שינה טובה ורצופה: כך נישן היטב

וגם: מצעים מפנקים, ליפסטיק זוהר, טכניקה לשתייה מרובה, מחלקת קולטורה וטיפ לסלולר. לגזור ולשמור

סופ
אודטה | 21/1/2012 9:48 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
אהלן חברים, אני מאמינה גדולה בשינה טובה של שבע-שמונה שעות בלילה, חוץ מהשלאפשטונדה, למי שיכול. כי בין השעות 22:00 ל-01:00 (רק בין השעות האלה, ורק בזמן השינה) מופרש לנו הורמון גדילה, שבתמסורת מורכבת אחראי לכל הבלוטות המייצרות לנו הורמונים. אז מה? אז ככה הגוף מתקן ומבריא את עצמו מכל מיני סטיות תקן. שלא לומר, יש קשר הדוק בין אי שינה והשמנה, ושינה מספקת היא נשק גדול במקצה הזה.

אוקצור, ניתן לסחוב יותר שעות שינה רצופות, אם לפני השינה מקפידים לסגור באדיקות כל סדק אור לילה או בוקר פוטנציאלי, שעשוי לבקוע מאחד הפתחים. מפני שיש לנו במוח קולטני אור, והוא עובר אליהם גם דרך העפעפיים העצומים, ומעיר אותנו. די זלזלתי בנתון הזה ("יאללה יאללה, אם עייפים אז ישנים") עד שראיתי את ההבדל. אז סוגרים לחלוטין את דלת האמבטיה הצמודה (אם יש), את תריסי החלונות ואת דלת הכניסה לחדר. ממש דואגים להאפיל אותו לגמרי. מרוויחים ככה מינימום שעת שינה טובה נוספת.
איור: רחלי שלו
איך נגיע לשינה רציפה איור: רחלי שלו
מצעים מפונפנים

לבנאדם שכל כך מעריך שינה טובה יש תמיד פטנט אחד או שניים שעוזרים להשביח ולשדרג את כל החוויה. אז הנומער החדש שלי הוא מצעים בלתי שגרתיים ומדהימים. מגגלים "דארלן", מבררים באתר את הכתובת של החנות הקרובה וקונים שתי שמיכות כפולות בשם "מיקרו מרינו". צד אחד שלהן צבעוני, קטיפתי ומשיי, והצד השני, הבהיר, מדמה פרוות כבש. אלא שבמגע זה מרגיש כמעט כמו צ'ינצ'ילה (בתנאי שמייבשים במייבש אחרי הכביסה).

הן

עשויות ממיקרופייבר, שהוא החומר הסינתטי הכי רך ומפנק שיש, והן מתכבסות בקלות במכונת הכביסה. פורשים על המיטה שמיכה כפולה אחת עם ה"פרווה" הבהירה למעלה, על תקן סדין, ומעליה פורשים שמיכה שנייה, עם ה"פרווה" כלפי פנים, ועל הכל שמים את שמיכת הפוך. הופכים את עודף השמיכה (20 ס"מ) על הפוך. משתחלים בין שתי השמיכות (הכי כיף זה בלי בגדים, כדי להעצים את העונג על כל העור), ואין חיה כזו, באחריות.

ליפסטיק זוהר

לפני שנים ניתן היה להשיג פה בפרפומריות המובחרות ליפסטיק כתום זוהר מדהים של חברת MUSTELA. זה היה "שפתון מס' 17" שמזמן אי אפשר להשיג אותו יותר, כי חוק התמרוקים אומר שאיך שמצאת את צבע חייך במשהו - פלופ - מפסיקים לייצר את זה. ככה זה עם הבשמים "ארת'" (אדמה) של גאפ, ו"אסקדה ספורט" של אסקדה, ועוד ועוד. השפתון יוצר אז באיזו מעבדה בעזה (כן!) והנוסחה שלו הייתה כל כך טובה, ש-20 שנה אחרי (הוא עדיין אצלי, אופטימית שכמותי, כדי למצוא את אותו הצבע), הוא לא מסריח ולא מעופש. אז אחרי שנים שלא מצאתי את הגוון הזה בשום חברה, לא בארץ ולא בחו"ל - מצאתי את התחליף המדויק.

קוראים לו "FROST cb 96 a-41" של מאק. ברוך בורא פרי המאק. ואם, אחותי כלה, את כבר שם, בקשי שיתאימו לך את האיפור החתולי של איימי ויינהאוס: לחות פלוס גוון, קונסילר, פודרה מינרלית, צללית ביסקיו ורדרדה על כל העין, צללית וודג' בבננה, עיפרון שחור סמולדר רק בבסיס הריסים העליון (ויוצא החוצה מהעפעף לפי גודל ההעזה), טשטוש על קו העיפרון עם צללית שחורה קרבון, טשטוש נוסף על הקרבון הזה עם צללית הוודג' של הבננה. וקו קטן נוסף עם צללית הוודג' בבסיס הריסים התחתון. זו המפה. כל העוצמה רק על העפעף העליון. סומק סטייל פיץ', וליפסטיק פיץ' פסטל A 91, או הפרוסט הזוהר הזה, ללא תוחם. זה יוצא מדהים וחצי, וגורף 80 מיליון מחמאות.

כך נשתה יותר

כולנו יודעים כמה זה חשוב לשתות מספיק מים. בין שניים וחצי לשלושה ליטרים ביממה. זה מיטיב עם עור הפנים, עוזר להרזיה (במיוחד אם שותים תה ירוק) ולפעולת מעיים תקינה (כי אחד הדברים שהכי, אבל הכי, גורמים לעצירות הוא אי שתייה מספקת של מים). אבל איך שותים בקלות הרבה מים, או תה לא ממותק?

או, הנה איך: הטכניקה היא לגמוע ולשאוב מהכוס הרבה יותר מים מהרגיל, בלגימה אחת. פשוט שואבים בוואקום מתוך הכוס יותר מים לתוך הפה. גם אם המים האלה מאופסנים אחר כך לכמה שניות בתוך הלחיים המתנפחות, כדי לבלוע אותם בבליעות קטנות יותר. כי תתפלאו, הדבר המעייף והמנג'ס בשתייה מאסיבית הוא לא הבליעה עצמה - אלא כיווצי השפתיים הרבים סביב הכוס. אם אנחנו מצליחים לחסוך בכיווצים האלה בגלל השאיבה הארוכה יותר, כוס הנוזלים מסתיימת הרבה יותר מהר. אם רוצים להתענג על משקה, ולא רק לסיים אותו, ייתכן שאתם עושים בדיוק את ההפך.

קצת תרבות פה

ספר: "הביוגרפיה החולנית של הדי בן-עמר" (הוצאת גוונים). הדי בן-עמר חושב ש"לצחוק הוא הפעילות האנושית ההגיונית היחידה אחרי אכילה, לינה והליכה לשירותים, ואם הקורא יצחק, ייהנה ויהיה לו גוד טיים, מבחינתי, עשיתי את שלי". ובכן, הוא בהחלט תורם לכך בספרו המצחיק מאוד.

ספר: "על הצחוק ועל העוקץ" (הוצאה עצמית) של הבלוגר המצחיקן דורון גרין (מושב צור משה, רח' הערבה 2). העורך נרדם שם בשמירה, אבל גם ככה, הוא משעשע לאללה. "בזמן האחרון אשתי לומדת ניהול", כותב דורון גרין, "ניהול זו דרך להפעיל אנשים נגד רצונם. . . במקום לתת לי הוראות היא משדרת אותות מצוקה. במקום לצוות עלי לקלף ירקות ולחתוך אותם דק דק, היא שואלת אותי בעיניים מלאות חיבה 'בא לך ללמד אותי להשתמש בקולפן החדש?. . . 'לסרב להוראות אני יודע, אבל להתחמק מבקשה כה מתרפסת? אין לי את הכישורים". ובקיצור, אחלה ספר טיסה.

סרט: "הנשים בקומה השישית". סרט אהבה קטן, אירוני מקסים ורגיש. לא כדאי להחמיץ אותו, בסינמטקים בכל הארץ.

למה הוא לא מצלצייל?

משהו קטן, טיפשי, שחוסך הרבה עוגמת נפש, ואם אתם בני פחות מ-60, זוזו מפה: כמו שתמיד משתיקים את הטלפונים לפני מופעים, ככה, בנוהל קבע מושכל, דואגים להחזיר אותם למצבם המוקדם בתום האירוע. כן, עוד לפני היציאה מהאולם. כי לא בנאדם אחד ולא שניים נותקו מהעולם בגלל השטות הזו עד צהרי המחרת, בלי שאיש יוכל להשיג אותם. לא מיותר?

הצעות, בקשות, טיפים? שלחו לאודטה פקס 03-5682892 או מייל odetta@maariv.co.il אנא ציינו את מספר הטלפון שלכם

בואו להמשיך לדבר על זה ב-
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

אודטה

עצות קטנות לחיים גדולים וטיפים שכדאי לזכור

לכל הכתבות של אודטה

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים