גבריאל מוקד
 
שני אקדחים
 
רוב זמנו הוקדש עכשיו לאימון מתמיד עם שני אקדוחיו. הוא חגר עתה את שניהם, האקדח הימני והאקדח השמאלי, על מותניו, לא רק בעת עירות ומיפגשים עם ידידים, כדי לעודדם ועם יריבים, כדי להרתיעם, אלא גם בעת שינה, בעודו בודד מפורקד בלי חלומות, על דרגש נזירי בתא הפיקוד שלו, במיבצרו הזנוח, שנוכחות נשית לא ניכרה בו יותר באמת.
 
 
לפחות על-פי ההלכה הקרבית, שנתאמן על-פיה שוב ושוב, בהתאם לקונטרסי-ההדרכה שלה, שמצא במקומות בלתי-צפויים, הוטל עליו להיצמד לגמרי לתקדימי הלוחמה של רבי-האמנים הקדומים ולתרגל את הפעלת האקדחים, שליפה וירי ממשי וקליעה, לפחות שש שעות בכל יממה, כשלוש שעות לכל אקדח, שלוש שעות לאקדח ימין ושלוש שעות לאקדח שמאל, כשיד שמאל היא ההולמת לא פחות מיד ימין, תוך-כדי צימצום מתמיד של זמן השליפה והקליעה מכל זווית אפשרית. אבל לא רק ...

  שלוש מחשבות, שני תהליכים ביולוגיים ושיר אחד של ט. כרמי


צדוק עלון


כלבתי מצליחה לדלג על מכשולי הסורגים המכסים את בורות ניקוז המים, סורגים המצויים בדרך כלל בכביש ובצמוד למדרכה. לא אחת אני תוהה כיצד היא מצליחה. אני גם תוהה כיצד כל החתולים ברחוב מצליחים, שכן מעודי לא ראיתי רגל של בעל חיים כשהיא נתקעת בין הסורגים.

עד אתמול.

אתמול, בעת ששוטטתי עם כלבתי, הרהרתי בילדותי ובזיכרונות המלווים אותי. זה זמן אני שם לב כי עם השנים מתמעטים הזיכרונות הנוספים עד כי נדמה כי לא נוספים זיכרונות מחיי היום יום, כפי שהיה הדבר בילדותנו, שבה כמעט כל אירוע הפך לזיכרון. בתוך כך ראיתי חתולה (גורה המתחילה את חייה העצמאיים) נלפתת בין הסורגים. מבטה היה מכמיר לב, כזה שאי-אפשר לשכוח. מיד נפניתי לעזרתה, ושלוש מחשבות פקדוני:


האחת - נזכרתי בשירו של ט. כרמי "חשבון נפש ...

  עם מלאות 90 שנה להוצאת היובל המפוארת של כתבי ביאליק (ברלין, 1923), שכללה את התרגומים לדון קישוט ולוילהלם טל - מאמרו הפנורמי של שמואל אבנרי, מנהל הארכיון והמחקר בבית-ביאליק, על פרשיות ודילמות בפעילותו של ביאליק כמתרגם, בצירוף לקט מאִמרותיו השנונות של המשורר הלאומי בנושא זה. 
 
שמואל אבנרי 
"הנשיקה מבעד למטפחת" - ביאליק כמתרגם 
 
"הוא ישב כשעתיים, עישן סיגריות,
 שתה תה, תרגם את הפסוק עשרות
 תרגומים - ואף אחד לא הניח את דעתו"
(יהודה קרני על חבלי התרגום של ביאליק)[1]
 
 
"האמן מוצא לו כר נרחב גם בתרגומים", אמר ביאליק והוסיף, "וכשבא המתרגם ומכניס את היצירה לתוך כלי חדש - אז הוא עושה מעשה בראשית".[2] ואכן, התרגום היה אחד מתחומי פעילותו הספרותית של ביאליק, ועם ...