בית דין לשטיפת מוח / בן- דרור ימיני
טיעוני הצמרת השיפוטית נגד הקמתו של בית המשפט לחוקה הם אינטרסנטיים
בן­דרור ימיני
28/11/01
מה גורם לאנשים כל כך נכבדים וישרים להתגייס בצורה כל כך תמוהה ופונדמנטליסטית למטרה כל כך לא צודקת? לפני ימים אחדים התגייס גם השופט המכובד יצחק אנגלרד למלחמה: גם הוא השמיע הצהרות פומפוזיות נגד נבחרי ציבור ונגד בימ"ש לחוקה. גם הוא, בעצם, עסק יותר בגופם של אנשים, ופחות בגופם של דברים. הטענה המרכזית של המתנגדים, להזכיר, היא שבימ"ש נפרד לחוקה יסבול מפוליטיזציה, ושחברי הכנסת התומכים מובילים אותנו לסכנה לדמוקרטיה. ובכן, זו הטעיה, ולא היחידה. מי שיזם את הרעיון הוא לא אחר מאשר יו"ר ועדת החוקה לשעבר, דדי צוקר, שלא ידוע כחבר במסדר חשאי כלשהו לפגיעה בשלטון החוק. צוקר עשה מה שאחרים מסרבים לעשות: הוא בדק והשווה בין מערכות משפט במדינות דמוקרטיות, והגיע למסקנה שאין מנוס ממנה: ביהמ"ש העליון בישראל מרכז בידיו את הסמכויות הרחבות ביותר.במלים פחות עדינות, מדובר בביהמ"ש האימפריאליסטי ביותר בעולם. הוא אמנם לא מרבה בפסילת חוקים, אבל הוא מתערב בשיקול הדעת של כל שר ופקיד, ובסדרי שלטון, באופן שמעורר דאגות. הוא החליט, רק לדוגמה, להירתם למלחמה במינויים הפוליטיים, למרות שמדובר במסלול למו ביליות חברתית, ולא רק תשלומי אתנן של שרים לעסקנים.בכך העמיד ביהמ"ש את עצמו כגורם המשרת את האוליגרכיה. שהרי לפי הקריטריונים של ביהמ"ש, לא רק שמעורבות פוליטית ­ עניין מבורך בכל חברה מתוקנת ­ הופכת לצרעת, אלא שהמנגנון הבכיר הופך לנחלה מעמדית. ואגב, במדינות המתוקנות המצב הפוך, דווקא כדי לעודד מעורבות פוליטית. אבל אצלנו, כרגיל, שחור הוא לבן ולבן הוא שחור. עכשיו, תוך חתירה לפסגות שאין בהן גובה אינטלקטואלי, טוען השופט המכובד אנגלרד שהקמת בימ"ש לחוקה תפגע בדמוקרטיה. סליחה? וכי שופטים המייצגים באופן מאוזן ודמוקרטי יותר את קשת הדעות בציבור הם סכנה? הרי הטענה הזו היא גם אורווליאנית וגם לא לוגית. הכרעות בנושאים חוקתיים, שהם בעיקרם פוליטיים, יזכו לתמיכה הרבה יותר רחבה אם ההרכב יהיה מאוזן ודמוקרטי, מאשר אם ההרכב הוא לא מאוזן ואליטיסטי. זה מה שמקובל במדינות דמוקרטיות. אבל אצלנו, כידוע, הכל הפוך. אלא אם כן, כהצעות נשיא ביהמ"ש העליון לשעבר, משה לנדוי, או פרופ' רות גביזון, לא תינתן סמכות לביקורת חוקתית לשום בימ"ש, גם לא להרכב הנוכחי. ובכלל, הסכנה שמרבים לדבר בה, על פוליטיקאים שמ תנכלים לזכויות אדם, היא הבל הבלים. אם יהיה רוב לעריצות, כפי שכבר אמר אחד מגדולי השופטים בארה"ב, לרנד הנד, שום בימ"ש לא יעצור אותה. ההיסטוריה הוכיחה שהוא צודק. שופטים משמרים את הסדר החברתי הקלוקל יותר מפוליטיקאים היוזמים שינויים חברתיים נדרשים. ההיסטוריה של המשפט האמריקאי, ששופטינו אוהבים לצעוד בדרכו, מלאה דוגמאות לתפקידם המסוכן של שופטים. ביהמ"ש העליון, בניגוד לפוליטיקאים, הנציח את העבדות. ביהמ"ש העליון, בניגוד לדעת פוליטיקאים, סיכל רפורמות חברתיות. כך שקצת צניעות לא תזיק לשופטים. במקום להתמודד עם טענות ענייניות, מנסים שופטים מכובדים להטעות ולהפחיד את הציבור. בכך הם פוגעים בחברי כנסת, ומייחסים להם כוונת זדון של פגיעה בדמוקרטיה. זו לא התנהגות ראויה לשופטים. זו לא התנהגות המחזקת את אמון הציבור במערכת השיפוט. טיעוני הצמרת השיפוטית נגד הקמתו של ביהמ"ש לחוקה הם אינטרסנטיים ואנטי­דמוקרטיים. מדובר בהנצחת סמכויות לעצמם ולא בזכויות לאחרים. זה מאבק שכנראה יצליח, משום שמדובר בשטיפת מוח תוך כדי שימוש פופוליסטי בעוינות לפוליטיקאים. וכאשר גם שופטי ביהמ"ש העליון מצטרפים לזילות ה פוליטיקאים, שהיא זילות הדמוקרטיה, אין שום סיבה לחגיגה.