מי צריך את הזרם בשורה לדיכאוניים: את טיפולי החשמל שהיו נהוגים בעבר במקרים של דיכאון, עשויים להחליף בקרוב טיפולים מגנטיים חדשניים יעל טבת 26/05/04 לאון גרינהאוס הוא אדם שהייתי רוצה לראות בממשלה. הוא יכול להיות בשקט השר ה­27 ולהביא יותר תועלת משרים אחרים. עם כל יום שעובר, עם כל סגר שהופך לכתר, עם כל מכונית שמתפוצצת, עם כל מפעל שנסגר, עם כל תזוזה בנאסדק, עם כל מובטל, עם כל אשה שנרצחת, פרופ' לאון גרינהאוס (52), ראש האגף הפסיכיאטרי בבית החולים שיבא, מומחה לדיכאון, נראה יותר ויותר כמו מינוי ראוי לשולחן הממשלה.ולא שלגרינהאוס אין תוכניות רציניות בקשר לקריירה העתידית שלו, העניין הוא שהן לא כוללות ישיבות ממשלה. כשאני מתקשרת אליו כדי שיסווג בעבורי את רמת הדיכאון של העם הוא מבשר לי שלעם אין דיכאון, זו רק דמורליזציה. "זה משהו אחר", הוא מסביר, "אבל בקונסטלציה מסוימת זה יכול להתפתח לדיכאון. בהחלט כן".כשהוא מבחין בנימת האכזבה שבקולי הוא מנסה לשמח אותי: "מה דעתך לקפוץ אלי למחלקה לראות את המגנטים?".מגנטים? אני שואלת אותו, מופתעת מהזריזות שבה חדר הטרנד הרוחני האחרון למחלקות הפסיכיאטריות. "כן", הוא אומר, "אנחנו עובדים עכשיו על פרויקט נסיוני של טיפול במגנטים בחולי דיכאון קשים. אנחנו מקווים שזה יחליף את מכות החשמל". לאון גרינהאוס הוא אדם שהייתי רוצה לראות בממשלה. הוא יכול להיות בשקט השר ה­27 ולהביא יותר תועלת משרים אחרים. עם כל יום שעובר, עם כל סגר שהופך לכתר, עם כל מכונית שמתפוצצת, עם כל מפעל שנסגר, עם כל תזוזה בנאסדק, עם כל מובטל, עם כל אשה שנרצחת, פרופ' לאון גרינהאוס (52), ראש האגף הפסיכיאטרי בבית החולים שיבא, מומחה לדיכאון, נראה יותר ויותר כמו מינוי ראוי לשולחן הממשלה.ולא שלגרינהאוס אין תוכניות רציניות בקשר לקריירה העתידית שלו, העניין הוא שהן לא כוללות ישיבות ממשלה. כשאני מתקשרת אליו כדי שיסווג בעבורי את רמת הדיכאון של העם הוא מבשר לי שלעם אין דיכאון, זו רק דמורליזציה. "זה משהו אחר", הוא מסביר, "אבל בקונסטלציה מסוימת זה יכול להתפתח לדיכאון. בהחלט כן".כשהוא מבחין בנימת האכזבה שבקולי הוא מנסה לשמח אותי: "מה דעתך לקפוץ אלי למחלקה לראות את המגנטים?".מגנטים? אני שואלת אותו, מופתעת מהזריזות שבה חדר הטרנד הרוחני האחרון למחלקות הפסיכיאטריות. "כן", הוא אומר, "אנחנו עובדים עכשיו על פרויקט נסיוני של טיפול במגנטים בחולי דיכאון קשים. אנחנו מקווים שזה יחליף את מכות החשמל". זה כואב? אני שואלת אותו, מאושרת שאנחנו עדיין לא פנים אל פנים."מה פתאום", הוא מרגיע, "תבואי, אני אתן לך לנסות".פרופ' גרינהאוס, אני אומרת לו בטון הכי אסרטיבי שלי, אני בן אדם שלא מנסה כלום. אני נמצאת במצב צבירה קבוע של סטגנציה. אני מוכנה לבוא אליך ולהסתכל איך אתה מנסה את המגנטים שלך על עצמך."בבקשה", הוא נענה מיד. זה כואב? אני שואלת אותו, מאושרת שאנחנו עדיין לא פנים אל פנים."מה פתאום", הוא מרגיע, "תבואי, אני אתן לך לנסות".פרופ' גרינהאוס, אני אומרת לו בטון הכי אסרטיבי שלי, אני בן אדם שלא מנסה כלום. אני נמצאת במצב צבירה קבוע של סטגנציה. אני מוכנה לבוא אליך ולהסתכל איך אתה מנסה את המגנטים שלך על עצמך."בבקשה", הוא נענה מיד. הכיסא החם הכיסא החם הפעם הראשונה שבה אנחנו נפגשים היא בשעת צהריים, השעה שבה חדר הטיפול במגנטים פנוי. מסדרונות האגף הפסיכיאטרי ריקים מאדם. למעשה, לא נראה לי שמישהו בכלל מאושפז כאן. החרדה שהבאתי מהבית מתפתחת לה פה יפה מאוד. לא אהיה מופתעת אם איזה יד נעלמה תמשוך אותי לפתע לתוך אחד החדרים, והופה מותק, חפשי את החברות שלך.פרופ' גרינהאוס מקבל את פני בחיוך נעים ומבטו אומד. אין לי ספק שכשהוא מסתכל עלי הוא מחשב. כמה לתת לה? ועל מה ללכת? עומדת בפניו יותר מאופציה אחת: הוא יכול ללכת במסלול הכימיקלי, הוא יכול להיעזר בפלאי האלקטרוניקה, ועכשיו, עם המגנטים, הוא גם יכול לפנות לפיזיקה. כמובן שתמיד הוא יכול לשלב.תעשה לי טובה, אני אומרת לו, אל תסתכל עלי ככה.הוא מחייך. אני יכולה לשמוע את האסימון של האבחנה נופל אצלו בראש: פרנויה. הוא נשאר אדיב ומציע שנתקדם לכיוון המגנטייה. בדרך הוא מסבר את אוזניי בנתונים מהשטח: עשרה עד 15 אחוזים מהאוכלוסייה יקבלו התקף דכאוני באיזשהו שלב בחייהם. מתוכם, לעשרה אחוזים יהיה מה שמכונה דיכאון עמיד, שהוא קשה, ממושך ומשתק. כל השאר יזכו בהתקף קצר בהרבה, שממנו הם גם ייצאו, הפעם הראשונה שבה אנחנו נפגשים היא בשעת צהריים, השעה שבה חדר הטיפול במגנטים פנוי. מסדרונות האגף הפסיכיאטרי ריקים מאדם. למעשה, לא נראה לי שמישהו בכלל מאושפז כאן. החרדה שהבאתי מהבית מתפתחת לה פה יפה מאוד. לא אהיה מופתעת אם איזה יד נעלמה תמשוך אותי לפתע לתוך אחד החדרים, והופה מותק, חפשי את החברות שלך.פרופ' גרינהאוס מקבל את פני בחיוך נעים ומבטו אומד. אין לי ספק שכשהוא מסתכל עלי הוא מחשב. כמה לתת לה? ועל מה ללכת? עומדת בפניו יותר מאופציה אחת: הוא יכול ללכת במסלול הכימיקלי, הוא יכול להיעזר בפלאי האלקטרוניקה, ועכשיו, עם המגנטים, הוא גם יכול לפנות לפיזיקה. כמובן שתמיד הוא יכול לשלב.תעשה לי טובה, אני אומרת לו, אל תסתכל עלי ככה.הוא מחייך. אני יכולה לשמוע את האסימון של האבחנה נופל אצלו בראש: פרנויה. הוא נשאר אדיב ומציע שנתקדם לכיוון המגנטייה. בדרך הוא מסבר את אוזניי בנתונים מהשטח: עשרה עד 15 אחוזים מהאוכלוסייה יקבלו התקף דכאוני באיזשהו שלב בחייהם. מתוכם, לעשרה אחוזים יהיה מה שמכונה דיכאון עמיד, שהוא קשה, ממושך ומשתק. כל השאר יזכו בהתקף קצר בהרבה, שממנו הם גם ייצאו, אבל במהלכו הם יהיו מאוד­מאוד לא מאושרים, למרות שיוכלו לתפקד.אנחנו נכנסים לחדר מוגף. על כמה שולחנות עומדים מכשירים שנראים כמו עמדת עבודה של מתכנת ממוצע. למה כל כך סגור פה? אני שואלת אותו, אתה לא רוצה שיראו מה אתה עושה?"לא", הוא עונה, "אני לא רוצה שיגנבו לי את הציוד".הפרופסור מתיישב על מה שהוא מכנה "הכיסא החם", שעליו יושבים מטופלי המגנטים. כיסא פשוט למראה עם ריפוד ויניל כחול וידיות עץ, משולל כל עיצוב עתידני או נופך היי­טקי. "מה שאת רואה פה למעשה זה את פרויקט הטיפול המגנטי בחיתוליו. ישראל היא אחת החלוצות בתחום הזה. הטיפולים שאנחנו עושים כאן עדיין מצריכים אישור של ועדת הלסינקי לניסויים רפואיים בבני אדם. גם במרכזים כמו הדסה, סורוקה ורמב"ם מתבצעים מחקרים בתחום הזה".הוא אוחז במוט קצר שבקצהו יש מגנט גדול בצורת הספרה שמונה, שמזכיר מאוד את המשקפיים של נחש המשקפיים. "המכשיר הזה נקרא קוויל (סליל, בעברית) והוא מאפשר טיפול מאוד ממוקד".הוא לוקח את הקווייל ומניח אותו על זרועו. יש לו מפסק ידני וכאמצעי ביטחון יש גם דוושת הפעלה שעליה הוא מניח את רגלו. גרינהאוס מדווש בחינניו אבל במהלכו הם יהיו מאוד­מאוד לא מאושרים, למרות שיוכלו לתפקד.אנחנו נכנסים לחדר מוגף. על כמה שולחנות עומדים מכשירים שנראים כמו עמדת עבודה של מתכנת ממוצע. למה כל כך סגור פה? אני שואלת אותו, אתה לא רוצה שיראו מה אתה עושה?"לא", הוא עונה, "אני לא רוצה שיגנבו לי את הציוד".הפרופסור מתיישב על מה שהוא מכנה "הכיסא החם", שעליו יושבים מטופלי המגנטים. כיסא פשוט למראה עם ריפוד ויניל כחול וידיות עץ, משולל כל עיצוב עתידני או נופך היי­טקי. "מה שאת רואה פה למעשה זה את פרויקט הטיפול המגנטי בחיתוליו. ישראל היא אחת החלוצות בתחום הזה. הטיפולים שאנחנו עושים כאן עדיין מצריכים אישור של ועדת הלסינקי לניסויים רפואיים בבני אדם. גם במרכזים כמו הדסה, סורוקה ורמב"ם מתבצעים מחקרים בתחום הזה".הוא אוחז במוט קצר שבקצהו יש מגנט גדול בצורת הספרה שמונה, שמזכיר מאוד את המשקפיים של נחש המשקפיים. "המכשיר הזה נקרא קוויל (סליל, בעברית) והוא מאפשר טיפול מאוד ממוקד".הוא לוקח את הקווייל ומניח אותו על זרועו. יש לו מפסק ידני וכאמצעי ביטחון יש גם דוושת הפעלה שעליה הוא מניח את רגלו. גרינהאוס מדווש בחינניו ת של פסנתרן מיומן ופוצח בהדגמה. הוא מפעיל את המגנט. הזרוע שלו נרתעת.­ מה אתה מרגיש?"כלום. או, עכשיו אני מרגיש קצת רעד ביד. המכשיר הזה שם (הוא מצביע על מכשיר שהמגנט שלו הוא מעין קסדה שנחבשת על הראש) הוא חדיש יותר, חודר עמוק יותר ומכסה שטח רחב יותר. איתו אני מאמין שיהיו לנו תוצאות עוד יותר טובות, מכיוון שבדיכאון הגירוי המגנטי של המוח צריך להיות רחב".פרופ' גרינהאוס מניח את הקווייל בצד שמאל של המצח שלו.­ מה אתה עושה?"אני בודק הולכה עצבית. בטיפול אני אשים את זה על הראש של המטופל ואחפש את האזור ששולט על היד, כדי שכשאני אפעיל את המגנט היד תגיב לא בגלל שאני מגרה אותה ישירות אלא בגלל שיש הולכה עצבית מהראש. כך אני יכול לדעת לאיזה עוצמה אני צריך לכוון את המכשיר כדי שהוא יפעל על תאי המוח. את הטיפול אנחנו עושים באזור של האונה הפרה פרונטלית השמאלית, שהיא החלון שדרכו אנחנו נכנסים למוח". ת של פסנתרן מיומן ופוצח בהדגמה. הוא מפעיל את המגנט. הזרוע שלו נרתעת.­ מה אתה מרגיש?"כלום. או, עכשיו אני מרגיש קצת רעד ביד. המכשיר הזה שם (הוא מצביע על מכשיר שהמגנט שלו הוא מעין קסדה שנחבשת על הראש) הוא חדיש יותר, חודר עמוק יותר ומכסה שטח רחב יותר. איתו אני מאמין שיהיו לנו תוצאות עוד יותר טובות, מכיוון שבדיכאון הגירוי המגנטי של המוח צריך להיות רחב".פרופ' גרינהאוס מניח את הקווייל בצד שמאל של המצח שלו.­ מה אתה עושה?"אני בודק הולכה עצבית. בטיפול אני אשים את זה על הראש של המטופל ואחפש את האזור ששולט על היד, כדי שכשאני אפעיל את המגנט היד תגיב לא בגלל שאני מגרה אותה ישירות אלא בגלל שיש הולכה עצבית מהראש. כך אני יכול לדעת לאיזה עוצמה אני צריך לכוון את המכשיר כדי שהוא יפעל על תאי המוח. את הטיפול אנחנו עושים באזור של האונה הפרה פרונטלית השמאלית, שהיא החלון שדרכו אנחנו נכנסים למוח". החלום: טיפול מהיום להיום החלום: טיפול מהיום להיום לפרופ' גרינהאוס כבר יש בראש את מודל הקליניקה העתידנית לטיפול במגנטים. "החלום שלי", הוא מפנטז, "זה שיום אחד יבוא מישהו בדיכאון וייכנס לקומפלקס של שלושה חדרים. הוא ייכנס לחדר הראשון וישכב במיטה נעה. טכנאי שיפעיל מיינד רידינג סופטוור יבדוק אותו ויגיד לו: 'זה וזה לא מתפקד אצלך כראוי במוח והחומרים האלה והאלה נמצאים באיזון לוקה'. אז הוא יעבור לחדר השני שבו יהיו קסדות מגנטיות עם תדרים שונים. את הטיפול שאנחנו יכולים לעשות היום רק במקום אחד נוכל לעשות בכל הראש. הוא יקבל את הטיפול ואז יעבור לחדר השלישי. שם יחכה לו פסיכולוג שידבר איתו על השינויים שחלו בו ואיך הוא יסתדר מעכשיו בחיים".­ כבר ידברו איתו על השינויים? מה זה, פוטו רצח?"לא, זה דמיון. אנחנו רגילים שרוב השינויים שאנחנו עושים במוח הם מאוד איטיים, כך שזה בהחלט משהו שיש לשאוף אליו".עד אז הטיפול מתבצע בצורה שנקראת טי.אמ.אס מהירה, שזה ראשי תיבות של טרנסקרניאל מגנטיק סטימיוליישן. המטופל יושב בהכרה מלאה בטיפול שנמשך כחצי שעה, כשהטיפול המגנטי עצמו אורך בין שלוש לארבע דקות.גרינהאוס מפעיל את הקווייל המונח על מצחו. לפרופ' גרינהאוס כבר יש בראש את מודל הקליניקה העתידנית לטיפול במגנטים. "החלום שלי", הוא מפנטז, "זה שיום אחד יבוא מישהו בדיכאון וייכנס לקומפלקס של שלושה חדרים. הוא ייכנס לחדר הראשון וישכב במיטה נעה. טכנאי שיפעיל מיינד רידינג סופטוור יבדוק אותו ויגיד לו: 'זה וזה לא מתפקד אצלך כראוי במוח והחומרים האלה והאלה נמצאים באיזון לוקה'. אז הוא יעבור לחדר השני שבו יהיו קסדות מגנטיות עם תדרים שונים. את הטיפול שאנחנו יכולים לעשות היום רק במקום אחד נוכל לעשות בכל הראש. הוא יקבל את הטיפול ואז יעבור לחדר השלישי. שם יחכה לו פסיכולוג שידבר איתו על השינויים שחלו בו ואיך הוא יסתדר מעכשיו בחיים".­ כבר ידברו איתו על השינויים? מה זה, פוטו רצח?"לא, זה דמיון. אנחנו רגילים שרוב השינויים שאנחנו עושים במוח הם מאוד איטיים, כך שזה בהחלט משהו שיש לשאוף אליו".עד אז הטיפול מתבצע בצורה שנקראת טי.אמ.אס מהירה, שזה ראשי תיבות של טרנסקרניאל מגנטיק סטימיוליישן. המטופל יושב בהכרה מלאה בטיפול שנמשך כחצי שעה, כשהטיפול המגנטי עצמו אורך בין שלוש לארבע דקות.גרינהאוס מפעיל את הקווייל המונח על מצחו. יש לזה רעש של מכונת ירייה קטנה.­ כואב?"זה קצת יותר כואב מאשר ביד, אבל הכאב לא בא מהמוח. המוח לא מרגיש. את רוצה לנסות?".לא ברור לי למה פרופ' גרינהאוס חושב שזה משנה למישהו מאיפה הכאב בא, כאב הוא כאב, אבל הרי"ש המתגלגלת שלו כשהוא אומר "רוצה" שוברת אותי. הוא מוונצואלה ויש לו מבטא דרום אמריקאי שחבל על הזמן. הוא שם את הקווייל על המצח שלי ומפעיל. זה בהחלט משהו שאפשר לעמוד בו. זה באמת לא כואב, אני אומרת לו בשמחה."כן", הוא משיב לי בהגינות, לפני שאני שולחת את כל החברות שלי להתמגנט אצלו ולצאת מהדיכאון, "זה לא הטיפול, זו רק הבדיקה. אבל אם מישהו יותר רגיש מאחרים", הוא ממהר להרגיע, "או אם אני צריך לטפל ברמות יותר גבוהות של המכונה, אני נותן שני אקמול בתחילת הטיפול".אז זהו, שני אקמול והוא והמטופלים שלו יכולים לשוחח במהלך הטיפול. הוא מברר מה שלומם, איך הם מרגישים, וישנם גם כאלה שחוט המחשבה שלהם אפילו לא נקטע. מהפה של גרינהאוס זה נשמע כמעט כמו קייטנה, ובהשוואה למכות החשמל שהטיפול הזה יחליף אולי יום אחד, כטיפול בדיכאון עמיד, זו באמת קייטנה."טיפול בחשמל הוא פרוצדורה כמ יש לזה רעש של מכונת ירייה קטנה.­ כואב?"זה קצת יותר כואב מאשר ביד, אבל הכאב לא בא מהמוח. המוח לא מרגיש. את רוצה לנסות?".לא ברור לי למה פרופ' גרינהאוס חושב שזה משנה למישהו מאיפה הכאב בא, כאב הוא כאב, אבל הרי"ש המתגלגלת שלו כשהוא אומר "רוצה" שוברת אותי. הוא מוונצואלה ויש לו מבטא דרום אמריקאי שחבל על הזמן. הוא שם את הקווייל על המצח שלי ומפעיל. זה בהחלט משהו שאפשר לעמוד בו. זה באמת לא כואב, אני אומרת לו בשמחה."כן", הוא משיב לי בהגינות, לפני שאני שולחת את כל החברות שלי להתמגנט אצלו ולצאת מהדיכאון, "זה לא הטיפול, זו רק הבדיקה. אבל אם מישהו יותר רגיש מאחרים", הוא ממהר להרגיע, "או אם אני צריך לטפל ברמות יותר גבוהות של המכונה, אני נותן שני אקמול בתחילת הטיפול".אז זהו, שני אקמול והוא והמטופלים שלו יכולים לשוחח במהלך הטיפול. הוא מברר מה שלומם, איך הם מרגישים, וישנם גם כאלה שחוט המחשבה שלהם אפילו לא נקטע. מהפה של גרינהאוס זה נשמע כמעט כמו קייטנה, ובהשוואה למכות החשמל שהטיפול הזה יחליף אולי יום אחד, כטיפול בדיכאון עמיד, זו באמת קייטנה."טיפול בחשמל הוא פרוצדורה כמ עט ניתוחית בפסיכיאטרייה", הוא אומר. "הוא הרבה יותר אינטנסיבי ממגנטים, וכדי לעבור אותו אדם צריך לחתום על הסכמה מדעת. הוא צריך לעבור בדיקה של רופא מרדים ולערוך בדיקות מעבדה מקיפות. מישהו שסובל מאוטם שריר הלב, למשל, יוכל לעשות טיפול במגנטים מבלי שיהיה צורך בכלל להתייעץ עם קרדיולוג, אבל כנראה יצטרך לעבור צנתור כדי לדעת אם הוא בכלל יכול לעשות חשמל".עשרה אחוזים מהמאושפזים בבתי חולים פסיכיאטריים מקבלים היום טיפול בחשמל. חולים במצב פסיכוטי חריף, סכיזופרנים, חולי דיכאון כרוני וחולים מאנים (ההפך מדיכאון) הם קנדידטים מועדים לטיפול בחשמל.צמד חוקרים איטלקי עם שמות של מעצבי אופנה, הוגו צ'רלטי (מהנדס חשמל) ולוצ'יאנו ביני (פסיכיאטר), הכניסו כבר ב­38' את הטיפול בחשמל לשימוש. ברוב מדינות אירופה ובארצות הברית התחום הזה מאוד מפותח. בגרמניה משתמשים בו מעט מאוד. "יש לזה קונוטציה של עינויים וזה מזכיר להם את התקופה הנאצית", מסביר גרינהאוס, "ואני חושב שבגלל זה הם נמנעים מזה". עט ניתוחית בפסיכיאטרייה", הוא אומר. "הוא הרבה יותר אינטנסיבי ממגנטים, וכדי לעבור אותו אדם צריך לחתום על הסכמה מדעת. הוא צריך לעבור בדיקה של רופא מרדים ולערוך בדיקות מעבדה מקיפות. מישהו שסובל מאוטם שריר הלב, למשל, יוכל לעשות טיפול במגנטים מבלי שיהיה צורך בכלל להתייעץ עם קרדיולוג, אבל כנראה יצטרך לעבור צנתור כדי לדעת אם הוא בכלל יכול לעשות חשמל".עשרה אחוזים מהמאושפזים בבתי חולים פסיכיאטריים מקבלים היום טיפול בחשמל. חולים במצב פסיכוטי חריף, סכיזופרנים, חולי דיכאון כרוני וחולים מאנים (ההפך מדיכאון) הם קנדידטים מועדים לטיפול בחשמל.צמד חוקרים איטלקי עם שמות של מעצבי אופנה, הוגו צ'רלטי (מהנדס חשמל) ולוצ'יאנו ביני (פסיכיאטר), הכניסו כבר ב­38' את הטיפול בחשמל לשימוש. ברוב מדינות אירופה ובארצות הברית התחום הזה מאוד מפותח. בגרמניה משתמשים בו מעט מאוד. "יש לזה קונוטציה של עינויים וזה מזכיר להם את התקופה הנאצית", מסביר גרינהאוס, "ואני חושב שבגלל זה הם נמנעים מזה". טראומה בבית החולים בוונצואלה טראומה בבית החולים בוונצואלה אם העם יקבל יום אחד את הטיפול הזה, הוא בוודאי ישמיט את המילה "טיפול" וישתמש ב"מכה". "מכת חשמל" הוא כינוי שמבטא את כל היחס השלילי, הדעה הקדומה והפחד שהטיפול הזה מעורר. מי שתרם לפופולריות של הדימוי הזה היא הדמות שמגלם ג'ק ניקולסון בסרט "קן הקוקייה". השינוי שחל בבלגניסט הפרוע ומלא הקסם אחרי המפגש עם הזרם עשה את שלו על הצופים, והסרט הוציא שם רע לטיפול בחשמל ולפסיכיאטרים.גרינהאוס זוכר היטב את הרושם הבל יימחה שהשאירה עליו הפעם הראשונה שבה היה עד לטיפול בחשמל. "הייתי סטודנט שנה חמישית באוניברסיטת דל סוליה במאראקייבו שבונצואלה. עשינו חודשיים סטאז' בבית חולים פסיכיאטרי שנקרא לה קאזה אמארייה, שבעברית זה הבית הצהוב ובמציאות זה גן חיות. אנשים הסתובבו עירומים ומלוכלכים וקשה לתאר איזה מקום קשה ולא אנושי זה היה."לקחו אותנו לסיור בבית החולים ובדרך ראינו אשה יושבת על ספסל ועושה תנועות חזרתיות כאלה שאופייניות לחולי סכיזופרניה. באיזשהו שלב אחד הסטאז'רים שאל את הפרופסור שליווה אותנו על מכות חשמל. בדיוק כשהוא סיים לשאול את השאלה עברה האשה מהספסל. הפרופסור קרא לה, היא באה והוא ה אם העם יקבל יום אחד את הטיפול הזה, הוא בוודאי ישמיט את המילה "טיפול" וישתמש ב"מכה". "מכת חשמל" הוא כינוי שמבטא את כל היחס השלילי, הדעה הקדומה והפחד שהטיפול הזה מעורר. מי שתרם לפופולריות של הדימוי הזה היא הדמות שמגלם ג'ק ניקולסון בסרט "קן הקוקייה". השינוי שחל בבלגניסט הפרוע ומלא הקסם אחרי המפגש עם הזרם עשה את שלו על הצופים, והסרט הוציא שם רע לטיפול בחשמל ולפסיכיאטרים.גרינהאוס זוכר היטב את הרושם הבל יימחה שהשאירה עליו הפעם הראשונה שבה היה עד לטיפול בחשמל. "הייתי סטודנט שנה חמישית באוניברסיטת דל סוליה במאראקייבו שבונצואלה. עשינו חודשיים סטאז' בבית חולים פסיכיאטרי שנקרא לה קאזה אמארייה, שבעברית זה הבית הצהוב ובמציאות זה גן חיות. אנשים הסתובבו עירומים ומלוכלכים וקשה לתאר איזה מקום קשה ולא אנושי זה היה."לקחו אותנו לסיור בבית החולים ובדרך ראינו אשה יושבת על ספסל ועושה תנועות חזרתיות כאלה שאופייניות לחולי סכיזופרניה. באיזשהו שלב אחד הסטאז'רים שאל את הפרופסור שליווה אותנו על מכות חשמל. בדיוק כשהוא סיים לשאול את השאלה עברה האשה מהספסל. הפרופסור קרא לה, היא באה והוא ה כניס את כולנו לחדר. בלי שום הכנה מוקדמת הוא השכיב אותה על מיטה, קשר אותה ונתן לה חשמל. אני לא מדבר על זה שזה היה בלי הרדמה או חומרי הרפיה, אלא שהוא אפילו לא הסביר לה מה הוא הולך לעשות לה. עד היום יש לי טראומה מהפעם הזאת ואני תמיד מספר עליה לסטודנטים שלי".­ איך מתבצע היום בטיפול בחשמל?"המטופל מגיע בצום, כמו בניתוח. מזריקים לו חומר שגורם להרפיה של השרירים, כי החשמל גורם לפעילות חשמלית חדה במוח שגורמת לגוף לפרכס. ההרפיה מונעת את הבעייתיות שיכולה להיווצר אצל אנשים מבוגרים ונשים עם אוסטאופורוזיס כשהשרירים שלהם מתכווצים בצורה מאוד חזקה כתוצאה מהפרכוס. החומר שגורם להרפיה דומה מאוד בתכונות שלו לקוררי, שזה החומר הרעיל המופק מצמחים שהאינדיאנים משתמשים בו לצייד. זה חומר משתק. אי אפשר לזוז ואי אפשר לנשום, אבל עד שאתה מת אתה בהכרה ומבין מה קורה לך."בחשמל אנחנו כמובן מנשימים, וכדי לא להשאיר אדם במצב שבו הוא משותק אבל מרגיש, אנחנו גם מרדימים. התהליך כולו אורך בין חמש לשבע דקות, שמתוכן המטופל מקבל חשמל בין שנייה לארבע שניות. התגובה של המוח אורכת בין דקה לשתיים. הוא מתעורר אחרי כניס את כולנו לחדר. בלי שום הכנה מוקדמת הוא השכיב אותה על מיטה, קשר אותה ונתן לה חשמל. אני לא מדבר על זה שזה היה בלי הרדמה או חומרי הרפיה, אלא שהוא אפילו לא הסביר לה מה הוא הולך לעשות לה. עד היום יש לי טראומה מהפעם הזאת ואני תמיד מספר עליה לסטודנטים שלי".­ איך מתבצע היום בטיפול בחשמל?"המטופל מגיע בצום, כמו בניתוח. מזריקים לו חומר שגורם להרפיה של השרירים, כי החשמל גורם לפעילות חשמלית חדה במוח שגורמת לגוף לפרכס. ההרפיה מונעת את הבעייתיות שיכולה להיווצר אצל אנשים מבוגרים ונשים עם אוסטאופורוזיס כשהשרירים שלהם מתכווצים בצורה מאוד חזקה כתוצאה מהפרכוס. החומר שגורם להרפיה דומה מאוד בתכונות שלו לקוררי, שזה החומר הרעיל המופק מצמחים שהאינדיאנים משתמשים בו לצייד. זה חומר משתק. אי אפשר לזוז ואי אפשר לנשום, אבל עד שאתה מת אתה בהכרה ומבין מה קורה לך."בחשמל אנחנו כמובן מנשימים, וכדי לא להשאיר אדם במצב שבו הוא משותק אבל מרגיש, אנחנו גם מרדימים. התהליך כולו אורך בין חמש לשבע דקות, שמתוכן המטופל מקבל חשמל בין שנייה לארבע שניות. התגובה של המוח אורכת בין דקה לשתיים. הוא מתעורר אחרי חמש עד עשר דקות ומתאושש".­ בהשוואה לזרם שמקבל מישהו שמכניס את האצבע לשקע, בכמה זה יותר חזק?"זה דומה יותר בעוצמות שלו למכשיר שרואים בסדרות הטלוויזיה על בתי החולים. זה ששמים למישהו על הלב כשעושים החייאה ואומרים לכולם להתרחק. רק שבטיפול בחשמל הבן אדם לא קופץ כי הוא קיבל הרפיה".­ ומה ההבדל העיקרי בין מגנט לחשמל?"חשמל יעיל בצורה בלתי רגילה לטיפול בדיכאון עמיד, אם כי התוצאות המחקריות מראות שהטיפול המגנטי יעיל כמו טיפול בחשמל בהרבה מצבי דיכאון. בטיפול בחשמל יש שינוי פיזיולוגי חזק. יש עלייה בדופק ובלחץ הדם. בשביל אדם צעיר בלי בעיות גופניות זה כאילו הוא התעמל קצת, אבל לאדם מבוגר זה משמעותי: צריך להוריד לו את הדופק ואת לחץ הדם."בעיני, המגבלה המרכזית בחשמל הן ההפרעות בזיכרון. הן אמנם מעטות בדרך כלל וממוקדות בתקופת הטיפול, אבל במגנט הן לא קיימות. במידה מסוימת חשמל הוא טיפול פרימיטיבי והמגנט הוא העתיד". חמש עד עשר דקות ומתאושש".­ בהשוואה לזרם שמקבל מישהו שמכניס את האצבע לשקע, בכמה זה יותר חזק?"זה דומה יותר בעוצמות שלו למכשיר שרואים בסדרות הטלוויזיה על בתי החולים. זה ששמים למישהו על הלב כשעושים החייאה ואומרים לכולם להתרחק. רק שבטיפול בחשמל הבן אדם לא קופץ כי הוא קיבל הרפיה".­ ומה ההבדל העיקרי בין מגנט לחשמל?"חשמל יעיל בצורה בלתי רגילה לטיפול בדיכאון עמיד, אם כי התוצאות המחקריות מראות שהטיפול המגנטי יעיל כמו טיפול בחשמל בהרבה מצבי דיכאון. בטיפול בחשמל יש שינוי פיזיולוגי חזק. יש עלייה בדופק ובלחץ הדם. בשביל אדם צעיר בלי בעיות גופניות זה כאילו הוא התעמל קצת, אבל לאדם מבוגר זה משמעותי: צריך להוריד לו את הדופק ואת לחץ הדם."בעיני, המגבלה המרכזית בחשמל הן ההפרעות בזיכרון. הן אמנם מעטות בדרך כלל וממוקדות בתקופת הטיפול, אבל במגנט הן לא קיימות. במידה מסוימת חשמל הוא טיפול פרימיטיבי והמגנט הוא העתיד". הכל הודות לאמא הכל הודות לאמא פרופ' גרינהאוס רצה בכלל להיות קרדיולוג. הוא זוכר את עצמו בגיל עשר קורא מאמרים על מחלות לב. אבל יום בהיר אחד, כשעלה לארץ ב­71' ועשה סטאז' בבית חולים מאיר בכפר­סבא, הרגיש שהוא רוצה לעשות חודש בחירה בפסיכיאטרייה בבית החולים שלוותה. ההתמחות בהדסה לא איחרה לבוא. "הלכתי לפסיכיאטרייה כדי להבין את עצמי ואת משפחתי", הוא אומר.והיה לו הרבה מה להבין. הוריו היו קרובי משפחה שאיבדו את כל משפחתם בשואה ונישאו אחריה. כשנודע לאביו, בזמן המלחמה, שאמו ואחותה בחיים, הוא רצה להביא אותן אליו כדי שיהיו יחד. האיכר הפולני שהיה אמור להחביא אותן אצלו אמר שהוא יכול להחביא רק אחת. האחיות התלבטו מי משתיהן תיסע, והאחות הבכורה אמרה לצעירה: תלכי את, אני כבר אסתדר."אמא שלי הלכה ואחותה נפטרה", אומר גרינהאוס, "וכל החיים היו לה רגשי אשמה שהיא חיה ואחותה מתה. הורי נישאו והגיעו לוונצואלה. אני חושב שהתקף הדיכאון הראשון של אמי היה כשהייתי בן שש. אני זוכר אותה שוכבת במיטה, בוכה בלי הפסקה ומספרת דברים. אני לא זוכר מה היא סיפרה. אני רק זוכר את עצמי יושב בפינה בוכה ומבוהל".ארבע פעמים בחייה נכנסה אמו פרופ' גרינהאוס רצה בכלל להיות קרדיולוג. הוא זוכר את עצמו בגיל עשר קורא מאמרים על מחלות לב. אבל יום בהיר אחד, כשעלה לארץ ב­71' ועשה סטאז' בבית חולים מאיר בכפר­סבא, הרגיש שהוא רוצה לעשות חודש בחירה בפסיכיאטרייה בבית החולים שלוותה. ההתמחות בהדסה לא איחרה לבוא. "הלכתי לפסיכיאטרייה כדי להבין את עצמי ואת משפחתי", הוא אומר.והיה לו הרבה מה להבין. הוריו היו קרובי משפחה שאיבדו את כל משפחתם בשואה ונישאו אחריה. כשנודע לאביו, בזמן המלחמה, שאמו ואחותה בחיים, הוא רצה להביא אותן אליו כדי שיהיו יחד. האיכר הפולני שהיה אמור להחביא אותן אצלו אמר שהוא יכול להחביא רק אחת. האחיות התלבטו מי משתיהן תיסע, והאחות הבכורה אמרה לצעירה: תלכי את, אני כבר אסתדר."אמא שלי הלכה ואחותה נפטרה", אומר גרינהאוס, "וכל החיים היו לה רגשי אשמה שהיא חיה ואחותה מתה. הורי נישאו והגיעו לוונצואלה. אני חושב שהתקף הדיכאון הראשון של אמי היה כשהייתי בן שש. אני זוכר אותה שוכבת במיטה, בוכה בלי הפסקה ומספרת דברים. אני לא זוכר מה היא סיפרה. אני רק זוכר את עצמי יושב בפינה בוכה ומבוהל".ארבע פעמים בחייה נכנסה אמו של גרינהאוס לתקופות של דיכאון ממושך. בתמונה שצולמה באחת התקופות הללו נראים גרינהאוס בן השבע, אחיותיו ואביו עם פרצופים של תשעה באב. "ככה גדלנו וזה לא היה פשוט. אמי היתה בדיכאון ומעט מאוד פעמים ראיתי את אבי צוחק או נינוח. הייתי ילד שצמא לקרבה ולאהבה. לאמא שלי היה יותר קל עם הבנות והיא לא כל כך ידעה מה לעשות עם בן. אבא שלי נתן לי כל מה שהייתי צריך מבחינה חומרית אבל לא רגשית. הרבה שנים היה בי כעס עליהם".­ מתי זה השתנה?"בשנות העשרים שלי כשהתחלתי עם הפסיכיאטרייה והלכתי לטיפול. זה עשה אותי יותר רגוע וריסן לי את התגובות האגרסיביות כלפי ההורים והמשפחה. נהייתי פחות גפרורי".­ גפרורי?"'פוספוריטו' זה גפרורי בספרדית. זה הפך אותי פחות דליק. לא שזה עשה אותי שליו באופן כללי, אבל הרבה שנים לא היתה לי הבנה של המניעים של ההתנהגות שלי: איך העבר שלי השפיע עלי ואיזה חוויות קשות עברתי בתור ילד. לא נתתי לעצמי להגיב לדכאונות של אמא שלי".­ ואיך הבנת מאוחר יותר את הדיכאון של אמא שלך מהזווית של הפסיכיאטר?"יש אנשים שנכנסים לדיכאון ויוצאים ממנו אותו בן אדם. היום אנחנו יודעים שזה ק של גרינהאוס לתקופות של דיכאון ממושך. בתמונה שצולמה באחת התקופות הללו נראים גרינהאוס בן השבע, אחיותיו ואביו עם פרצופים של תשעה באב. "ככה גדלנו וזה לא היה פשוט. אמי היתה בדיכאון ומעט מאוד פעמים ראיתי את אבי צוחק או נינוח. הייתי ילד שצמא לקרבה ולאהבה. לאמא שלי היה יותר קל עם הבנות והיא לא כל כך ידעה מה לעשות עם בן. אבא שלי נתן לי כל מה שהייתי צריך מבחינה חומרית אבל לא רגשית. הרבה שנים היה בי כעס עליהם".­ מתי זה השתנה?"בשנות העשרים שלי כשהתחלתי עם הפסיכיאטרייה והלכתי לטיפול. זה עשה אותי יותר רגוע וריסן לי את התגובות האגרסיביות כלפי ההורים והמשפחה. נהייתי פחות גפרורי".­ גפרורי?"'פוספוריטו' זה גפרורי בספרדית. זה הפך אותי פחות דליק. לא שזה עשה אותי שליו באופן כללי, אבל הרבה שנים לא היתה לי הבנה של המניעים של ההתנהגות שלי: איך העבר שלי השפיע עלי ואיזה חוויות קשות עברתי בתור ילד. לא נתתי לעצמי להגיב לדכאונות של אמא שלי".­ ואיך הבנת מאוחר יותר את הדיכאון של אמא שלך מהזווית של הפסיכיאטר?"יש אנשים שנכנסים לדיכאון ויוצאים ממנו אותו בן אדם. היום אנחנו יודעים שזה ק ורה מעט. בהרבה דכאונות יש מה שנקרא 'סימנים רזידואליים'. לדיכאון יש שאריות שהבן אדם סוחב איתו הלאה. אצל אמא שלי השאריות האלה התבטאו בזה שהיא נפגעה מכל דבר. היא לא היתה מרוצה, היא כעסה בקלות, היה לה קשה ליהנות וכל דבר היה חציית ים סוף. למרות הכל היא תפקדה טוב כאמא".­ היא היתה חמה?"כן".­ מחבקת, מנשקת?"לא. זה היה רק בשנים האחרונות. אחרי שהיא התגברה על הדיכאון".­ איך היא התגברה עליו?"אמא שלי סבלה מדיכאון ולשמחתי בזה יכולתי לעזור לה. דיברתי עם הרופא שלה בוונצואלה וביקשתי ממנו לתת לה פרוזק. היא נפטרה הקיץ ועשר השנים האחרונות שלה היו נפלאות. היא נפטרה בשיאה".הפעם השנייה שבה אני פוגשת את פרופ' גרינהאוס היא בשעת בוקר. המסדרונות כבר לא כל כך ריקים ועד שאני מגיעה למשרד שלו אני מנסה לנחש מי מהנוכחים מטופל ומי מטפל. זו לא משימה פשוטה. כשאני מחזירה לו את הקלטת המרתקת שהפיק על טיפולי חשמל בשנים שהיה באוניברסיטת מישיגן, הוא אומר לי שהוא רוצה להוסיף כמה מילים לגבי התוכניות שלו לעתיד. ובכן, הוא מאוד היה רוצה להקים מרכז לחקר הדיכאון. במדינה שבה לחצי מיליון אזרחים צפוי ורה מעט. בהרבה דכאונות יש מה שנקרא 'סימנים רזידואליים'. לדיכאון יש שאריות שהבן אדם סוחב איתו הלאה. אצל אמא שלי השאריות האלה התבטאו בזה שהיא נפגעה מכל דבר. היא לא היתה מרוצה, היא כעסה בקלות, היה לה קשה ליהנות וכל דבר היה חציית ים סוף. למרות הכל היא תפקדה טוב כאמא".­ היא היתה חמה?"כן".­ מחבקת, מנשקת?"לא. זה היה רק בשנים האחרונות. אחרי שהיא התגברה על הדיכאון".­ איך היא התגברה עליו?"אמא שלי סבלה מדיכאון ולשמחתי בזה יכולתי לעזור לה. דיברתי עם הרופא שלה בוונצואלה וביקשתי ממנו לתת לה פרוזק. היא נפטרה הקיץ ועשר השנים האחרונות שלה היו נפלאות. היא נפטרה בשיאה".הפעם השנייה שבה אני פוגשת את פרופ' גרינהאוס היא בשעת בוקר. המסדרונות כבר לא כל כך ריקים ועד שאני מגיעה למשרד שלו אני מנסה לנחש מי מהנוכחים מטופל ומי מטפל. זו לא משימה פשוטה. כשאני מחזירה לו את הקלטת המרתקת שהפיק על טיפולי חשמל בשנים שהיה באוניברסיטת מישיגן, הוא אומר לי שהוא רוצה להוסיף כמה מילים לגבי התוכניות שלו לעתיד. ובכן, הוא מאוד היה רוצה להקים מרכז לחקר הדיכאון. במדינה שבה לחצי מיליון אזרחים צפוי התקף דיכאון במהלך חייהם זה נראה לו אלמנטרי שיהיה מרכז כזה.אני שואלת אותו אם הנתונים שלו מדויקים, כי משום מה יש לי הרגשה שהמספרים הרבה יותר גדולים. הוא אומר שהם מדויקים ומתחיל לחייך. כשאני מעלה בפניו את הרעיון שלי שהוא יהיה שר לענייני דיכאון בממשלה, אני מזהה שוב את המבט הזה שלו. הפעם אין לי ספק באיזה טיפול הוא יבחר. רק שזה לא יהיה כל כך פשוט. הוא יצטרך בשביל זה את האישור של ועדת הלסינקי. התקף דיכאון במהלך חייהם זה נראה לו אלמנטרי שיהיה מרכז כזה.אני שואלת אותו אם הנתונים שלו מדויקים, כי משום מה יש לי הרגשה שהמספרים הרבה יותר גדולים. הוא אומר שהם מדויקים ומתחיל לחייך. כשאני מעלה בפניו את הרעיון שלי שהוא יהיה שר לענייני דיכאון בממשלה, אני מזהה שוב את המבט הזה שלו. הפעם אין לי ספק באיזה טיפול הוא יבחר. רק שזה לא יהיה כל כך פשוט. הוא יצטרך בשביל זה את האישור של ועדת הלסינקי.