שתי מדינות לעם אחד
פיני מידן-שני בתוכנית רב-שלבית לבניית מדינת פת"ח נפרדת שאולי איתה נוכל בעתיד לחיות בשלום
למי שהיה זקוק להוכחה נוספת כי "יש עתיד" לפתרון שתי מדינות, קיבל זאת השבוע בעזה. הכתובת היתה כבר מזמן על הקיר, אך שוב כמו בעבר הקרוב, קונספציה של "אי התערבות" איננה מדיניות. אז מה כן ניתן לעשות ועם מי?
הכרזת אבו-מאזן על מצב חרום ופיזור ממשלתו של הנייה קובעת הלכה למעשה מצב של "מדינת חמאס" בעזה ואולי, אם כל הכוחות יפעלו במשותף, תכונן "מדינת פת"ח" ביהודה ושומרון.
על מנת לאפשר זאת ולהציל את מה שנותר, יש להיכנס לדיונים כנים ואמיתיים עם ארה"ב, הקוורטט, אבו-מאזן, מצרים, ירדן וסעודי, איתם יש לגבש קו פעולה משותף וסדרת פעולות דחופות:
- ישראל בתיאום עם אבו-מאזן תאפשר מעבר תושבים מעזה לאיו"ש, כאלה שיענו על הקריטריון שאינם פעילים או תומכי ומזוהי חמאס.
- כדי לאפשר את קליטתם, למנוע תופעת פליטות מתמשכת ולהתחיל לטפל בחיסול מחנות הפליטים בגדה, יסוכם עם הקהילה הבינלאומית מראש, על תחילת בניית עיר פלשתינית חדשה במימון בינלאומי באיו"ש , במקום שעליו יסוכם עם אבו-מאזן.
- יסוכם עם הקהילה הבינלאומית על הקמת מבני הקבע, כ-50 אלף יחידות דיור תושלמנה תוך חמש שנים מיום הפינוי.
- ישראל תפנה כ-20% (אזור B) נוספים משטחי איו"ש, שיהפכו לשטחי A (סה"כ כ-60% מהגדה המערבית), תוך פרק זמן של 12 חודשים. בשטחים שיפונו על-ידי ישראל יתפרש כוח של משמר הנשיאות הפלשתיני בשיתוף כוחות בינלאומיים, שישמשו כחונכים לכוחות הפלשתינים.
עזה תהפוך למדינת אויב
- הסדר הקבע בין "מדינת פת"ח" לישראל ידון בתום 12 חודשים של ההיערכות החדשה בשטח, ובכפוף לביצועיה של "ממשלת פתח".
- ישראל תשחרר לאיו"ש 500 מאסירי הפת"ח, חלקם מיידית וחלקם בתוך שלושה חודשים, ובתום 12 החודשים, בהנחה שיחלו הדיונים על מצב הקבע, תשחרר ישראל 500 אסירים נוספים.
- אבו-מאזן מצידו ייאלץ לחתום על הסכמתו לפירוז "מדינת פת"ח" ולחניכה בינלאומית מסיבית, שתאפשר גם בניית מוסדות שלטוניים ראויים.
ומה יהיה על "מדינת החמאס" בעזה? הקולות הנשמעים על הצורך להידבר עם חמאס לאחר ניצחונם בעזה, משוללי כל היגיון. מדינת ישראל צריכה להתנתק לחלוטין מהרצועה, תוך שמירת חופש הפעולה הצבאי להגן על אזרחינו בכל האמצעים העומדים לרשותנו. ומה נענה לאלה שחוששים, ובצדק, מאסון
ישראל תאפשר העברת מזון בסיסי ותרופות, אך לא תתאפשר כל פעילות נוספת, עד אשר חמאס יוכיח כי הוא מכיר בישראל כמדינה ריבונית, דבר שמסופקתני אם יקרה בדורנו. זוהי ההזדמנות האחרונה של אבו-מאזן להוכיח את מנהיגותו, לכונן בשלבים את המדינה הפלשתינית שבדרך בשטחי איו"ש ולהראות לעם הפלשתיני מה דינו של זה שמושיט יד לשלום, לעומת זה ששולח מחבלים מתאבדים.
ממועד סיום העברת הפליטים לאיו"ש, ייסתם הגולל על רעיון "המעבר הבלתי בטוח", ובפועל נתייחס לעזה כמדינת אויב לכל עניין ודבר.
עדכוני חדשות לסלולרי שלך
נא להמתין לטעינת התגובות
