אמא אומרת שאתה לא שווה כלום מה קורה כשאחרי הגירושים ההורה שהילד נשאר בחזקתו מתחיל להסית אותו נגד ההורה השני יעל חן 01/11/99 כבר חמש שנים לא ראה אהוד (שם בדוי. השם מלא שמור במערכת) את בתו בת ה­15. לדבריו, אשתו לשעבר הצליחה "להרעיל" את הילדה נגדו בצורה כה חמורה, שהיא לא רוצה לראותו, ואפילו מסרבת לדבר איתו בטלפון. אחיה הצעיר אינו מושפע מדברי האם ומגיע אליו, כמוסכם בהסכם הגירושים, אחת לשבוע ובכל סוף שבוע שני."אחרי עשר שנים של חיים משותפים התאהבתי בבחורה אחרת ועזבתי את הבית", מספר אהוד. "מיד כשעזבתי היא שיתפה את הבת, שהיתה קשורה אלי מאוד, בכל לבטיה ושנאותיה. לחברה החדשה שלי היא קראה 'הזונה' מהרגע הראשון. הילד היה צעיר מאוד, בן שנתיים, והצלחתי, אלוהים יודע איך, לשמור אותו מפני השנאה שלה. כך או כך, הילדה פשוט לא רוצה לראות אותי."החלטתי לנסות להעביר את הילדים למשמורת שלי. אני מאמין שהנזק הנפשי שנגרם לילדה כתוצאה מהרעל שהיא סופגת יפגע בחייה העתידיים, במודל הזוגיות שלה, שגם ככה הוא דפוק, וביכולת שלה ליצור קשר עם גברים. כל תמונת העולם שלה מעוותת בגלל אמה".היא תסכים לעבור לגור איתך?"בתחושה שלי, כן. אני מאמין שבתוך לבה היא אוהבת אותי מאוד ומתגעגעת".אצל רונית (45) חלה הרעה ביחסים עם בתה היחידה מאז שזו עברה לגור עם האב. "פתאום, מאז שהילדה אצלו, היא שינתה את עורה. השיא היה בנסיעה משותפת של שתינו לחו"ל. אני הזמנתי אותה לנסוע איתי בחופש הגדול, ולתדהמתי היא הגיעה עם כסף שהוא נתן לה, מה שמאוד פגע בי. אני ממש הרוסה מהיחס שלה, שהשתנה, רואה בצער איך היא מורעלת כלפי. זה כואב לי מאוד". כשל תקשורתי גם יובל (40), גרוש ארבע שנים ואב לשני ילדים, בני 14 ו­10, נאבק על הקשר עם ילדיו כנגד אם מסיתה. "היא נתקפה חרדה מהרעיון להסתדר עם שני ילדים לבד", הוא מספר. "הפחיד אותה הנטל הכלכלי והנפשי, והיא התחילה להשמיץ אותי".איך אתה יודע?"כבר בתקופה הראשונה אחרי הגירושים הבן היה במצוקה, ואמר לי: 'אין לך מושג איך אמא משמיצה אותך ואיך היא מדברת עליך'. אחר­כך הבן השני, שהיה בן שש, אמר לי: 'אמא אומרת שאתה לא שווה כלום, ושרק היא המשפחה שלנו. נכון שזה לא ככה?'"ניסית לדבר איתה?"אם הייתי יכול לדבר איתה, אולי לא היינו מתגרשים. השתדלתי לא להסגיר את 'הלשנות' הילדים, כדי לא לפגוע בהם. גוננתי עליהם, כי בסך­הכל הם צריכים להתמודד עם אמא שלא מסתירה את הכאב".הילדים התרחקו ממך?"למזלי, לא. אני משקיע בהם ואני גר לידם במרחק הליכה, במיוחד כדי לא ליצור מצב שהמרחק יקשה עליהם".ד"ר דוד גרין, מומחה בכיר בפסיכולוגיה קלינית, מנהל "מכון גרין לפסיכולוגיה מתקדמת" ומרצה בכיר באוניברסיטת בר אילן, נתקל במקרים רבים שבהם הורים מסיתים את ילדיהם נגד ההורה השני. למה דווקא על גב הילדים? "מכל הנכסים שהורים יכולים להילחם עליהם, המשאב החשוב ביותר הוא הילד. רכוש שמחולק ביניהם נעלם, בעוד שילד יכול להנציח את הכעס, ובמקרים כאלה הילדים הם שלוחה ודובר של רגשות ההורה, בעיקר ההורה הנפגע, וזה קורה בעיקר במקרה של פגיעה. ההורה הנפגע ישתמש בכל מה שעומד לרשותו כדי להמשיך את המאבק, ולפעמים זה נגרר ל'תמות נפשי עם פלישתים'".כלומר, הוא מודע לנזק שנגרם לילד?"בוודאי, אבל הוא לא יוותר על האפשרות להשתמש בו". כמו גירושים כפולים "אלמנטים של הרעלת הילד הם נשק של אדם חלש", אומר ד"ר גרין. לדבריו, "בפעולה של הסתה גורם ההורה המסית לגירושים כפולים: הילד מתגרש מאבא או מאמא. זה קשה ביותר, ויצא לי לטפל באנשים שגרמו לילדיהם ללכת לבית המשפט, להעיד נגד ההורה השני, גם כנגד רצונם וגם על בסיס מה שהלעיטו אותם במשך השנים. ראיתי הורים שהתחננו על נפשם שהילדים יראו אותם, וזה תמיד היה מותנה בתנאים מטורפים של הצד השני. לפעמים נוצר מצב ששנים היה קיים נתק אמיתי".זה קורה בדרך כלל כשהבעל עוזב?"כן, כי לרוב האם היא זו שנשארת עם הילד. אבל זו לא רק האם. הרבה פעמים התהליך מתעצם כאשר המשפחה המורחבת נוטלת חלק ב'עליהום' על בן או בת הזוג: הסבים, הדודים, כולם נכנסים למלחמת עולם והילד עומד בין שתי גרסאות".חלק גדול ממקרי ההסתה האלה נובע ממניעים בלתי מודעים של ההורה המסית, שפותר בכך גם בעיות שלו במשפחת המוצא, מציין ד"ר גרין. "חלק מההורים צברו כעסים עצומים על ההורים שלהם עצמם, שאיתם כבר אי­אפשר להתחשבן, וההתנהגות, שהיא בדרך כלל פתולוגית, היא למעשה השלכה על יחסי הורים וילדים במשפחת המקור, הורים שהתנכלו לילדיהם, שלא היו א והבים וחמים. ההסתה נגד ההורה הנוטש היא הזדמנות לשחזר את הדרמה של עצמם, דרך הילד".מה אתה מייעץ להורה ה"מוחרם"?"לא לוותר על הילדים. להפעיל את כל הגורמים החינוכיים, לגייס מורים ויועצים, עורכי­דין ובית משפט, להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותו ולא לוותר. אם הוא יוותר, הילד יגיע למסקנה שההורה השני צדק, שלאבא באמת לא אכפת מהילדים. להמשיך לכתוב ולשלוח מתנות ושליחים, ולתעד את התהליך ואת הנסיונות לראות את הילדים, במקרה של נתק, כי בבוא היום הילד יפגוש אותו ואז הוא יוכל להראות לו שנלחם עליו כל השנים, חיפש קשר וניסה כל מה שיכול".איך אפשר למנוע מצב כזה?"גירושים הם תהליך שחייב לעבור הכנה. אחת הנקודות המרכזיות היא מה יהיה מקומם של הילדים בתהליך הגירושים. גירושים חטופים, פתאומיים ובלתי צפויים, שלא לוו בהכנה עצמית, או בהכנה על­ידי של איש מקצוע, עלולים להיות יותר דרמטיים וקשים, וההורה הילדותי יותר עלול לנהוג בצורה בלתי בוגרת ובלתי אחראית כלפי הילדים. חשוב להדגיש, שהילד חייב להישאר בקשר עם שני ההורים. בבוא היום הוא יחליט עם מי מהם הוא רוצה 'להתגרש אמוציונלית' או להתנתק, אבל זו זכות שקיימת לו רק כאדם בוגר. הורה שמוותר, אפילו בלחץ הצד השני, מועל בתפקידו כהורה, ומי שמשלם את המחיר המאוד כבד הוא הילד".