קרינה סלולרית בערפל

אם ב-2050 יבשרו לנו שהקרינה הסלולרית מסרטנת, זה יהיה מאוחר מדי. על המדענים לשתף אותנו בזמן אמת בהערכותיהם

אביב לביא | 23/5/2010 12:19 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
לפני כמה חודשים נערך באוניברסיטת תל אביב כנס בכותרת המסקרנת "טלפונים סלולרים ובריאות ילדיכם-האם יש סיבה לדאגה?". את הערב ארגנה "הקרן לבריאות וסביבה", והוא נפתח בהרצאה של ד"ר אמילי ואן דבנטר מארגון הבריאות העולמי. האורחת משווייץ סקרה בזריזות את תוצאות המחקרים מהשנים האחרונות, וסיכמה ביובש ש"אין ממצאים המוכיחים שהקרינה הסלולרית גורמת לסרטן". לאחר שסיימה, נשאלה מהקהל איך אם כך, ארגון הבריאות העולמי ממליץ לציבור לנהוג ביחס לטלפונים הסלולריים. "כל עוד אין הוכחות חותכות", השיבה ואן דבנטר, "אנחנו לא נותנים שום המלצה. כשיהיו הוכחות, נדווח עליהן".

אחרי ואן דבנטר עלתה לבמה הפרופ' סיגל סדצקי ממכון גרטנר בתל השומר, נציגת ישראל במחקר האינטרפון שבשבוע שעבר התפרסמו תוצאותיו. בתוך דקות התברר שהחוקרות מישראל ומשווייץ אולי מדברות על אותם נתונים, אבל מכאן והלאה תהום פעורה ביניהן. במקום שבו ואן דבנטר ראתה "היעדר הוכחות לקשר בין קרינה סלולרית לסרטן", סדצקי זיהתה "נורות אזהרה שאסור להתעלם מהן"; ובעיקר , בעוד ואן דבנטר סברה שעל המדענים לשתף את הציבור רק כשהם מצליחים להניח יד על הוכחה חותכת, סדצקי טענה שאין לנו פריבילגיה להמתין עד שתימצא הוכחה כזו, דבר שיקרה אולי בעוד עשרות שנים. עד אז, סברה המומחית הישראלית, חובתנו להציג לציבור את הממצאים הקיימים, ולהמליץ לו איך לנהוג בהתחשב במה שכבר ידוע.
פער גדול בין המסרים

המחלוקת שהתגלתה באותו ערב מגלמת את אחת הסוגיות המרתקות בעולם המודרני: מקומם של המדע והמדענים בשיח הציבורי, התקשורתי והפוליטי. לידע המדעי יש מעמד כמעט מקודש, וכשגוף מחקר רציני או חוקר בכיר יוצאים בהצהרות נחרצות, יש להם השפעה גדולה, לעתים כזו ששווה מיליארדים. הבעיה היא, שבמקרים רבים יש פער גדול בין המסרים החד משמעיים שהציבור והתקשורת קצרי הרוח רוצים לשמוע, לבין המידע המעורפל שמצוי בידי המדענים. עם הפער הזה, כל מדען מתמודד בהתאם להשקפת עולמו. רבים מעדיפים להסתגר במעבדה, ולהשאיר לציבור את ההתמודדות עם המידע החלקי והמבלבל; מעטים, כמו סדצקי, לוקחים אחריות, מתייצבים מול והציבור ומנחים אותו בהתאם למידע המוגבל שברשותם, גם אם הראיות החותכות יגיעו

בעוד שנים - ואולי אף לעולם לא.

מבחינת השיקול האקדמי הקר, אולי מוטב לחוקרים להסתגר במגדל השן. מדענים שנתפסים בהפרזה נשפטים לחומרה. מבחינת הציבור הרחב, מדענים שמוכנים לקפוץ למים הפומביים הם נכס מהמעלה הראשונה. קצב האירועים והסכנות-בעיקר בכל הנוגע לטכנולוגיות חדשות כמו הסלולר - מקדים בעשרות שנים את המחקר המדעי. אם ב-2050 ארגון הבריאות העולמי יבשר לנו שהקרינה הסלולרית מסרטנת, זה יהיה מאוחר מדי עבור עשרות מיליונים. אנחנו זקוקים למדענים אמיצים שישתפו אותנו בזמן אמת בהערכותיהם וידריכו אותנו כיצד לנהוג. גישה שמרנית כמו זו של -ארגון הבריאות העולמי אולי נובעת מהרצון לגלות אחריות, אבל במציאות דינמית ומורכבת היא למעשה גובלת בחוסר אחריות.

aviv67@gmail.com

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

אביב לביא

צילום: דעות

כותב במעריב על ענייני איכות סביבה וכדורסל. מגיש את התוכנית "יהיה בסדר" בגלי צה"ל. פרסם ספר על אוכל אורגני

לכל הטורים של אביב לביא

עוד ב''אביב לביא''

פייסבוק

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים