רוצים להתערב? על הורים שלא מפסיקים להציק לגננת

הזאטוטים עוד לא הספיקו להתאקלם בסביבתם החדשה, אבל הורים רבים כבר עובדים שעות נוספות בניהול הגן והגננת בפרט. גם אתם כאלה? וגם: פתרון למי שלמרות הכל לא מצליח להרפות

ליטל רוזנשטיין | 2/9/2009 11:30 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
 
 צילום אילוסטרציה: sxc
הזאטוטים עוד לא הספיקו להתאקלם בסביבתם החדשה, אבל הורים רבים כבר עובדים שעות נוספות בניהול הגן והגננת בפרט. הם ידרשו לקבל דיווח מדויק על מועד החלפת החיתולים, יתעקשו על בניית תפריט מזין ועשיר, יתנגדו נמרצות לשיטת חינוך שאינה כלולה באג'נדה ההורית שלהם ויפעלו בכל דרך כדי לסלק מציקנים ונשכנים קטנים שמאיימים על שלוות ילדם.

אלו לא סתם הורים שמעורבים בנעשה בגן - אלו הורים שמתערבים בכל דבר. הכל מכוונות טובות כמובן. "הורים מטבעם רוצים את הטוב ביותר עבור ילדם והם זקוקים להרגעה כדי להיות בטוחים שהם יקבלו, גם בהעדרם, את הטיפול האולטימטיבי להתפתחותו ולהעשרתו", מסבירה ד"ר שרית סגל, פסיכולוגית קלינית, ראש המרכז לפסיכולוגיה במכללת לוינסקי לחינוך.

"מדובר בילדים צעירים, ולכן ציפיות ההורים מהגננת הן לקידומם של הילדים מבחינה לימודית, ויותר מכך, לדאגה לרווחתו הגופנית והרגשית של הילד. שליחת ילד לגן היא תהליך רגשי מורכב עבור ההורה והמפתח להצלחה בכך טמון ביחסים של קרבה ואמון הדדי מלא בינם לבין הגננת המהווים תנאי הכרחי לפעילות חינוכית נאותה ופורייה בגן ילדים".

אז איך בכל זאת משהו לעתים משתבש בדרך?
"הרצון להיות עם הילד ברצף לעומת הפרידה שלעתים נעשית מתוך אילוץ, הצורך להמשיך לגונן על הילד ביחידות אל מול הידיעה שהילד זקוק לחברת ילדים אחרים, הרצון להמשיך להיות הדמות המשמעותית ביותר בחיי הילד ועם זאת להכיר בכך שדמויות נוספות, כמו הגננת, הופכות להיות משמעותיות ואהובות - רגשות מבלבלים אלה יוצרים חששות מפרידה אצל ההורים, לא פחות מאשר אצל הילדים, וגורמים להם לרצות להיות מעורבים בכל רגע נתון בו הם אינם נוכחים לצד הילד".
 
איפה עובר הגבול?
איפה עובר הגבול? צילום: רענן כהן
עכשיו אתם בוודאי שואלים את עצמכם היכן עובר הגבול במעורבותכם בגן. הרי טבעי וברור שאם רמת הביטחון שלכם בגן תהיה נמוכה ומלאת ספקות וחששות, היא תעלה את רמת מעורבותכם במקום. לדבריה של ד"ר סגל כל עוד מעורבותכם מסתכמת בבדיקה שטחית של נושא הבטיחות כמו שקעים, ארונות נמוכים, ניקיון וארוחות, העניין לגיטימי ואף ניתן לביצוע בקלות יחסית.

אך השאלה המרכזית שתמשיך להטריד את ההורה החרד לאורך השנה כולה היא עד כמה שיטת החינוך, היחס האישי ודרך ההתנהלות של הגן ועובדיו מתאימים לאורח חיי משפחתו וצורכי ילדו. כשההורה אינו סומך על הגן ועל הצוות שמנהל אותו הוא יהפוך להיות "מתערב" שמנסה לשנות הכל לטובת הילד. אתם יכולים לבדוק אם חציתם את הגבול העדין.
בחן את עצמך

שולמית ביסמנובסקי, מומחית לגיל הרך ויו"ר ארגון גני הילדים הפרטיים בישראל, מציגה נקודות לבחינה עצמית ביחס להתערבות בוטה מדי.

הפרה בוטה של חוקים - התעלמות שיטתית מכללי הגן, כמו איסור לשלוח את הילד עם דברי מתיקה, איסור להביא משחקים אישיים, הגעה בשעות שונות ולא קבועות בבוקר, איחורים, אי טיפול בהופעת כינים.

מדיניות מחלה - הורים המביאים לגן ילד חולה לאחר שאמנם טופל עוד באותו יום, אך לא החלים. ילדים שסובלים משלשולים ומדלקות עיניים מידבקות ובכל זאת מגיעים לגן כי "אין להם סידור לילד".

לוקחים את החוק לידיים - הורים המנסים להכתיב לגננת כיצד לנהוג בילד המגלה אלימות כלפי ילדם ולתבוע את הענשתו או אף את הרחקתו מהגן. במקרים קיצוניים, יש הורים שלוקחים את החוק בידיים ופוגעים פיזית ו/או נפשית בילד התוקפן או בהוריו.

תוכניות לימוד - הורים המפעילים לחץ על הגננת שתלמד את ילדיהם מיומנויות קריאה וכתיבה.

התעלמות מקשיי הילד - הורים שאינם מקבלים או מבטלים את דברי הגננת המתריעה על קושי של הילד בתחום מסוים. במקרים רבים ההורים אף מאשימים את הגננת במצב או תולים את הקושי בגורמים מזדמנים קצרי טווח (הילד לא מקשיב כי הלך לישון מאוחר, הוא ביישן כמו אביו ולכן הוא לא מתקשר עם ילדים אחרים, הגננת נוקשה ולכן הילד פיתח קשיי התנהגות).

ביקורתיות מוחצנת - הורים שאינם מרוצים מנושא מסוים הנוגע לגן ודואגים להתסיס את יתר ההורים ולהשמיע את אי שביעות רצונם גם באוזני הילדים, ועל ידי כך לפגוע בסמכותה של הגננת וצוות הגן.

לא משנה באיזה צד של המתרס אתם ממוקמים, ד"ר שרית סגל ושולמית ביסמנובסקי מעניקות את הטיפים הנחוצים להתנהלות מועילה ומיטיבה. לפני הכל, זכרו שהגננות רוצות את הטוב ביותר עבור הילדים. הן הוכשרו להבין את צורכי הילד ובכך הן רואות גם את ייעודן העיקרי.



כמו כן, עליכם להביע רצון להבין את הגננת ואת כוונותיה, רגשותיה ומחשבותיה. אתם לא חייבים להסכים איתה, אך נסו להבין אותה. חשוב לזכור כי זו הגננת שבחר משרד החינוך עבור ילדי הגן וקחו בחשבון שהיא מקדישה את עצמה למען ילדי הגן ואין סיבה לפגוע בה.

תקפידו שכל בירור שאתם מוצאים לנכון לעשות עם הגננת ייעשה בנינוחות וברוגע והבהירו בפני הגננת את רצונותיכם, צורכי הילד ושיטות חינוך שאינן מקובלות עליכם.

אתם הקובעים

ועם כל הרצון הטוב, תמיד יהיו הורים שיתלוננו על הגננת, על צוות הגן, על אופן ניהול הגן ועל שיטת החינוך. תמיד יהיו אלה שירצו להיות מעורבים בכל. אז הנה, כך הם יכולים לממש את חלומם - לקחת חלק בגן שבו ההורים מעורבים בכל.

לפני כמה שנים התארגנה קבוצת הורים בגבעתיים והקימה עמותה ללא כוונות רווח. שכרו מבנה, מצאו צוות ופתחו את "גן מעורבות הורים". גן עם ערך מוסף. גן שהוא יותר מגן, הוא קהילה ואפילו סוג של משפחה. דניאל שקל, בנקאית לשעבר וסטודנטית למשפטים, נמנית עם מקימי המיזם שבחרה בדרך הזו לפני כארבע שנים כשבתה, שעלתה השנה לכיתה א', גדלה בגן הזה מגיל שנתיים.
  
השנה נפתח הגן מחדש עם קבוצת ילדים צעירים וביניהם בתה הצעירה בת השלוש. "כשהחלטנו לפתוח מחדש את הגן השנה בחרנו צוות שעבר אצלנו בחינות ומבדקים שלא היו מביישים את סיירת מטכ"ל", אומרת שקל. "בבחירת הצוות החינוכי שמוביל את הגן חשוב היה לנו שאלה יהיו אנשים בעלי אג'נדה שתואמת את ציפיות ההורים. אחרי הכל כולנו רוצים את הטוב ביותר עבור ילדינו ולכן הקמנו את הגן הזה.

אנחנו לא גן של הורים מתערבים, אלא גן של הורים מעורבים, ולכל אחד יש תפקיד. יש ועד שמטפל בעניינים שוטפים, יש אחראי לענייני התרבות והטיולים, מישהי שאחראית לתזונת הילדים ומישהו שאחראי לענייני הכספים. בכל שנה מחליפים תפקידים, כך שכולם מעורבים".

מאחר שמאחורי הגן לא עומד אדם או גוף מסחרי בעל כוונות רווח, יכולים ההורים להעניק לילדם את הטוב ביותר בעיניהם, וכל זאת בסכום נמוך מזה שנגבה בגן פרטי. מספר הילדים קטן יותר, ישנם ארבעה אנשי צוות המטפלים ב-24 ילדים, התפריט הוא של אוכל ביתי מזין שלא כולל שניצלונים קפואים או נקניקיות, וכלולים בו שפע של פירות העונה ושאר פינוקים.

"כשאנחנו באים לאסוף את הילדים, אי אפשר לקחת אותם הביתה ואנחנו ממשיכים לשחק איתם בחצר הגן", מספרת שקל. "אין דבר כזה'אמא, אני רוצה להישאר היום בבית', להפך, הילדים תמיד מאושרים ללכת לגן".

    
      ברקאי וולפסון

טיפים לגננת

גם לתפקודה של הגננת יש השפעה מכרעת על ההורים. ד"ר שרית סגל ושולמית ביסמנובסקי מעניקות לה את הטיפים הדרושים להצלחה:

לפני הכל, זכרי כי משפחתו של הילד היא זו היא הקובעת את דמותו ואת אורח חייו, ולכן שיתוף פעולה הדוק עם ההורים הוא יסוד הכרחי בעבודה החינוכית. למדי מההורים על עצמם, דעותיהם וציפיותיהם ותאמי מפגשים עם ההורים כדי שיוכלו לשמוע על תפקוד ילדיהם בגן ואת תוכלי לשמוע מה הם חושבים על עבודתך.
  
מומלץ שתפרסמי מראש תכנון שנתי של העשייה החינוכית בגן כדי לחשוף את ההורים לפן החינוכי, להיכרות עם צורכי הלמידה של הילד, של סביבתו, של הצוות בגן ושל העולם שלו מחוץ לחיי משפחתו. אם תתפסי את ההורה כלקוח שיש לרצותו את עלולה למצוא את עצמך עסוקה בריצוי הורים לא מסופקים במקום לעמוד על דעתך המקצועית ולהגן על צורכי הגן.
  
הציבי להורים גבולות ברורים המבהירים מה מותר ומה אסור בהתאם למדיניות הגן והסבירי מה עומד מאחוריהם.
  
דיווח יזום על מודעותך לבעיה כלשהי בגן תרגיע את ההורים והם ייווכחו לדעת שאת מקצועית, ערה לקשיים וניתן לסמוך עלייך.
  
אי דיווח על בעיה עלול להתגלות במוקדם או במאוחר ולהותיר את ההורים במצב של חרדה ודאגה שתחייב אותם "להתגייס" להגנת הילד, אשר אותו הם משאירים מחוץ להשגחתם. זהו מתכון בטוח להתערבות הורית.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים