X

הקופידון, מקטע מתוך הרומן "פסיפס" מאת גדעון כהן

19/05/14   |   1 תגובות
על הרומן "פסיפס" מאת גדעון כהן
הוצאות "רימונים/עמדה"
 
 
 
מסע עומק ורגש אל לב הישראליות, כך אפשר להגדיר את הרומן הזה של גדעון כהן. ארבעה חברים: יואש, איש צבא, טנקיסט שנפצע, פטריוט; עמירם הרופא, איש הקריירה המייצג את החיים האזרחיים, ההומניסט; אביגיל שהיא נציגת האמנות המקומית, התיאטרון; ואמוץ, התזזיתי, בעל חלויימעס, הרפתקן חסר תקנה, אינדיבידואליסט שרוצה לחוות הכול ובגדול, הולך על הקצה, כמעט פלילי - אלה מרכיבים את פני הפסיפס הישראלי המרתק המתרקם לעיני הקורא.
 
 
הסיפור אינו כרונולוגי, אלא רץ ברוב עניין מן הילדות, אל הנערות ומשם אל החיים הבוגרים וחוזר חלילה. חיי הגיבורים ארוגים זה בזה לבלי הפרד, אחוזים צבת בצבת, ולכל אחד מן הגיבורים שלד קטן בארון, פאשלה משלו שעליה הוא מכפר. היסוד הרומנטי הוא החזק בין הארבעה, ...

מתי שמואלוף, שישה שירים מתוך ספר חדש

12/05/14   |   4 תגובות
מתי שמואלוף, שישה שירים מתוך "פרידה בברלין"
 
הוצאת "בוקסילה", עורך: יובל גלעד
 
 
 
מעולם לא אמרתי
 
מעולם לא אמרתי לאישה שאני רוצה לחיות אִתה לעד
מעולם לא רציתי לגעת בנצח עם אהובה
אך אתך
אך לצדך
 
טיפסנו על ההר הכי גבוה שהעניקו לנו האלים
נפלנו לעמק הכי עמוק שהעניקו לנו האלות
אם תדמיינו היטב
תוכלו לשמוע את הגניחות של האלים שהביטו במעשינו
 
סוקרטס וקסנתיפה,
אדם וחווה,
כמה כאב וכמה יופי,
ושוב כמה יופי וכמה כאב
 
 
 
היום את נתת לי בחזרה את הרעד
 
אף אחד לא ידע שהתרגשתי כל כך
מהאפשרות הרחוקה של ילד
אף אחת לא הרגישה כמוך את הרעד שלי
ברגעים בהם היית יוצאת מהמקלחת ...

שמונה משוררים בערב "עמדת שיר" 5 בבית הסופר

06/05/14
שמונה משוררים וסופרת בערב "עמדת שיר" 5
 
 
רוני סומק
 
חולצה מספר 2
 
הָיִיתִי חֻלְצָה מִסְפָּר 2, מָגֵן יְמָנִי עִם
חֹרִים בָּרַגְלַיִם. גְּבִינָה שְׁוֵיצָרִית עַל
שֻׁלְחַן קְבוּצַת הַכַּדּוּרֶגֶל 'מַכַּבִּי עֵבֶר  הַיַּרְקוֹן'.
מִסָּבִיב הָיָה רָעָב.
הָיָה חָלוּץ ...

פילגש, סיפור קצר מאת חנה טואג

29/04/14   |   21 תגובות
חנה טואג
 
"ויבוא אל ביתו וייקח את המאכלת ויחזק
בפילגשו וינתחה לעצמיה לשנים עשר נתחים וישלחה בכל גבול ישראל"
(שופטים י"ט, כט)
 
פילגש
 
בחושך בתוך המכונית תמיד היו באים אליה הקולות כמו ממקום אחר. אוושת עלים הייתה מכה בחלונות, לפתוח! לפתוח! ידו האחת אוחזת בהגה ובאחרת הוא חופר גומות בירכה, והיא חשה איך אצבעותיו הולכות ומתארכות, עוד רגע וישתרגו בבשרה כמו שורשים של עץ רע.
"רק ככה את מבינה".
"תעצור או שאני קופצת", ניסתה לאיים כשהיא מגששת בידה אל עבר הדלת הנעולה, רואה מהחלון איך סרט האספלט חוצה לשניים את שדרת האקליפטוס הדוהרת.
"רק ככה את מבינה".
אבל קולה לא היה שם להשיב. בתוך הלילה השוטף את חלל המכונית שדה זהוב נפער וזמרת קוצרים נשמעת, והיא מביטה מרחוק, רוצה רק לגעת בחיטה ...

כתוב מייל לרן רן יגיל

רן יגיל, יליד 1968, עוסק בכתיבת סיפורת וביקורת. עורך שותף ב"עמדה" - ביטאון לספרות. משמש כמבקר ב"מעריב" ובעל טורים אישיים שם בנושאי שירה וספרות ילדים. כתב שבעה ספרים, זכה על כך במלגות ובפרסים.

  • תגובות אחרונות