ראשי > הרשת > החיים 2.0 > כתבה





שלום, משה
עם פרישתו של הלמו מהאינטרנט, ידידים ואויבים נזכרים ומסכמים. כולם מסכימים: הוא עוד ישוב
  עידו קינן
15/11/2004  13:02
פעיל הרשת הלמו הודיע בסוף השבוע על פרישתו מהאינטרנט. הלמו מחובר לאינטרנט מאז 1995, אבל נחשף לציבור הרחב במרץ 2001, אחרי שפרסם צילומסך מאתרו של העיתונאי יואב יצחק, בו שינה את כיתוב התמונה של דורית בייניש מ"הזנה חוזרת" ל"הזונה חוזרת".
 
על מעשהו נחקר במשטרה בחשד להעלבת עובד ציבור, ונתבע על ידי יואב יצחק על הוצאת לשון הרע. בחודש שעבר הובס בבית המשפט ונדרש לשלם ליצחק 17,500 ש"ח.
 
בארבע וחצי השנים בין תחילת הפרשה לסיומה, הפך הלמו לאושיית רשת ישראלית. הוא היה מעורב בפרשיות אינטרנט רבות, לטובה ולרעה, והפך שם מוכר בקרב גולשי ישראל, לטובה ולרעה.
 
עם פרישתו, פנינו למספר אושיות רשת ישראליות, לדבר על הפורש ומורשתו.
 
ישעיהו רוטר. צילום פרטי
"אני לא מבין איך הוא לא נחטף להייטק"
ישעיהו רוטר: "אני הייתי בקשר טוב עם הלמו וגם היום בקשר טוב עם הלמו. נפגשנו פעם אחת, בבית המשפט בת"א על התיק של יואב יצחק, ונסענו ביחד ברכבת לחיפה. אני בקשר שוטף איתו במייל. הבחור כנראה במשבר, ואני נורא מקווה שייצא מזה מהיר. התכתבתי איתו היום, אבל לא דברים מיוחדים מעבר להתכתבות רגילה.
 
להיות מותג כשאין מאחורי זה אפשרות להתפרנס זה מאוד מתסכל. הוא מהנדס עם ראש כשרוני מדהים, ואני מדבר מניסיון אישי. הנחתי לפתחו בעיות של האתר שאף אחד לא יכול לפתור, והוא פתר אותן בזלזול. אני לא מבין איך הוא לא נחטף להייטק. אני משוכנע שעכשיו, עם התעוררות ההייטק, הוא ימצא עבודה. הוא קאנון אינטרטי ומחשבי בצורה מדהימה. הוא לא רק יודע את החומר, יש לו גישת חשיבה מדהימה.
 
אני חושב שזה לא פרידה, אלא רק אתנחתא".
 
ישעיהו רוטר הוא מפעיל אתר רוטר.נט, בו פרסם הלמו את הצילומסך שהוביל לתביעה של יואב יצחק

עו"ד אילון. צילום פרטי
"קוראיו לא נותרו אדישים"
עו"ד אביב אילון: "כפרקליטו, חלה חובת סודיות המונעת התייחסות ספציפית לפועלו של מר משה הלוי, אך דבר אחד היה ברור לי כאשר הסכמתי לקבל את ייצוגו: משה היווה דוגמה למימוש הזכות היסודית של חירות הביטוי במדינה דמוקרטית. אמנם, הדרך שבחר משה לממש את זכותו להביע את דעתו בנושאים שונים, אינה הדרך הקלה, אך ניכר כי הוא היה נאמן להחלטתו לבחור בה. לדעתי, אחד מן הדברים הבולטים בפועלו של משה במהלך השנים האחרונות – קוראיו לא נותרו אדישים, לטוב ולרע.
 
ניכר מדבריו של משה כי הכרזת פרישתו התבצעה לאחר
תום ההליכים בתביעת לשון הרע שננקטה נגדו על ידי מר יואב יצחק, ולכן אפשר לומר כי יש בהכרזה זו מעין סיום פרק בחייו של משה.
 
יחד עם זאת, אינני חושב כי זה הזמן לסכם את פועלו של משה, שכן לדעתי הכתיבה על נושאים אקטואליים טבועה בו ולא יחלוף זמן רב עד אשר יעלה בו הצורך להביע את דעתו על סוגיות שונות, בצורה זו או אחרת".
 
עו"ד אביב אילון ממשרד אילון, אגרט ושות' מתמחה בדיני אינטרנט, וייצג את הלמו בחלק מהליכי התביעה של יואב יצחק

שמשון. צילום פרטי
"אני מקווה שלעולם לא אצטרך לריב איתו שוב"
גדי שמשון: "בזמן מריבה ברשימת הדיוור שאני מנהל, כינה אותי הלמו בתואר 'דיקטטור', שהוביל לכינוי המקובל שלי ברשימה – 'הדיק' (ובהשאלה, לכינוי המודרטורים שלי בה בתואר 'הביצים של הדיק'). אני חייב לומר שזו חוויה מעוררת וממריצת דם, ואני מקווה שלעולם לא אצטרך לריב עם הלמו שוב, ושכל טרול שאסתבך איתו בעתיד ייענש ויחטוף אותו בין העיניים.
 
אני לא אנסה לסכם בכלל את תופעת הלמו. ראשית, מכיוון שהוא אדם ולא 'תופעה', שהולך עד הסוף עם הראש שלו, ושנית כי אני משוכנע שהיא לא נגמרה, גם אם היא ירדה אופליין. הוא הוסיף הרבה צבע לחיינו ואייטמים לעיתונאינו, ואני מאחל לו שימצא עבודה טובה במהרה וכל טוב".
 
גדי שמשון, עיתונאי ועורך, היה העורך הראשי של וואלה והמייסד והעורך הראשי של נענע

"אני מכבד כותב אנטי-ממסדי מנומק כמותו"
עו"ד חיים רביה: "קראתי את הודעת הפרידה של הלמו והצטערתי על כך. דווקא כעו"ד שמייצג תאגידים, אני מכבד כותב אנטי-ממסדי מנומק כמותו. לעתים סברתי שהוא טועה, או רואה דברים שלא בפרופורציה הנכונה, אבל תמיד חשבתי שדעתו רצינית וטוב שהיא נשמעת. וכמעט להפתעתי, לא פעם אחת נוכחתי לדעת שהיא נשמעת גם אצל גורמים עסקיים. לא היית מצפה שיתרגשו מכותב פרטי בעל רשימת תפוצה של אלף מנויים, ובכל זאת... מעבר לכל דבר אחר, העובדה שקולו של אדם פרטי, נטול קשרים במימסד העתונאי המקובל, נטול ערוצי הפצה ותיקים ומשולל רקע עתונאי מסודר, נשמעת ונחשבת עד כדי כך היא תעודת כבוד לו עצמו ולמדיה שהוא השכיל להשתמש בה ביעילות כה רבה, האינטרנט.
 
אני, כמובן, מאמין לגמרי שהוא פורש. להבדיל, הרבה יותר מכפי שהאמנתי לביבי נתניהו או לאהוד ברק כשהודיעו על פרישתם... אשמח לראות אותו חוזר ולא אזקוף זאת לחובתו כלל ועיקר. להפך. אני מקווה רק שיידע ויצליח עם שובו להתפרנס מהתועלת והמידע שהוא מניב בטורו לקוראיו".

עו"ד חיים רביה ממשרד רביה ושות' מתמחה בדיני אינטרנט

ברוכין. צילום: עידו קינן
"הוא יחסר לי"
אורי ברוכין: "הלמו הוא אולי הדוגמא העקבית הכי טובה שהייתה לנו בישראל לעד כמה שהאינטרנט מקצרת את הדרך שמידע עובר בין השוליים למרכז, ואיזה הד יכולה לייצר תחנת שידור של איש אחד. יש אנשים שנחשפו לחומרים שלו בלי לשים לב שהוא בכלל מאחוריהם. הלמו שילב כמה מהז'אנרים הכי ויראליים ברשת: הומור, פרובוקציות ואקטואליה. אישית, ויכוחים שלי עם הלמו, בכל מיני הזדמנויות, עזרו לי לחדד כמה מהדעות שלי, והוא יחסר לי. אני לא יכול להשתחרר מהתחושה שאם הזעם שלו, המוצדק ברבות מהחזיתות שלו, היה מתועל קצת אחרת, לא היינו מגיעים לנקודה הזאת.
 
אני כמעט בטוח שהוא ימשיך לצפות מהצד כל עוד יהיו לו תנאי גלישה בסיסיים. בעיקר בתקופה הקרובה זאת 'תסמונת טום סוייר' – באינטרנט אתה יכול להיות עד לאזכרה של עצמך, זה פיתוי גדול... אני מקווה שהוא יתגבר בסופו של דבר על המשברים החומריים, ויחזור להיות פעיל. יש להלמו הרבה מה להגיד, גם כשמדובר במסרים שהוא מכנה 'סאטיריים', והוא הוכיח שהוא יודע איך להשתמש ברשת כדי להעביר את המסרים שלו להרבה אנשים, נראה לי שיהיה לו מאוד קשה לוותר על זה.
 
ובצדק".

אורי ברוכין הוא יועץ לאסטרטגיה שיווקית וממקימי אתר התרבות הדיגיטלית "קונספציה" וקהילת הבלוגים "רשימות"

פרופסור ברק. צילום פרטי
"הלמו הוא תופעה אותה אני מכנה הלמואיזם"
פרופסור עזי ברק: "אינני מכר של הלמו. אני די גאה על כך שאינני נמנה על חוג מכריו ומוקיריו.מבחינתי, הלמו משקף לא רק את מה שהוא נהג לטעון שהוא מוביל – חופש הביטוי ברשת – אלא בוטות, חוצפה וכוחניות, עד כדי ביטויים ברורים של אלימות מילולית, מבלי לעשות חשבון, לגלות רגישות, או אפילו לרמוז כי אנושיות נמנית על תכונותיו.
 
מבחינתי, הלמו אינו משה הלוי אלא תופעה, אותה אני מכנה
הלמואיזם.
 
הלמואיזם הינה תופעה סייברספייסית של 'האיש הקטן' אשר גילה כי האינטרנט מאפשרת לו ביטוי כמעט בלתי מוגבל והוא מנצל אותה בצורה המאפיינת שילוב של ילדותיות מחד ומופרעות מאידך. לא, לא רק כי יש לו מה לומר; לא רק כי יש לו הזדמנות לומר את הדברים; לא רק כי הוא מפיץ את דבריו בבת אחת להמונים, כמו ששום אמצעי תקשורת אחרת מאפשר לו; לא רק כי ההשקעה והמאמץ שלו בהפצת דבריו היא מינימלית; לא רק כי אינו חייב דין וחשבון לאף אחד. אלא, בעצם, כי הוא מחפש סיפוק לצורך האנושי הבסיסי והאינפנטילי כל כך: תשומת לב. סיפוק צורך זה, כשכל הדרכים כשרות באותה מידה, לא רק גורם להלמואיסט מצוי נחת, שביעות רצון, התמוגגות וגאוה, אלא גם מהווה חיזוק לאגו שלו והעצמה אדירה לדימויו העצמי ובטחונו ביכולתו לשנות את העולם (כמעט).
 
הלמואיזם אינה תופעה ייחודית למשה הלוי, אך הוא בהחלט בלט יותר מרבים אחרים, אולי בשל מיומנויותיו הטכניות, או כישוריו המילוליים, או השיווק המוצלח של התבטאויותיו והתנהלותו. אין ספק כי לא כל הלמואיסט ניחן בתעוזה וברמת החוצפה של משה, אשר תרמו רבות לפסגות ההלמואיסטיות אליהן המריא. מבחינה זו, הוא הצליח להגשים את חלומו הרטוב של הלמואיסט מצוי, כולל התייחסויות מדהימות אליו מצד כל ה'מי-הוא-מי' של האינטרנט הישראלי. הוא לא רק הצליח לנהוג בצורה עקבית ומתמדת לפי דפוסי ההלמואיזם, אלא הביא את הסביבה למקום שהוא שאף להביא אותה בהתייחס למטרותיו וצרכיו. על זה אני יכול רק להוריד את הכובע הוירטואלי שלי ולהצדיע בפניו, בדיוק כמו שהייתי מצדיע בפני כל וירטואוז בתחומו.
 
הלמו לא פורש. הוא לא יכול לפרוש מעצמו. הלמואיסט זו לא רק התנהגות אלא פילוסופיה, דרך חיים, דת. הלמואיסטיותו של הלמו לא נעלמת, אלא אולי תשנה צורה. אנחנו עוד נדע על כך".
 
פרופסור עזי ברק ממחלקות הפסיכולוגיה והחינוך של אוניברסיטת חיפה עוסק בחקר הפסיכולוגיה בסייברספייס
שמור במזוודה שלח לחבר הדפסה
הוסף תגובה    עבור לפורום כתוב לעורך


  
  
  
שמור במזוודה שלח לחבר הדפסה
הוסף תגובה  עבור לפורום כתוב לעורך
ברוכין: "אני כמעט בטוח שהוא ימשיך לצפות מהצד כל עוד יהיו לו תנאי גלישה בסיסיים. בעיקר בתקופה הקרובה זאת 'תסמונת טום סוייר' – באינטרנט אתה יכול להיות עד לאזכרה של עצמך, זה פיתוי גדול..."