אסור להירדם על המשמר
אי אפשר להתעלם מהסכנה שהציב אבו מאזן כשביקש הכרה מהאו"ם, ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להישאר פסיבית לנוכח המצב החדש
אבו מאזן נואם בעצרת הכללית צילום: איי-אף-פי
אבל מהניסיון של המערכה הפוליטית הערבית נגד מדינת ישראל לאורך שנים רבות, אנחנו יודעים שלאשליה, לתעמולה, להחלטות הצהרתיות - יש משקל תודעתי מצטבר. בסופו של דבר הן עלולות להפוך לעובדה. גם לדוח גולדסטון לא היה משקל חוקי. ובכל זאת, הוא היה התרחשות אסטרטגית.
המהלך החד-צדדי של הפלסטינים הוא המשך המלחמה הפוליטית שלהם לחיסול מדינת ישראל; משמעותה עליית מדרגה בדה-לגיטימציה של ישראל. הנה, רוב מדינות המערב נותנות גיבוי ללוחמה פוליטית שיעדה "פוליטיסייד," כפי שהגדיר זאת האלוף יהושפט הרכבי. המהלך של אבו מאזן "המתון" משלים את המהלך הטרוריסטי של חמאס. המטרה משותפת, אלא שאבו מאזן מסוגל לגייס למערכה האנטי-ישראלית גם את "שגרירי הצביעות" - מפריז עד לונדון וושינגטון.
ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להיות פסיבית מול המערכה הזאת. בלי לחשוף את קלפיה, היא צריכה להודיע שתגיב בעיתוי ובאמצעים המתאימים
למהלך הזה. במקביל היא צריכה לבקש ממדינות ידידותיות שישדרגו את ההכרה שלהן במדינת ישראל. אולי זה מפתיע, אבל אפילו קנדה, ארצות הברית וגרמניה אינן מכירות למעשה בריבונותה של מדינת ישראל. זה הזוי. הן לכל היותר מכירות בקיומה, או ב"זכות קיומה," כדי להיראות מוסריות.
אבל מדינה שאינה מכירה בירושלים כבירת ישראל למעשה לא מכירה בה. ארצות הברית וחברותיה בקהילה הבינלאומית מכירות בקיומה של קהילה יהודית בארץ ובצורך לחמש אותה נגד התקפות פוגרומיסטיות, אבל אין הכרה בריבונות מלאה. התביעה עכשיו: העבירו את השגרירויות שלכם לירושלים.
נא להמתין לטעינת התגובות
