נסיגה גרמנית: ישראל מאבדת את הידידה הגדולה

שר החוץ הטרי של גרמניה יגיע הערב לישראל, על רקע כרסום ביחסים בין המדינות, בעיקר על רקע ההתנגדות לבנייה בהתנחלויות

אלי ברדנשטיין | 12/1/2014 7:58 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
ביקור שר החוץ הגרמני הטרי פרנק וולטר שטיינמאייר, שיגיע הערב לישראל ונחשב לידידה, מתקיים על רקע כרסום מתמשך ביחסים הייחודיים בין גרמניה וישראל. קבוצות מיעוט בממשל הגרמני, כמו מצד כריסטוף הוייסגן, היועץ המיתולוגי ורב העוצמה של אנגלה מרקל לביטחון לאומי, מובילות קו ברור שמטרתו להביא ל"נרמול היחסים" עם ישראל. במילים אחרות, גרמניה צריכה לקבל לגיטימציה להסיר מעל גבה את החוב והאחריות ההיסטוריים, ולקיים עם ישראל יחסים ככל האומות, המבוססים על אינטרסים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו בפגישה עם אנגלה מרקל בגרמניה
ראש הממשלה בנימין נתניהו בפגישה עם אנגלה מרקל בגרמניה צילום: אבי אוחיון, לע''מ
תהליך זה משקף הלך רוח גובר בדעת הקהל הגרמנית. הוא אמנם הדרגתי, אבל מספיק ברור כדי שבירושלים יקלטו את המסר: ישראל נותרה לבדה באירופה. דעת הקהל האירופית כה עוינת את מדיניות ההתנחלויות, שישראל אינה יכולה לסמוך אפילו על גרמניה ביום צרה - וזו הידידה הגדולה שלה בעולם הישן. את יתר הגדולות ישראל איבדה קודם לכן. כך עלה בדיון פנימי שהתקיים בכנס השגרירים בשבוע שעבר.

הסיפור מתפרסם כאן לראשונה ומשקף את הכרסום ביחסים. התאריך הוא ספטמבר 2012. הפלסטינים מתכוונים להביא להצבעה בעצרת האו"ם הצעת החלטה שתשדרג את מעמדם ותכיר בהם כמדינה משקיפה.

ההערכה בירושלים הייתה שישראל לא תצליח לסכל את ההחלטה. שר החוץ אביגדור ליברמן הגה רעיון: לגייס את ידידו, שר החוץ הגרמני דאז, גידו וסטרוולה, למשימה שאפתנית. המטרה: שגרמניה תפעל להשיג רוב אירופי ברור של מדינות שיימנעו בהצבעה.

ההצעה נועדה גם להקל על גרמניה, כדי לא לדחוק אותה לפינה עם עמדה מדינית מוטה לטובת ישראל ביחס לשכנותיה. הגישה שמוביל ליברמן נועדה לסייע לידידות ישראל לעזור לה. אלא שליברמן מסכם עם וסטרוולה שאם המהלך ייכשל, גרמניה תחזור לעמדתה המסורתית ותתנגד להכרה הפלסטינית. וסטרוולה מסכים. ראש הממשלה בנימין נתניהו היה בסוד המהלך, ושוחח בנושא עם וסטרוולה בפגישתם.

אלא שגרמניה נכשלה. וסטרוולה לא הצליח לגייס רוב של מדינות נמנעות. ברגע האמת, גרמניה הפרה את הסיכום עם ליברמן ונתניהו ונמנעה בהצבעה, במקום להתנגד לה. אילו הדבר היה בידי הוייסגן, גרמניה הייתה בכלל תומכת בהצבעה. מרקל נועצה עם גורמים שונים, ביניהם המנצח והפסנתרן דניאל ברנבוים. תוך שהיא מנצלת שוב את החולשה הפוליטית של וסטרוולה, היא החליטה להפר את הסיכום עם ישראל ולהימנע בהצבעה.

ישראל רתחה. גרמניה הייתה המשענת האחרונה שלה במערב אירופה. זו הייתה הפרה בוטה של סיכום דו-צדדי. פגיעה בתמיכה הבלתי מסויגת בישראל והחלשת מעמדה באירופה.

בימים שלאחר מכן התקיימה שיחה קשה מאוד, שעלתה לטונים גבוהים, בין היועץ לבטחון לאומי דאז יעקב עמידרור ובין הוייסגן, יועצה של מרקל. אך את הנעשה אי אפשר היה להשיב.
ברלין לא מאמינה לנתניהו

ברלין לא מאמינה לנתניהו כשהוא אומר שהוא תומך בפתרון שתי המדינות. ברלין לא משוכנעת שנתניהו השתחרר ממורשת אביו ביחס לארץ ישראל השלמה.

היועץ הנכנס של נתניהו לבטחון לאומי, יוסי כהן, נפגש לאחרונה עם הוייסגן בברלין. עם מינויו, תמה הוייסגן באירוניה מופגנת האם כהן חובש כיפה כקודמו. הטונים בפגישה היו מפויסים בהרבה בהשוואה לפגישות המתוחות עם עמידרור. כהן חזר על המסרים העיקריים של נתניהו, שהוא מוכן לפשרות כואבות.

למרות הטונים המפויסים, הוייסגן המשיך לתקוף את נתניהו על המשך הבנייה בהתנחלויות - גם בגושים - שתוקעות לדעתו מקלות בגלגלי תהליך השלום שנמצא בעיצומו. גם את ההודעה האחרונה על בניית 1,400 יחידות דיור בשטחים ברלין לא אהבה.

מרקל, שיחסיה עם נתניהו ידעו מורדות ועליות, מתמידה במאמציה - למרות הלחצים סביבה והת אמות שמבחינתה היו בלתי נמנעות - להבטיח את המשך היחסים הייחודיים בין גרמניה לישראל. ערבותה של גרמניה לבטחון ישראל היא חלק מהמצע הקואליציוני של הממשלה בראשות מרקל שנבחרה שוב רק לאחרונה.

"לעולם לא נהיה ניטרליים. ישראל יכולה להיות בטוחה בתמיכה שלנו כשמדובר בהבטחת בטחונה", אמרה מרקל באחד הראיונות האחרונים שלה בנושא. "אני אומרת תמיד שתמיכת גרמניה בבטחונה של ישראל היא חלק מהאתוס הלאומי שלנו. זו סיבת הקיום שלנו".



למרות המילים הגבוהות, בדרג המדיני בירו שלים חשים שמה שהיה הוא לא שיהיה, וכי רמת התמיכה שישראל התרגלה לקבל מגרמניה עברה ללא שוב. חשים שם יותר ויותר בזיקה שיוצרים הגרמנים בין הבנייה בהתנחלויות וההתקדמות בתהליך המדיני, ובין התמיכה הבינלאומית שלהם בישראל והסיוע הביטחוני ההדוק והחיוני לה.

רק לאחרונה שוב היה צורך להשקיע תשואות בלתי מבוטלות כדי לפתור סוגיה הנוגעת לסיוע הביטחוני מגרמניה לישראל. יתרה מכך, יש הבדל בין מה שנתניהו מתכוון בצמד המילים "בטחון ישראל? ובין מה שמתכוונת אליו מרקל.

חמש צוללות הועברו מגרמניה לישראל. השישית בבנייה, לצורך מה שמגדירים גורמים זרים אופציית "המכה השנייה" מול איראן. על פי העיתון הגרמני "בילד", ישראל אף ביקשה מגרמניה לסייע לה ברכישת צי אניות שיאבטח את מתקני הגז בים התיכון.

ברקע מרחף איום כשלון השיחות עם הפלסטינים, וכוונתם לחדש את הקמפיין הבינלאומי והמשך המגעים בין קבוצת שש המעצמות לאיראן. לא פלא שבירושלים מחכים בכליון עיניים למרקל, שתגיע עם שרי ממשלתה לישראל בסוף פברואר להתייעצות בין-ממשלתית. יותר מדי סוגיות הרות גורל לישראל מונחות על הכף. נתניהו לא היה רוצה למצוא עצמו במערכה ללא תמיכת גרמניה.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה -

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים