הקונגרס

הקונגרס הציוני לנוער: הכירו את המשתתפים

אני מגיע לקונגרס הציוני לנוער בנצרת עילית. מאות בני ובנות נוער מקיפים אותי מכל כיוון. בני הנוער הללו מגיעים מכל רחבי הארץ, אפשר לראות עולים וותיקים, מכל העדות והצבעים, בנים ובנות. יש תחושה צעירה ותוססת באויר. גם הובלת הקונגרס היא בשותפות עם בני הנוער.

חיים גרבר | 5/2/2013 11:21 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
אני רוצה להבין קצת יותר לעומק את המחזה המפתיע שאני רואה מול עיני: המוני נערים ונערות הבוחרים לבוא לכאן, לעסוק בציונות, בתיקון החברה ובערכים, בזמן שרבים מבני גילם טרם התרגלו להרים את המבט ולהסתכל סביב, מעבר לסביבה המיידית שלהם. אני תופס ארבעה מהחבר'ה, שתי בנות ושני בנים לשיחה מעמיקה, בניסיון לפצח את מה שמתרחש כאן.

מולי יושבים חנניה אקרמן (19) מאפרת ושירה שטרן  (18) מבית שמש. שניהם בחרו להקדיש שנה לאחר סיום לימודיהם בתיכון לשנת שירות במסגרת גרעיני צמרת: חנניה בבית שאן ושירה בשכונת תלפיות בירושלים.  במהלך השנה הם עובדים הן עם נוער בסיכון, דרך מועדוני נוער, והן עם נוער נורמטיבי במקיפים, בקבוצות מנהיגות  והעצמה למיניהן. 
ציונות, תיקון החברה וערכים, הקונגרס הציוני לנוער.
ציונות, תיקון החברה וערכים, הקונגרס הציוני לנוער. אישי חזני- סטודיו מרקם


בנוסף אליהם מצטרפים אלינו נופר בן טובים (18) מכפר סבא ויונתן הורניק (18) מירושלים, חניכי המכינה הקדם צבאית "עמיחי" מקיבוץ כרמים שבצפון הנגב. גם המכינה וגם גרעיני שנת השירות צמרת פועלים מטעם המועצה הציונית בישראל ומקיימים שיתופי פעולה ביניהם. גם המכינה וגם גרעיני שנת השירות מעורבים בנים ובנות, דתיים וחילוניים.

 כל הארבעה בוגרי תנועות נוער (עזרא, בני עקיבא וצמרת), וכמו שאר חבריהם, מתכננים לשרת בצה"ל בעתיד. כמחצית מבוגרי גרעיני הש"ש ממשיכים במסגרת המשך בשירות צבאי בגרעיני נח"ל ייעודיים, והרבה מבוגרי המכינה ושנת השירות ממשיכים לתפקידים פיקודיים שונים בצבא.

"ציונות" היום היא כמעט מילה גסה, לא? אני מביט סביבי ונראה שזה כבר קצת פסה..
חנניה: עצם השאלה מראה את הבעיה. לא יכול להיות שאנשים חיים כאן 17-18 שנה ולא שמעו על ציונות, ו"ציונות זה פאסה". אנחנו כאן בדיוק בשביל זה: לעורר ולהגביר מודעות, כדי שהעשייה הציונית תמשך.

נופר: לא דיברו איתי על זה בבית, כשהייתי קטנה. אלי זה חזר אח"כ, כשהייתי בצמרת, בהנהגה, פתאום הבנתי כמה זה חשוב.

שירה: האמת שזה תלוי איפה גדלים, אבל כל הנוער, כשהוא נחשף לערכים, ואומרים לו "תתרום למדינה", מעוררים אצלו משהו יותר עמוק מתוכניות טלוויזיה סתמיות; הוא זורם על זה. יש חיפוש משמעות.

אז אתם מדברים על זה שהציונות עוד כאן, אבל במה היא רלבנטית היום? אילו אתגרים עומדים בפניה?
יש הסכמה כללית ביניהם שהציונות משתנה, שהמדינה הוקמה, אבל תפקידם הוא להמשיך ולפתח אותה. אך כשאני מתעקש לברר מהו אותו פיתוח, אני שומע קולות שונים:

יונתן: העולם התקדם. הציונות זה כל דבר שאתה עושה. לגור במדינת ישראל להיות אזרח טוב: לשלם מיסים, להצביע, ליזום ולעזור לארץ שלך.

שירה: צריך לשפר המדינה. בחינוך: ללכת לפריפריה, לדבר עם נוער, להעלות את רמתו, לשנות את השיח ממקום של "מה מגיע לי" למקום של "מה יש לי לתת". אין אתגר אחד גדול, יש המון אתגרים. לתחזק ולפתח את המדינה.

נופר: לעשות שם טוב למדינה בפני העולם. ליצור קשר ליהדות כתרבות וכלאום מעבר לדת. הציונות היא גם שיפור היחס שלנו לסביבה, לפתח תפיסה יותר אקולוגית, לשמור על הנגב. לא להקים יישובים חדשים שם, אלא לתחזק את הקיימים.



חנניה: ציונות הוא ליצור את החיבור העמוק בין עם ישראל לא"י, ההתבטאות היא הפטריוטיות, מתוך הרצון שלנו ליצור מדינה אוטופית. מדינה עם חיבור לזהות היהודית.

אני מציף בפניהם את שני הקולות שהם משמיעים: ציונות כאזרחות טובה ומעורבות חברתית מחד, וציונות כעיסוק בזהות יהודית, בשאלות לאומיות. כדי לנסות לברר איתם את הנקודה אני שואל אותם מה מקומם של בני העדות השונות, שאינם יהודים, בציונות המתחדשת שלהם:

נופר: אנחנו לא סתם כאן, היהדות וציונות מאוד קשורות. הערבים לא בדיוק ציונים כמונו, ציונות הגיעה במקור מהיהדות, אבל היום זה להכיר במדינה ולאהוב אותה בהגדרתה היום. ערבים רבים מטפחים את הארץ ואוהבים את המקום גם הם ציונים. זו ציונות מורחבת, עיבוד "רפורמי" לציונות.

שירה: אני לא מסכימה, ציונות זה יותר עמוק, זה להיות אור לגויים. זה כולל גם לתת שווין זכויות לערבים, לאפשר חיים בכבוד לכל אזרחי המדינה. הם אוהבים את המקום שהם גדלו בו ושמשפחתם ממנו, אבל זה לא קשור לציונות.

חנניה: אני לגמרי עם שירה. ציונות היא הקשר והחיבור העמוק בין עם ישראל לארץ ישראל. יש ערכים שקשורים ללאום אחד ולא קשורים לאחרים.

יונתן: האם ערבי יכול להיות ציוני? לא. מדינת ישראל צריכה להיות מדינת מופת וטובה לכלל אזרחיה, אבל עדיין יהיה מאוד קשה לערבי להזדהות עם הקונצנזוס היהודי.

רוצים להמשיך ולפתח את הרוח הציונית,
רוצים להמשיך ולפתח את הרוח הציונית,   אישי חזני- סטודיו מרקם


ומה הנוער יכול לעשות כחלק מהציונות שעליה אתם מדברים? קורה משהו בבקונגרס חוץ מדיבורים?
יונתן: יש הרבה דברים שנוער יכול לעשות, למרות שהם צעירים. אין לנוער אראש להרים דברים ענקיים, אבל ברמה הקטנה הם יכולים, כמו התנדבויות בשכונה בשביל לשפר את החברה. שנית, זה יוצר שינוי. בעתיד הם יהיו אזרחים יותר טובים. גם אם 20 בני נוער מתוך המאות שכאן ישתנו, זה שווה הכול, זה ישנה להם את החיים.


נופר: אנחנו מנחים יחידה אחת בקונגרס שבה החניכים מבטיחים הבטחות לעצמם: מה אני אתן לארץ ולמדינה. אפילו אם הם לא באמת יעשו את זה, זה נכנס לראש שלהם, ואולי בעתיד זה יקרה. זה זורע זרע שאח"כ צומח.

שירה: אנחנו פותחים לנוער פתח לדיבור ערכי יותר, מראים שאפשר לדבר על ערכים, שיש דבר כזה. אחר כך הם מוצאים את זה בבית. כל מי שמארגן את האירוע יודע שזה פיק, שאח"כ העבודה תעשה במסגרת תנועות הנוער, בתי הספר, וזה יחלחל.

חנניה: יש נטייה לחשוב ש'קונגרס' מוביל לעשייה, כמו פעם בקונגרסים הציוניים: מכאן יקימו מדינה/ יישוב/ תנועת נוער. אבל זה בדיוק ענינו של הקונגרס הזה: העשייה הציונית השתנתה. אנו מעצימים את הזהות והרגש , הם חווים את החוויה ואנחנו גם, וברור לי שהימים האלה משמעותיים מבחינת הרגש הציוני שיוצאים איתו.

לקראת סיום הראיון אני מסתכל על החבורה המובילה הזו, ומבקש מהם לדמיין איפה הם יהיו עוד 20 שנה.
נופר: חינוך הוא הדרך לפתור בעיות בעומק, בכלליות. אני מאמינה בזה מאוד.

יונתן: אני מקווה שאוכל להיות רופא. אבל אני גם רוצה לפתח את השכונה שלי. להיות חלק מקהילה משמעותית.

שירה: אני בטוחה שאגור בפריפריה בגיל מבוגר יותר, ואני חושבת שאעסוק בחינוך.

חנניה: אני מקווה מאוד להמשיך בעשייה חברתיתף ציונית וערכית דרך התקשורת.

אני מאחל להם בהצלחה בהמשך הקונגרס ובכלל, ויוצא עם מעט יותר אופטימיות ביחס לעתיד המדינה.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

קבלו עיתון מעריב למשך שבועיים מתנה

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים