים פופולריים מאוד בחנות הם הכיסאות. "כנראה יש כאן מחסור בכיסאות מעניינים‭,"‬ הן משערות. עוד יותר מבוקש הוא ריהוט ברזל לגינה משנות ה-50 עם פיתוחים של ענבים.
  
ויש, כמובן, גם חוויות. "הכי מפתיעים הם האנשים שאנחנו פוגשות. לרוב אלה חבר'ה מוזרים, אבל נורא נחמדים ואמינים. יש לנו חבר בן 42 בלי שיניים שיש לו בת בכלא ושמונה נכדים. שתיים מהספקיות הכי גדולות שלנו הן אם ובת ממוצא בלגי, שחולות במחלת אגרנות כפייתית. כל הבית שלהן מלא, בקושי אפשר לעבור שם. זה מה שנקרא ה-‭Back Yard‬ של אמריקה".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אופנה-
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...
קבלו עיתון מעריב למשך שבועיים מתנה

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים