מלבי אורגינל: הקינוח המקורי על בסיס חלב קוקוס

הרבה חלב קוקוס נשפך באינדונזיה מאז שאגוז פרעה גדל פרא במצרים. אבל התגלית האמיתית לא נמצאת בקופסאות השימורים שבהן הוא נמכר, אלא בכך שאפשר לעשות ממנו מלבי אמיתי

שחר שילוח | 18/8/2010 9:01 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
כשהייתי ילדה אכלנו הרבה מלבי בבית. אנחנו קראנו לזה סחלב, אבל בכל מקרה היה זה אותו קינוח לבן, מתוק וקר שהוכן על בסיס חלב וקורנפלור. אצלנו את מי הוורדים החליפו מי פריחת הדרים שאבא שלי היה מזקק בעצמו מדי אביב, מפרחי חושחש. הסבב הראשון של המלבי חיכה במקרר בערב חג שבועות, בהתאם למסורת של אכילת מוצרי חלב, ושב והופיע בחלק נכבד מסופי השבוע המהבילים של הקיץ. בחורף לא חיכינו שיתקרר, ואכלנו אותו חם מהסיר. בכל עונה קישטו אותו מלמעלה שברי פקאן, איבוק קינמון, לפעמים גם נטפים של ריבת תות ביתית. זה היה פינוק אמיתי.

מאז הפסקתי לצרוך חלב פרה, האמת שאני לא מתגעגעת בכלל, רק לסחלב-מלבי שלנו. ניסיתי לעשות אותו מחלב סויה, והתוצאה הייתה טעימה, אבל לא מאוד. הפעם הכנתי אותו מחלב קוקוס מהול במים בדיוק באותה צורה ישנה וטובה, ו – בינגו. הטקסטורה והטעם עושים את העבודה.

צילום: שחר שילוח
קוקוס מלבי. מעדן פרעוני צילום: שחר שילוח
סיפור קוקטי

אני אוהבת להשתמש בחלב קוקוס להסמכה ולהעשרה של רטבים, תבשילים וקינוחים, אבל לפני ששופכים גלונים ממנו לתוך הסיר, כדאי לזכור שני דברים: הוא שמן מאוד, ולכן עדיף להשתמש בו כתבלין ולא כבסיס (מומלץ כתוספת לרוטב עגבניות, שייק פירות, מרק כתום, ירקות מוקפצים ועוגות); ושיש הבדל מהותי בין חלב קוקוס בקופסת שימורים לבין חלב קוקוס בקרטונית. זה שבקרטונית נקי מחומרים משמרים ותוספים לא רצויים אחרים, הוא טעים יותר ולכן מועדף. חלב הקוקוס אינו המוהל (המיץ) של הפרי, אלא קרם העשוי מבשר האגוז, לכן הוא לבן ולא שקוף. במתכון שבהמשך מהלתי אותו במים כדי שהקינוח לא יהיה כבד מדי, ובכל מקרה מומלץ להתענג על מנות קטנות.

הקוקוס הוא צמח מדהים. באזורים הטרופיים שבהם דקל הקוקוס גדל, תוצריו משמשים להכנת אוכל, משקאות, כלים, סלים ומוצרי טיפוח, ולבניית בקתות. מכיוון שהאגוז כה עמיד וקשיח, יש היסטוריונים המשערים שהוא חייב את תפוצתו בעולם לגלי הים, שנשאו אותו ממקום למקום עד שהגיע לקרקע פורייה ושם נבט והתביית. ייתכן גם, כמובן, שנדד ממקום למקום יחד עם יורדי ים.
מרקו פולו כינה אותו "אגוז פרעה", עדות לכך שכבר אז ניתן היה למצוא אגוזי קוקוס במצרים.

בכל מקרה, נראה שעצי הקוקוס הראשונים גדלו במלזיה ואינדונזיה. מכיוון שלקוקוס חשיבות כה רבה בחיים באזורים הטרופיים, נוצרו סביבו אמונות, מסורות וטקסים בשפע. באינדונזיה נהוג לומר: "לקוקוס יש שימושים רבים כמספר הימים בשנה." אנשי סמואה

מאמינים שאם אגוז קוקוס מונח על הארץ, אסור לקחת אותו כי הוא בוודאי שייך למישהו שיודע שהוא שם. אם תתפתו לקחת את הקוקוס כשאיש אינו רואה, הטפּוּאי, רוח הכישוף, תתעלל בכם. הכוח הבלתי נראה יגרום לכם לחטוף מכת ברק ולחלות במחלות מכאיבות וחשוכות מרפא.

בתאילנד נהוג שהארוחה המוצקה הראשונה של התינוק היא שלוש כפות של בשר קוקוס שניתנות לו על ידי איש דת בודהיסטי. אנשי גינאה החדשה מאמינים שלאחר שהאדם הראשון מת על האי, דקל קוקוס נבט מראשו. מסורת שוביניסטית מבאלי אוסרת על נשים לגעת בעץ הקוקוס, בגלל האמונה שגם לנשים וגם לקוקוס יש את היכולות ללדת. הגברים חוששים שאם אישה תיגע בעץ, היא תנקז ממנו את הפריון שלו ותיקח אותו לעצמה.

בהודו אגוזי קוקוס מקושטים הם מנחה נפוצה במקדשים ההינדואים, ופעמים רבות נמכרים בכניסה אליהם. מי ששוחה בנהר הגנגס הקדוש, ולא שזה מומלץ, עלול לחבוט את ראשו באגוז קוקוס שנשלח על פני המים. למקדש האלה Maa Tarini, התגלמות של שאקטי, במדינת אוריסה במזרח הודו, מוזרמים מדי יום 15,000 מנחות אגוזי קוקוס על ידי רשת ענפה של מאמינים, נהגי אוטובוס ומבקרים שעושים זאת בהתנדבות. בימי חג כמות האגוזים יכולה להגיע ל-100,000, מה שמעיד כמובן איזו משמעות טמונה מתחת המעטה השעיר עבור ההינדים.

יכולתי להמשיך ולהפליג בסיפורי קוקוס, אבל יאללה, למטבח. אין כמו לאכול פלח קוקוס מאגוז שזה עתה בוקע, אנחנו נצטרך להסתפק בגרסה הקרמית המיובאת שלו.

צילום: שחר שילוח
המשמעות הטמונה מתחת למעטה השעיר של האגוז צילום: שחר שילוח
מלבי קוקוס

כאמור, מומלץ להשתמש למתכון בחלב קוקוס מקרטונית ובתמצית מי הדרים. מי ההדרים נמכרים בבקבוקונים זעירים בחנויות תבלינים וטבע. היצירתיות שלכם תבוא כאן לידי ביטוי בשלב ההגשה. אפשר לצקת את המלבי לצלוחיות קטנות ואחרי הקירור להפוך אותן לצלחת הגשה, או להגיש בגביעים. לקישוט אפשר להשתמש במה שאוהבים: שבבי קוקוס או קקאו, שברי אגוזים, קינמון, מייפל טהור, סילאן, דבשה, סירופ פרי טבעי, ריבת פירות ביתית וכו'.

מצרכים ל-5-4 מנות

1 ספל חלב קוקוס
1 ספל מים
3-2 כפות סוכר חום, או לפי הטעם
3-2 טיפות תמצית הדרים
2 כפות גדושות מאוד קורנפלור, מומסות במעט מים קרים
לקישוט: ראו הקדמה

ההכנה

מוזגים לסיר קטן מים וחלב קוקוס. כשהנוזל חם, מוסיפים סוכר ומי הדרים ומערבבים. כשהנוזל רותח, מנמיכים את האש ומוזגים בהדרגה ותוך בחישה את הקורנפלור המומס במים. בוחשים כעוד שתי דקות ונזהרים שלא ייווצרו גושים. מוזגים מיד לצלוחיות קטנות או לגביעים. מצננים ומכניסים לכמה שעות למקרר. מקשטים לפני ההגשה לפי הטעם.

הסולמות

הזנה: 7. אמנם מדובר ברכיבים מעטים וטבעיים בלבד, אבל חלב הקוקוס שמן מאוד, חלק מהשומנים רוויים.
ידידותיות לסביבה: 7. חלב הקוקוס מיובא והקרטונית לא מתכלה או מתמחזרת, אבל ייאמר לזכותו של המתכון ש-50% ממנו הם המוצר הידידותי ביותר שיש – מים.

ידידותיות למשתמש: 10. קל להכנה עם מקום ליצירתיות.

הדאווין: 9. אם תשקיעו בהגשה, תקבלו קינוח אלגנטי וחינני.

זיל הזול: 8. חלב קוקוס אינו זול במיוחד, אבל גם שמנת לא.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

צמחוניישן

צילום פרטי

שחר שילוח מבשלת אוכל צמחוני, פשוט, זול ואפילו מתחשב בסביבה

לכל הכתבות של צמחוניישן

עוד ב''צמחוניישן''

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/channel_leisure/food/ -->