טבריה מתעוררת: הנוער מדריך תיירים, וישו חוזר בגדול

בעיר הסנהדרין החליטו להחזיר תיירות ליושנה: תלמידי בתי הספר חושפים אתרים ארכיאולוגיים ועוברים קורס מדריכי טיולים, מוזיאונים מוקמים, ובפסח ישו יילך שם על המים

אחיקם משה דוד | 17/1/2010 9:00 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
ההיסטוריה חוזרת. טבריה
ההיסטוריה חוזרת. טבריה צילום: יגאל לוי

אם במקרה הסתובבתם בטבריה בזמן האחרון יכול להיות שנתקלתם בתלמידים חופרים במרץ באחד מהאתרים הארכיאולוגיים בעיר או חולטים צמחי מרפא ומציעים אותם למכירה ברחבת מוזיאון הרמב"ם. לא מדובר בדרך לא שגרתית להרוויח קצת כסף כיס, אלא ביוזמה שמטרתה ניקוי האבק מספרי ההיסטוריה והחזרת העיר העתיקה לחיים.

היוזמה, שקיבלה את השם "עבר מצמיח עתיד", תתחיל לפעול השנה בכל מוסדות החינוך בעיר: מבתי הספר היסודיים ועד לחטיבה העליונה. על פי ראש העיר, זוהר עובד, לא רק שהפרויקט ייתן זריקת אנרגיה לעיר, הוא גם יהדק את הקשר בין התלמידים ומשפחותיהם לעיר ולמורשתה, והצעד הראשון בכיוון הזה הוא היכרות התלמידים עם ההיסטוריה העשירה של עירם.

בנוסף להשתתפותם בחפירות הארכיאולוגיות בעיר, מסייעים התלמידים בהדרכה תיירותית בפארק טבריה ובחופי הרחצה העירוניים. אבל זה לא הספיק ליזמים: 650 תלמיד די שכבת י"א משתתפים בימים אלה בקורס מקצועי שיכשיר אותם להיות מדריכי טיולים בעיר ובסביבתה.

התוכנית, "פרח מורשת", היא יוזמה של המכללה האקדמית כינרת ומשרד התיירות. תלמידים שירצו יוכלו להמשיך ללימודים מתקדמים של 40 שעות אקדמיות שבועיות ולקבל תעודת מדריך. המטרה היא לשלב את התלמידים במערך התיירות העירוני, יחד עם ארגון מורי הדרך בישראל. המודל גובש בשיתוף ראש המכון לחינוך דמוקרטי יעקב הכט, רשתות עמל ואורט, רשות העתיקות, משרדי החינוך, התיירות, השיכון, המשרד לפיתוח הנגב והגליל, המכללה האקדמית כינרת וקרן קרב.

ערי ישראל עשירות בהיסטוריה, אבל נדמה שזאת של טבריה היא מהמפוארות שבהן. היא נוסדה ב-20 לפני הספירה על ידי בנו של המלך הורדוס, שקרא לה על שם הקיסר טיבריוס. בסוף המאה השנייה לספירה הועתקו מוסדות ההנהגה היהודית לעיר-בין היתר הסנהדרין והנשיאות-אחרי שעבר לשם רבי יוחנן מהעיר ציפורי, שבגליל התחתון. הקהילה היהודית שגשגה בעיר ובין היתר חובר בה התלמוד הירושלמי ונוצר בה הניקוד העברי, שידוע גם כניקוד טברייני ונמצא בשימוש עד היום.
צילום: יגאל לוי
התלמידים משתתפים בחפירות. האמפי הרומי בטבריה צילום: יגאל לוי
חושפים את האמפי

כדי לשמר את ההיסטוריה המרתקת של העיר מוקמים בימים אלה בשמונת בתי הספר היסודיים בעיר מוזיאונים - כל אחד מהם מתמקד בנושא אחר שקשור לעברה של טבריה. בנוסף מתוכננים מיזמים בתחום התשתיות, כמו מיזם שוק המטבעות בקארדו של טבריה העתיקה, ומיזם מוזיאון הפסלים הפתוח - שמבוסס על השפה העברית והדקדוק הטברייני.

הפרויקטים השאפתניים האלה מצטרפים לפרויקט מוצלח אחר, פארק טבריה, שהוקם לפני כשנה על שטח של 120 דונם מול הכינרת. בפארק נמצאים, בין היתר, ממצאים ארכיאולוגיים, מתקני ספורט ואמפיתיאטרון. במקום גם יוקם השנה מתקן אקסטרים ענק, ובמקביל מתבצעות בו עבודות לחשיפת האמפי הרומאי של העיר.

אבל אין ספק שהאטרקציה המעניינת ביותר מכל אלה היא המופע המוזיקלי שעתיד להיפתח בפסח על שפת הכינרת. על פי עובד, המופע משלב מים, תאורה ומוזיקה ויכלול מיצגים בנושא אמנות ודת. בין היתר, ניתן יהיה לראות את דמותו של ישו צועדת על המים ועוד מיצגים שמבוססים על המורשת היהודית ושירי הכינרת.

במהלך

גיבוש התוכנית נפגשו ראש העיר וסגניתו הממונה על פרויקטים חינוכיים, אסנת כהן, עם לא פחות מ-644 מורים. מטרתם הייתה שילוב הפרויקט לא רק במסגרת לימודי המורשת, אלא גם במערך הלימודים והיעדים. למטרה זו הוצמד לכל בית ספר מדריך פדגוגי שמדגיש את היבטי החינוך האישי בפרויקט המורשת. על המטרה הזאת ממונה החונך האישי - מחנך הכיתה, שמקבל על עצמו אחריות גדולה מהרגיל. המחנך נמצא בקשר אישי ויומיומי עם התלמיד ובני משפד חתו ומתאם בין כלל פעילויות התלמיד ובין מערכת החינוך הפורמלית, השירות הפסיכולוגי, מערכת הרווחה והגופים ההתנדבותיים.

בתוך כך, עוסק המחנך בגיבוש הכיתה לקבוצת תמיכה ומקדם את ההישגים הלימודיים באמצעות חוזה למידה אישי שנחתם בינו ובין כל אחד מתלמידיו. בחוזה מצוינות מטרות התלמיד והדרכים שבהן הוא מתכוון להשיגן. בנוסף, במקרה הצורך, משמש המחנך כגורם רווחה ועומד בקשר עם משפחת התלמיד ועם כל גורמי הרווחה והגורמים הטיפוליים הפועלים עם התלמיד ומשפחתו.

צילום: יגאל לוי
התלמידים משתתפים בעבודות. חשיפת האמפי הרומי בטבריה צילום: יגאל לוי
כלים לחיים

אחת המחנכות, גליתה סקאל, 35, הגיעה ממרכז הארץ והיא מלמדת את כיתות י' בבית ספר כינר בעיר. "מחנך עבורי הוא אדם מוביל, אדם שמנחה את הכיתה בהרבה אהבה ותמיכה ומקיים קשר חזק עם הילדים וההורים", היא אומרת. "המטרה שלנו כמחנכים היא להעניק לתלמידים כלים לחיים. מעבר לפדגוגיה מדובר בשליחות, להדריך את הילדים להיות לאנשים בעלי חמלה, שלווה, כבוד לזולת ונתינה. בשביל לעשות זאת צריך לעבור שינוי תודעתי, שבסופו מגיעים ללימוד מהלב. אנחנו משפחה אחת בבית הספר, וכשאני מגיעה לכיתה, אני מרגישה שבאתי הביתה. לכן גם אין אצלנו בעיות משמעת".

סקאל מתחילה ומסיימת את יום הלימודים כשהתלמידים ישובים במעגל על השטיח ומספרים על תחושותיהם. "ברגעים האלה יש בכיתה דינמיקה של מעגל מכיל. יש כללי התנהגות, ובין היתר התלמידים לומדים לא להביע ביקורת שיפוטית זה כלפי זה. זאת דרך נפלאה לסגור ולפתוח את היום, ואנחנו מספרים זה לזה מה למדנו היום - מעבר לתכנים החינוכיים. אמנם הפרויקט נמצא בתחילת הדרך, אבל אני כבר שמחה לגלות שהוא מאפשר יצירתיות ומעניק לידים הזדמנות להביע את עצמם. לכל ילד יש כאן במה. המודל נותן לילדים כוח לביטוי עצמי ולמימוש ומיצוי עצמי ומניסיוני זאת דרך נפלאה לילדים לגלות את הצדדים החזקים שלהם".

גם ראש העיר עובד אופטימי לגבי השפעות הפרויקט על חיי התושבים: "זו בשורה מרגשת עבור כל תושבי העיר. בכוחה לחולל שינוי חיובי בכל מערכות החיים בעיר. לפי משנתנו אין דבר כזה תלמיד מצטיין, תלמיד בינוני ותלמיד חלש-לכל תלמיד יש יכולות משלו ומקום שבו הוא יכול להצטיין. אנחנו כאן כדי לסייע בהבלטת הנקודות האלה ולהעניק לילדינו את כל האפשרויות. חיבור מערכת החינוך לערכי המורשת יוצר בכולנו תחושת גאווה מקומית וזיקה כנה ואמיצה לעיר הכל כך מיוחדת שלנו. אני מאמין שבעזרת שיתוף פעולה מצד כולנו, תלמידים, הורים ומחנכים, הפעלת המודל תוכיח את עצמה ובתוך זמן קצר התוצאות לא יאחרו להגיע".

התלמידה שיר משה, 14, מספרת על משמעות הפרויקט עבורה: "זה מדהים ללמוד על העבר של טבריה וליישם את זה בפועל בסיורים מעשיים, שבהם ניתן להבין את חשיבות העיר לעם היהודי. אולי בעתיד אעסוק בזה באופן מקצועי. אמנם לא התנסיתי בעבר בהדרכה, אבל זה יכול להיות מעניין. עד עכשיו למדתי על האנשים החשובים שישבו בטבריה, כמו הסנהדרין, ועל אתרים חשובים כמו המעיינות המרפאים של חמת. באופן כללי אני יכולה לומר שהקורס עוזר לי להכיר את העיר שלי, ואני גם מאוד נהנית".

תלמידת כיתה ט' ליאור שושן מספרת: "זאת זכות לקבל את המתנה הזאת שתעזור לי להיות מדריכה מקצועית. במסגרת הקורס למדתי על תהליך ההתפתחות של העיר, ההפיכה שלה לעיר פורייה ותעשייתית, וגם איך נוצרה כאן עיר תיירות. אני מרגישה שזו שליחות של הנוער, וזה עיסוק שמחבר אותם לעיר. אם בני נוער מדברים על העיר שלהם נוצר קשר חזק למקום, וכך מתחזקת הגאווה המקומית".

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עוד ב''תיירות בארץ''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים