ימים לבנים: יינות לבנים לשולחן החג
רגע לפני שבועות: מומחה היין שלנו ממליץ על הבקבוקים והטעמים שיתאימו בדיוק לארוחת החג שלכם. זה הזמן ליין לבן
ועל פי אותו הגיון צרכני, זה גם לא נורא ששבועות יהיה חג היינות הלבנים, אותם יצורים מצניעי לכת, שבדרך כלל אין להם עדנה והם מנגנים כינור שני ליינות האדומים. אבל, וכאן האזהרה: אין שום סיבה שתערכו לכם שולחן עם גבינות עיזים בשלות, גבינות כחולות, גבינות שמנות וקרמיות, קישים עתירי חמאה ולידם יינות לבנים קלי גוף ורפי שדרה, שיבלעו בחגיגת השומן הזאת.
כי זאת יש לדעת: גבינות יכולות בקלות להקהות את החיך, בגלל השומן והחריפות. באופן אידיאלי, גבינות בשלות משתדכות היטב ליינות קינוח מתוקים. גם יינות מבעבעים יכולים להתמודד עם אחוזי שומן גבוהים וכן יינות אדומים מלאי גוף וטאניים. אבל יינות לבנים קלים, פריכים ורעננים ימוגרו על ידי גבינות אלימות.
אז אם אתם בעניין של ערב גבינות עם הרבה גורגונזולה ואפואס, מוטב שלא תשחיתו את כספכם על סוביניון בלאן, ויונייה ודומיהם, למרות שמדובר ב"חג לבן" על פי הגדרת רשתות השיווק. פשוט לא תוכלו להרגיש את הטעמים העדינים.
ואם אתם ממש ממש בעניין של גבינות, היטב תעשו אם תחליפו את היין בבירה, שהיא מלווה גבינות משובחת באופן כללי.
אחרי שהזהרנו, אפשר לפנות להיצע הלבן המדהים למדי שמציף את השוק לקראת שבועות. אחרי חודשי החורף (או לפחות כך טוענים שנקראת העונה שחלפה בלי שנרגיש) ממהרים היקבים לשחרר כמה לבן שהם יכולים.
זה לא רק שבועות, זה גם מזג האוויר, והקושי ללגום יינות אדומים כבדים בחמסין והמחנק שמתחילים להשתלט בפאתי יולי.
יקב "טפרברג" עושה נפלאות בכל מה שקשור בתמורה למחיר. אמרלד ריזלינג, בדרך כלל לא ענב ששמור לו מקום בהיכל התהילה, היה במשך שנים רבות בגדר החשוד העיקרי בחגיגות יום הולדת של הדודה בשיפודיה. רוצה לומר, הוא נמכר טוב וחביב על מי שאינם צרכני יין מתמחים, או על חובבי השפריץ, רחמנא ליצלן.
האמרלד ריזלינג 2010 מסדרת "טרה" של טפרברג הוא יין מבושם, מלא בניחוחות פרחים, פירות קיץ והדרים. הוא חצי יבש, ולכן מתאים מאוד לגבינות, והמתיקות שלו אינה משתלטת ומאוזנת על ידי חמיצות נאה. הוא יתאים היטב גם למאכלים פיקנטיים, ובלבד שלא יהיה תוקפניים עד כדי בעירת החיך (סחוג זה טוב, אבל שוב, עם בירה. . .).
המחיר: 45 שקלים.
הוא בדיוק הענב שלגביו הקדמנו והזהרנו. אלה הם יינות של טעמים עדינים, שלא אוהבים לעמוד ליד בריוני מזון.
למרות היותו פופולרי היום בפורטפוליו של כל יקב גדול, בדרך כלל מה שישראל מנפיקה מהענבים הללו יוצא די בינוני. אסתכן ואומר שהאקלים בישראל לא מספיק קר בשביל סוביניון בלאן, שבדרך כלל מגיע מאזורים צפוניים יותר, כמו עמק הלואר בצרפת, או דרומיים מאוד, כמו ניו זילנד. אבל כשיש סוביניון בלאן טוב, זו סיבה לחגוג, והסוביניון בלאן 2010 מהסדרה האזורית של יקבי כרמל הוא בהחלט יין טוב.
באף עולים ניחוחות של דשא כסוח, אופייניים לזן, וקליפת לימון. בחיך מורגשים טעמים עדינים של תפוח, פסיפלורה ואשכולית וגם נוכחות מינרלית מסוימת. מרירות קלה בסיומת פוגמת מעט, אבל רק מעט. ילווה היטב גבינות עיזים צעירות ומאכלי דגים.
המחיר: 52 שקלים.
גם הוא סוביניון בלאן, במסורת הלואר, עם טוויסט - ניחוח מעושן קל שבקלים. דלתון גם הם מצטיינים בתמורה למחיר, והפומה בלאן הוא אחד הבולטים בקטגוריה.
על אף היותו יין קל יחסית, יש בו מורכבות. הוא נעים מאוד ללגימה, מענג בטעמים פירותיים - תפוח, לימון ואפרסק, עם נוכחות עשבונית. גם הוא יתמודד יפה עם גבינות עדינות, מאכלי דגים ועוף.
המחיר: הגון מאוד, 49 שקלים.
אפשר, ויש כמה דוגמאות שלא נזכיר כאן, אבל קשה. יחסית קל לגידול, ומתאים לאקלים משתנה, והוא נהיר גם לחיך לא מנוסה.
יקב פסגות עושה שרדונה חביב ביותר, המיושן שמונה חודשים בחביות צרפתיות. שרדונה פסגות 2010 הוא יין ארומטי ושופע, שמופיעים בו זה בצד זה טעמי העץ, הווניל והחמאה ובמקביל פירותיות טרופית, עם טעמי אננס, אפרסק ובננה ואגוזיות קלה. הוא בעל גוף מלא יחסית, ויוכל לשכב שנה-שנתיים במקרר היין. הוא ילווה יפה טארטים מלוחים, מנות פסטה (לא שמנות מדי) וגבינות קשות.
המחיר: 75 שקלים.
גם הוא ארומטי ובעל גוף, שייך ליקב "ברבדו". "יקב הפרופסורים", כפי שהוא מכונה בחיבה, עושה שנה אחר שנה שרדונה מצטיין, זהוב ושופע.
אני הייתי נותן לו להמתין עוד כמה חודשים כדי להתאזן בבקבוק, אבל גם עכשיו הוא נגיש. גם הוא חמאתי-ונילי, ושופע טעמי מלון, בננה, מנגו ופרי הדר. גימור חמצמץ מעניק לו סיומת מרעננת.
המחיר: 92 שקלים.
אחד הבלנדים הטובים שמגיעים מדי שנה למדפים לקראת הקיץ הוא ה"אביבים" של יקב הרי גליל. ערבוב של ויונייה עם שרדונה מפיק יין נעדר חנופה אבל חושני מאוד, מפוצץ בארומות פרחים ופירות קיץ ומרוכז. טעמי אפרסק, מלון ולימון בצד פרחי הדר עם סיומת ארוכה, יין נגיש מאוד אבל גם מורכב ומעניין.
המחיר: 75 שקלים.
הוא "גשם לבן" של יקב "שאטו גולן". בשנות השמונים הופיעה בקליפורניה קבוצת ייננים שגידלה זני ענבים האופייניים לעמק הרון בצרפת. הם נקראו "רון ריינג'רס". כעת יש לנו גם כמה "רון ריינג'רס"
משלנו, ויקב שאטו גולן מייצג אותם היטב. "גשם לבן 2009" עשוי מתערובת של ענבי רוסאן, גרנאש בלאן וויונייה.
יש בסך הכול כ-1,400 בקבוקים מהזהוב הנפלא הזה, הלימוני-אפרסקי, עם ניואנס של משמשים מיובשים וצימוקים. מבוא נהדר ללבנים של עמק הרון.
המחיר: 160 שקלים, לא מעט, אבל תמורה נהדרת.
נא להמתין לטעינת התגובות
