מאמי, תרשום לי צ'ק: איך זוגרים מנהלים משק בית
הכרתם, התאהבתם, עברתם לגור ביחד. מעתה תיקראו "זוגרים", בני זוג לא נשואים שחיים ביחד. אז מי משלם שכר דירה? מי מגהץ את האשראי בסופר? ומה קורה ליחסים כשהכסף מדבר?
מהרגע שהפכתם לזוגרים תתחילו לנהל משק בית משותף ולחלוק בהוצאות היומיומיות. השאלה היא כיצד מנהלים את השותפות הכלכלית הזו נכון, בדרך שתמנע ויכוחים ומריבות על רקע כספי, שעלולים לפגוע בזוגיות. האם להתחלק שווה בשווה בהוצאות? לפתוח חשבון משותף או לא? להתחשב בגובה המשכורת וב'מי מרוויח יותר'? השאלות האלו מחייבות תשובה, וכל זוג בוחר להתמודד איתן בדרכו.
שלושה אחוזים מהזוגות בישראל הם "זוגרים" - גרים ביחד ללא נישואים. איך העצמאות הזאת
מתבטאת במשק הבית? מי משלם שכר דירה? מי מגהץ את האשראי בסופר? האם הכל חייב להיות חצי-חצי, או שצריך להתחשב בגובה המשכורת? ומה קורה ליחסים כשהכסף מדבר? הצד המתחשבן של הזוגיות הבלתי ממוסדת
הכרתם, התאהבתם, עברתם לגור ביחד ואת החתונה השארתם למישהו אחר? מעתה תיקראו "זוגרים", בני זוג לא נשואים שחיים ביחד. אז מי משלם שכר דירה? מי מגהץ את האשראי בסופר? האם הכל חייב להיות חצי-חצי? ומה קורה ליחסים כשהכסף מדבר?
"שוויון בכל" - זה המוטו של יעל לוי, 24, תקציבאית במשרד יחסי הציבור "דניאלה רייבנבך
תקשורת", שמתגוררת זה שנה עם יוגב כידן, 26, בדירה שכורה בפתח-תקוה. לוי הכירה את כידן - סטודנט, בעל עסק למכונות ממתקים ועובד בבזק בינלאומי - לפני שנתיים וחצי, במהלך טיול בתאילנד. כשעברו לגור ביחד, לשניהם היה ברור מראש שבהוצאות של שכר הדירה הם מתחלקים חצי-חצי. לגבי שאר ההוצאות של הבית, הם ניהלו שיחה והגיעו להחלטה.
"השיחה התחילה כשהתחלנו ללכת לקניות. אז דיברנו על זה", מספרת לוי. "החלטנו שאנחנו משלמים חצי-חצי בכרטיסי אשראי על קניות בסופר או על כל דבר אחר, כמו למשל חשבון חשמל. לפעמים גם יכול לקרות שחודש אחד אני משלמת, ובחודש הבא הוא משלם את החשבון".
- מה עמד מאחורי ההחלטה שהכל יתחלק שווה בשווה?
"רצינו שזה ירגיש טוב לשנינו, ולא שאחד משקיע יותר והשני פחות. שלא נרגיש שהוא כל הזמן משלם עלי או אני עליו, ושלא נרגיש חייבים אחד לשני מבחינה כספית. רצינו מראש ליצור שוויון, וזה מתבטא אצלנו בהכל בבית. למשל, יש לנו כלב שצריך להוציא אותו ארבע פעמים ביום. אז פעמיים אני מוציאה אותו, פעמיים הוא. גם בכל המטלות של הבית אנחנו מתחלקים. אם יוגב מכין אוכל, אני מדיחה כלים, וההפך. לדעתי השוויון הזה הוא המתכון לזוגיות נכונה.
"גם הבילויים שלנו זה חצי-חצי, מסעדות חצי-חצי, או שלפעמים אני מזמינה, לפעמים הוא מזמין - אבל זה יוצא בסופו של דבר שווה בשווה. זה מרגיש לשנינו בנוח שכל אחד נותן את שלו, וזה מראש מונע בעיות וויכוחים שקשורים לכספים. גם אם אנחנו רבים, הוא לא יכול לבוא ולהגיד לי 'את חייבת לי כסף' - אמירה שיכולה לגרור ריבים הרבה יותר גדולים".
- ניסחתם את הסכם ההדדיות הזה בכתב?
"הסתפקנו בהסכם שבעל פה. מאז עברה שנה, ואנחנו עומדים בהסכם. כמובן שאם יש חודש שמישהו מאיתנו נמצא במצב פחות טוב, השני עוזר לו".
הדבר היחיד שלגביו אין ללוי וכידן כללים ברורים הוא הקופה הקטנה המשותפת שלהם. "יש לנו קופה קטנה, ממש בצורה של חזיר, שנועדה רק לטיולים", מספרת לוי. "למשל, החופשה האחרונה שלנו ביוון הייתה מהכסף הזה. אם יש לנו כמה שקלים בכיס, אנחנו מכניסים אותם לתוך החזיר הזה. כל אחד מכניס מתי שנוח לו וכמה שהוא יכול. הקופה הזו היא בשביל כיף, בשביל מותרות, ואין בה חלוקה של חצי-חצי".
"אני לא חושבת שיש דרך נכונה או לא נכונה לחלק את ההוצאות המשותפות בין בני הזוג. הדבר החשוב הוא שניתן יהיה לנהל מראש דיאלוג על הנושא, על אף רגישותו", אומרת ד"ר גלית לזר, מנהלת מכון "איזונים" לטיפול
לזר מזהירה כי הנושא הכספי עלול להביא לידי ביטוי הרבה מאוד קונפליקטים, בעיקר כאלה שאין מדברים על אודותם בחיי היומיום. "לכן, לפני שנכנסים למגורים משותפים, מומלץ לבני הזוג לעשות הסדר מוסכם ביניהם לגבי ההוצאות השוטפות, כדי להסיר מהפרק קונפליקט שנוגע לכסף ויכול להעיב על הקשר. חשוב שההסדר יהיה פתוח, כלומר שלא יהיה חוזה נוקשה שמפחדים לגעת בו או שאסור לדון בו שוב, אבל מצד שני - שהוא גם לא יהיה האישיו כל בוקר. צריך שההסכם הזה יהיה מעין מתווה שעליו בונים את החלוקה בין בני הזוג, ושבעת הצורך יהיה גם אפשר לדבר עליו".
- יש לך המלצה לגבי חלוקת ההוצאות בין בני הזוג?
"אין נוסחה מנצחת, הכל בהתאם לזוג. מה שבאמת חשוב הוא שתהיה הסכמה אמיתית בין בני הזוג לגבי ההסדר. ההסכמה אמורה לבוא מתוך מקום של בחירה אמיתית, עם התייחסות לכל המרכיבים, שזה אומר, למשל, 'מה זה בשבילי לחיות עם מישהו שאני מרוויחה פחות ממנו או יותר ממנו?', 'מה זה אומר על מערכת היחסים בינינו?'. אם הדברים מגיעים מתוך רצון ולא מתוך מקום של כפייה וכניעה, אז כל הסדר שבני הזוג יגיעו אליו הוא בסדר".
"כשעוברים לגור ביחד, החוכמה היא לא להסתכל רק על האינטרס הכלכלי שלך, אלא להתחשב בבת
הזוג", טוען יניב רעות, בן 36 מתל-אביב, בעל חברת ההפקות "רעות קשרי תרבות", שגר זה שנה וחצי עם סיוון בנימין, 28, עובדת בחברת "רב בריח". השניים הכירו לפני כשנתיים כשהתגוררו בשכנות זה לזה, ובקיץ הקרוב הם עומדים להתחתן.
"כשלסיוון נגמרה השכירות בדירה הקודמת שלה, היא עברה לגור בדירה השכורה שלי", מספר רעות. "היא נכנסה כבת זוג, לא כשותפה, ורק אחרי כמה חודשים, כשהשכירות שלי נגמרה ושכרנו ביחד דירה חדשה, כבר התחלקנו בהוצאות. לא עשינו מראש תוכנית כלכלית לגבי מי ישלם מה, אבל כשנתנו צ'קים לתשלום שכר הדירה, התחלקנו חצי-חצי בשכירות".
- ואיך מתבצעת החלוקה הכספית לגבי שאר הוצאות הבית?
"אין אצלנו חלוקה מסודרת. פעם היא עושה קניות לבית, פעם אני עושה. פעם אני במכולת, פעם היא
במכולת. לא עשינו סימטריה בהוצאות, וגם אף פעם לא עשינו סוג של התחשבנות בינינו. במקרה יצא שאת הכבלים היא משלמת, כי לה כבר היה מנוי בכבלים והעברנו אותו לדירה החדשה, ואני העברתי על שמי את המנוי של האינטרנט והטלפון. לגבי חשבון חשמל, סיוון משלמת לפי יכולתה. אם יש לה חודש לחוץ, היא לא משלמת, אם פחות לחוץ - היא נותנת את חלקה. אני מקל עליה איפה שאני יכול. אני מרוויח יותר ממנה. היא עד לא מזמן הייתה סטודנטית, עבדה בעבודות של סטודנטים, ורק עכשיו התחילה עבודה חדשה והשכר שלה הוא התחלתי. חוץ מזה, לי יש הוצאות שהעסק משלם, כמו רכב, ביטוח של הרכב, טלפון, דלק, ואצלה אין את ההטבות האלה. אז למשל, אם היא נמצאת בבית, היא תיקח את הטלפון שלי כדי לדבר ולא את שלה".
הכוונה המקורית של רעות ובנימין הייתה לפתוח חשבון משותף שנועד להוצאות שוטפות, אבל בסופו של דבר הרעיון לא יצא לפועל. "חשבנו שכל אחד יפריש לחשבון הזה כמה שהוא יכול, נגיד היא שליש, אני שני שליש, ושזה שיהיה להוצאות של הבית", מספר רעות. "זה לא קרה, אולי כי אני לא רוצה להכניס אותה למצב שהיא תרגיש שהיא חייבת להוציא כספים. אני רוצה להקל עליה בעניינים הכספיים".
- אתה פשוט נשמה.
"חשוב שתביני שזה לא בגלל שהיא אשה ואני גבר. פשוט כרגע יש לי יותר יכולת כלכלית ממנה. אני לא
חושב שההוצאות יכולות להיות חצי-חצי כשההכנסות שונות. ברגע שהחלטנו שאנחנו ביחד ורוצים להמשיך להיות ביחד, זה לא הגיוני שלי יהיה קל להוציא 500 שקל על ארנונה, ולה יהיה קשה. חייבת להיות התחשבות, ואני לא חושב שיכול להיות מצב אחר. זה לא עסק, זו מערכת של שותפות בחיים, ובחיים צריך להתחשב בבני הזוג. אני לא רוצה שיהיה מצב שכדי לשלם חשבון חשמל היא תוציא מאיפה שאין לה. הרי אם היא תיכנס למינוסים ולחצים, זה גם יתנקם בי בסופו של דבר. אז אני מעדיף את הגישה ההתחשבותית".
- מה קורה לגבי הוצאות על בילויים?
"לרוב אני משלם. לסיוון יש חולשה לבגדים, אז החשבון שלה לא משהו, וחשוב לי שיהיו לה פחות הוצאות כדי שהיא יותר תתאזן בחשבון. אני גם מנסה מאוד להכניס אותה לסדר עדיפויות של הוצאות, וככה גם לגבי עצמי. כל מיני מותרות שיכולתי קודם להרשות לעצמי לקנות, היום אני חושב פעמיים. יש לנו תוכניות ארוכות טווח, אנחנו מתכננים הרבה דברים שנידרש עבורם להוצאות גדולות, ולכן כדאי ששנינו נהיה מחושבים יותר ביומיום".
גם אצל יואב עמית, 35, סוכן למוצרי פרזול, ורוני דמלין, סטודנטית לחינוך גופני, מורה
לשיעורי תנועה לגיל הרך ומאמנת אישית בת 26, אופן תשלום ההוצאות המשותפות נקבע על בסיס של
התחשבות. השניים הכירו לפני שנה, כשדמלין הייתה מנהלת משמרת במסעדה שעמית ביקר בה, וכיום הם מתגוררים בדירה ששכרו יחד בראשון-לציון. "בהתחלה חשבנו שנתחלק בהוצאות שווה בשווה, אבל בסוף יצא שיואב לוקח על עצמו נתח יותר גדול מהתשלומים, כי אני סטודנטית ועובדת במשרה חלקית", מספרת דמלין.
"בדיוק עכשיו חזרנו מקניות בסופר, ובקניות אנחנו מתחלקים שווה בשווה, אבל בדירה אני משלם את רוב סכום השכירות ומה שנלווה לכך", אומר עמית. "אני מרגיש עם זה בסדר כרגע, אני מאמין שהמצב ישתנה, כי רוני מסיימת השנה את הלימודים, ואז היא בטח תיכנס למעגל עבודה של משרה מלאה. ההצעה הראשונית שלנו הייתה, כאמור, שנתחלק בהכל חצי-חצי, אבל כשראיתי שהיא נלחצת מההוצאות, אמרתי שאם אני יכול לעזור בזה - אז למה להיות קשה מדי? רוני היא לא אחת שתשב בבית 'בטן-גב', פשוט עכשיו זו תקופה שהיא סטודנטית ויש לה הרבה הוצאות, ואני בחרתי להתחשב בזה".
- רוני, איך את מרגישה עם זה שיואב משלם כרגע את רוב ההוצאות?
"זה קשה לי, כי אני רגילה לפרנס את עצמי, רגילה לשלם על עצמי כל החיים. אבל המצב הזה הוא זמני
מבחינתי עד שאסתדר יותר מבחינה כלכלית. אנחנו מתכוונים לחיות ביחד גם בעתיד, ופעם אחד למעלה, פעם אחד למטה. ככה זה בזוגיות. כסף זה לא משהו שיכול להפריד בינינו, זה לא יקרה בגלל שאני חייבת לו או שהוא חייב לי".
עמית: "דברים משתנים. יכול להיות גם מצב הפוך שבו היא תרוויח יותר ממני. זה אפס אנד דאונס. זה חלק מהזוגיות".
מור גפני וגלעד דור, שעברו לגור יחד לפני כשנה, פתחו חשבון משותף, שממנו ינוהלו כל הוצאות
הדירה: שכירות, מסים, קניות, בילויים וכדומה. גפני, 23, דוברת אגודת הסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה ומדריכת ריקודים, ודור, 30, העובד כקב"ט, הכירו לפני שנתיים דרך קרובת משפחה. השניים שכרו בהתחלה דירה בתל-אביב, ולאחרונה עברו להתגורר בראשון-לציון.
לדברי גפני, ההחלטה לפתוח חשבון משותף הייתה בעיקר עניין של נוחות. "החלטנו לשלם לבעלים של הדירה בצ'קים, היה נוח לשלם את זה מחשבון אחד, אז החלטנו לפתוח ביחד חשבון ולנהל ממנו את הכל, כדי למנוע סרבול. לכל אחד מאתנו יש גם את החשבון שלו, וכל אחד שם פעם בחודש כסף לחשבון המשותף, כשהסכום נקבע על פי ההוצאות של אותו חודש ומתחלק בינינו חצי-חצי".
- איך קיבלתם את ההחלטה על החלוקה השווה?
"זו אפילו לא הייתה שאלה, רצינו שהנטל ייפול על שנינו באותה מידה. החלטנו שככה זה יהיה הכי נוח,
הכי יעיל, וימנע כל מיני הרגשות לא טובות. זה אכן עובד נהדר. לחשבון המשותף יש כרטיס אשראי, אז
אנחנו גם משלמים חשבונות דרך האינטרנט, שזה מאוד נוח ומאוד מסודר. גם כשאנחנו הולכים לסופר אנחנו משלמים בכרטיס הזה, וככה לגבי הכל - בילויים, יציאות. בסוף כל חודש אנחנו עושים את הסיכום הכללי כמה כל אחד צריך לשים. זו שיטה שעושה סדר ולגמרי מונעת בלגנים. ככה אפשר להתחלק בצורה מסודרת בתשלומים, ולא להסתבך שמישהו שם יותר, מישהו שם פחות, ואחר כך צריך לעשות החזרים".
קנייה של דברים אישיים, וגם של מתנות זה לזה, גפני ודור משלמים מחשבונותיהם האישיים, "כדי שלמשל אם אני קונה לו מתנה, אז שזה באמת ייראה כמתנה ולא כחלק מההוצאות המשותפות", היא מסבירה.
"הדרך הנוחה ביותר לנהל ביחד משק בית היא על ידי פתיחת חשבון משותף", קובע אביגדור
שורצשטיין, כלכלן והבעלים של "חוסן למשפחה", ייעוץ לכלכלת המשפחה. לדבריו, אין כללי ברזל לגבי חלוקת תשלומים בין הזוגרים. "מה שצריך לעשות בשלב הראשון זה לבנות טבלה מסודרת של כל הוצאות משק הבית המשותף, כמו שכר דירה, חשמל, ארנונה, גז, אוכל וכדומה, ואז להגדיר חלוקה הגיונית, כשהחלוקה יכולה להיות תלויה גם ברמת ההכנסה של בני הזוג. במקרה שההכנסה שלהם פחות או יותר זהה, מן הראוי לחלק את ההוצאות פחות או יותר שווה בשווה, או שכל אחד ייקח לעצמו תחום אחריות - למשל, אחד עושה את הקניות לבית והשני אחראי על חלק מהחשבונות. אם אחד עובד ולשני אין הכנסה בכלל, אפשר להתחשב גם בזה".
השלב הבא הוא פתיחת חשבון משותף, כשכל אחד מזרים לחשבון סכום קבוע כל חודש. "כך ניתן לנהל בצורה יותר נוחה את ההוצאות המשותפות", אומר שורצשטיין. "החשבון גם מאפשר שקיפות מלאה בין בני הזוג, כי כל ההוצאות המשותפות יוצאות משם, והשקיפות הזו חשובה להמשך זוגיות בריאה".
נא להמתין לטעינת התגובות
