 |
/images/archive/gallery/620/511.jpg דאגלס רשקוף
 |
|
|
|
|
|
|
| דאגלס ראשקוף, הוגה מגניב ומרתק, מגן על חופש המחשבה מפני הוירוסים של המדיה ומכוחות השיווק האגרסיביים. עידו הרטוגזון תפס אותו לשיחה על חירות, דת ואוטופיה בעולם התקשורת |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אנחנו חיים בתקופה שבה יסודות הקיום האנושי מותקפים על ידי משווקים ותאגידים שמנסים ללמד אותנו מה לחשוב ואיך לחשוב, מה לרצות ואיך לרצות. בין האדם הקטן לבין עולם המפרסמים והמדיה נוצר מירוץ חימוש, שבו המדיה מנסה כל העת להשתלט על התודעה של האדם בכלי נשק משוכללים יותר ויותר, בעוד האדם מבקש למצוא דרכים חדשות לאתר את הוירוסים שחברת הצריכה משתילה בתודעתו ולנקות אותם.
בסביבה התודעתית המאיימת הזו נחשב דאגלס ראשקוף כאחד המגינים החשובים על החירות המחשבתית והחוזה של צורות תקשורת חדשות והוליסטיות יותר. מאז שנות התשעים פרסם ראשקוף שורה של רבי מכר וקומיקס - ביניהם הספרים "וירוס המדיה" ו"כפיה": למה אנחנו מקשיבים למה שהם אומרים" שעוסקים באקולוגיה של המדיה, בצורות שבהן המדיה ההמונית פועלת על התודעה ובצריכה חכמה וחתרנית של מדיה.
 |
| מטבע ממקור פתוח |
|
איך טלפונים סלולריים יכולים לשבור את מונופול הכסף? דגלס רשקוף מאוניברסיטת ניו-יורק צופה שדווקא הסלולרי יביא ליצירת כלכלה אלטרנטיבית וקהילתית |
| לכתבה המלאה |
|
|
|  |
אחד הרעיונות הידועים של ראשקוף הוא "יהדות קוד פתוח". על פי ראשקוף, היהדות במהותה היא דת של יוצרי קוד פתוח – אנשים יודעי קרוא וכתוב שרואים את העולם סביבם כקוד שניתן לפענחו בצורה מודעת וביקורתית וגם לשכתב או לתכנת אותו. ראשקוף רואה בערכים הללו של היהדות כלים רבי עוצמה שיכולים לסייע לאדם במאבק במבול של מסרי מדיה, צרכנות ושיווק אגרסיבים.
הקריאה הרדיקלית של ראשקוף להתחדשות כללית של היהדות ברוח חברת המידע והמדיה המודרנית עוררה בזמנו מחלוקת גדולה ביהדות ארה"ב. לא מן הנמנע שגם השיח על היהדות בארץ היה יכול ליהנות מניעור קטן מהסוג הזה. בינתיים, עד שהוא יתורגם, תפסנו את ראשקוף לראיון קצר על יהדות קוד פתוח והחיים בעידן המדיה.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
יהדות זה קוד פתוח
|
|
|
 |
|
|
|
היי דאגלס, אז מה זה בעצם דתיות קוד פתוח ומה זה יהדות קוד פתוח?
"הדרך הקלה ביותר לתאר את זה היא שדתיות קוד פתוח היא ההכרה שדת אינה אמת נתונה מראש אלא תהליך נמשך. לדת הזו יכול להיות מקור בהשראה אלוהית, אבל זו עבודה של בני אדם העובדים יחדיו. שיתוף פעולה.
כתבתי את "שום דבר לא קדוש: האמית על היהדות", הספר שלי על יהדות קוד פתוח, משום שחשבתי שדווקא היהודים צריכים להתחבר עם אתוס הקוד הפתוח שנמצא בבסיס הדת. מהרבה סיבות מובנות יהודים משתמשים הרבה פעמים ביהדות על מנת להצדיק כל מיני מצבים סטאטיים: הנחות יסוד על גזע, לאום ונבחרות. ישנה נטיה "לנעול" את הדת ולהבין את הסיפורים שלה בצורה היסטורית במקום
בצורה מיתולוגית. זה גורם לכך שזה בלתי אפשרי "לעשות" יהדות (כלומר לנהל את הפרקטיקה האמיתית של היהדות – ע.ה.).
יהדות היא תהליך של אינטראקציה, החלטה ופעולה אתית. זה תהליך שבו אנחנו הופכים את העולם למקום טוב יותר. אלו היו רעיונות מקוריים ומהפכניים לפני כמה אלפי שנים. אז זה היה לא יעלה על הדעת להניח שבני אדם יכולים לשנות את הסיפור של העולם, אבל בדיוק על זה מדבר סיפור יציאת מצרים.
זה הרעיון המקורי של הקוד הפתוח: ללמוד את הקודים שנמצאים בבסיס העולם שאנחנו חיים בו ולשכתב אותם ביחד על מנת לשרת את כולנו טוב יותר. להשתתף.
בעבר אמרת שאתה רואה את היהדות כמוצר של אוריינות מדיה. איך יהדות קשורה למדיה ולאוריינות מדיה. מהו המסר היהודי בהקשר הזה?
משמעות המילה הירוגליפים היא "כתיבה כוהנית" והם היו מוגבלים לכוהנים ולמעמדות העליונים. ההמצאה של האלפבית העברי בין 22 האותיות הפכה חלקים נרחבים מהאוכלוסיה לקוראים וכותבים. אז כשאלוהים למשה שיעשה מהיהודים "ממלכת כוהנים וגוי קדוש" הוא אומר למעשה "אתם תהיו אומה שיודעת לקרוא ולכתוב". דמיין לעצמך! אומה שלמה שיודעת לקרוא ולכתוב. מה תהיה המשמעות של זה?
המשמעות תהיה אנשים שלא נכנעים עוד פשוט לגחמות של האלים, אלא במקום זאת כותבים את החוקים שלהם, רושמים את ההיסטוריה שלהם ולוקחים את העמדה המאוד שנויה במחלוקת שמעשים אנושיים כן משנים. עליך להבין, בזמנים הקדם-ישראלים להגיד שבני אדם משנים משהו בעולם זה היה כפירה. מה שבני ישראל עשו כשהם ברחו למדבר לאחר שחיללו את האלים הגבוהים ביותר של מצריים ואז ליצור מערכת חוקית רוחנית המבוססת על חיים – זה היה מהפכני. "לחיים" זה אמירה גסה בתרבויות שמבוססות על פולחן מוות.
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/690/330.jpg
קוד פתוח. התורה צילום:  |
|
|
|
|
|
|
|
|
להתמודד מול הוירוסים של המדיה
|
|
|
|
|
|
|
הספרים שלך מדברים על עולם שבו אנשים מותקפים שוב ושוב על ידי על ידי וירוסים של מדיה. כיצד ההיפר-יהודי של עידן המדיה יכול להתגונן מול הוירוסים ההולכים ומתפתחים?
"וירוס המדיה" הוא לא על אנשים המותקפים על ידי וירוסים, זה על אנשים שיכולים ליצור ולשלח וירוסי מדיה "משלהם". לרוע המזל משווקים נוטים לקרוא את הספר יותר מרדיקלים, ולכן זה הפך למשהו שנקרא "שיווק ויראלי". במקרה הזה אני מתאר לעצמי שאנשים עומדים תחת סוג של מתקפה ויראלית. אלא שהעובדה שמשווקים הם כל כך לא מוכשרים במה שהם עושים הופכת את זה יותר למבול של חרא מאשר התקפה ויראלית מתוכננת היטב.
הדרך "להתגונן" כנגד וירוסי מדיה, היא להיות בטוח בקוד ובנקודת המבט שלך. דברים תמיד ילכדו את תשומת הלב שלך אם הם נערכו בצורה טובה מספיק. זה כמו תאונה על צד הדרך. הטריק הוא החלק השני – האם הקוד בתוך הוירוס הזה (כמו ה- DNA של וירוס ביולוגי) מסוגל לבלבל את המחשבות והכוונות שלך? עליך לדעת מי אתה ומה אתה רוצה. אז חתיכת מידע חדשה יכולה להופיע ולהיות מעוכלת מבלי להוציא אותך משיווי משקל. אתה בוחר אם לקחת לעצמך את הרעיון או שלא.
בספר שלך "כפיה" אתה מבקש לעזור לצרכנים לקבל כוח מול "הם" ובו בזמן מכיר בכך ש"הם" זה למעשה "אנחנו". באותו הזמן אתה גם מייעץ לחברות כמו סוני שרוצות להישאר מעודכנות. איך "אנחנו" יכולים לנצח "נגדם" כאשר אתה בשני הצדדים? האם אפשר לעבוד עם קואופרטיבים ועדיין "לא לעשות רע"? מה אתה מייעץ לחברות שאתה עובד איתן?
בכל מה שנוגע ל"הם" ו"אנחנו", אין כזה דבר. יש רק אנחנו. יש הרבה בני אדם שעובדים בחברות וקואופרטיבים שהם האנשים המתוכנתים ביותר על הכוכב. כן – הם עושים דברים נוראיים, אבל זו הסיבה שאנשים חושבים ואמיתיים צריכים ללכת אליהם ולעזור להם להשיב לעצמם את המודעות. לפעמים זה אומר לשכנע אנשים בחברות ענק לעזוב את העבודה שלהם. עשיתי את זה. לפעמים זה אומר לעזור לקבוצה קטנה להשתלט על החברה – להחזיר אותה ממי שסילפו את המטרה העמוקה שלה. עשיתי גם את זה.
לפעמים אני פשוט מוותר. אני מבין שהמקום הוא גדול מדי ושהאנשים מחוספסים מדי בשביל להקשיב למה שאני אומר. אבל לרוב אלו לא סוג המקומות שמזמינים אותי מראש. הם מסתכלים באתר שלי או קוראים את המאמרים שלי ודי מהר מבינים מה אני מבקש מהם לעשות.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
חבל שאנשים חושבים שכסף זה דבר אמיתי
|
|
|
|
|
|
|
מרשל מקלוהן נהג לומר ששום דבר לא בלתי הפיך כל עוד אנחנו מוכנים להרהר בו. להבין את המדיה יצירת המופת של מקלוהן נקראת כמו קטלוג של טכנולוגיות ומדיות והסימפטומים שהן יוצרות. ראשקוף שנחשב לאחד ממשיכי דרכו של מקלוהן בביקורת המדיה כיום מבקש בכתיבתו ליצור מודעות לצורה שהמדיה פועלת ולעזור לאנשים שלא לקבל את המדיה באופן פסיבי אלא לפתח אליה גישה אקטיבית וחכמה.
האם אפשר להפך את התפקיד של המדיה? האם אפשר להפוך אותה מסוכן מחליש לכח מחזק? כיצד?
אני חושב שהדרך הכי טובה לעזור לאנשים להשתמש במדיה בדרך נכונה ומעודדת חיים תהיה ללמד אותם את ההטיות של המדיה. למדיות שונות יש הטיות שונות. הן נוצרו מתוך תפיסות שונות. הטלוויזיה נוצרה על מנת לשווק.
על ידי זה שנבין כיצד מדיות ופלטפורמות שונות פועלות ואיזה סוגים של התנהגות הן מעודדות, ואת מי במיוחד הן מחזקות – אנחנו יוצרים עמדה טובה יותר לבחור מה אנחנו עושים. אבל הצעד הראשון היא להבין שהחומר הזה הוא מתוכנת. הוא לא נתון מראש. הוא מקודד על ידי אנשים.
תיארו אותך בעבר כטכנוריאליסט. כמו מרשל מקלוהן בזמנו נדמה שאתה גם נביא של הבטחות טכנולוגיות וגם סקפטי ומבקר של המדיה. האם הדעה שלך על המדיה השתנתה עם השנים? איפה אתה רואה את ההבטחות של סוגים חדשים של מדיה ואיפה אתה רואה את הסכנות עכשיו ובעתיד הקרוב?
יש לי פחות תקווה לגבי ההשפעה המיידית של האינטרנט. חשבתי שכציוויליזציה אנחנו מוכנים יותר לפתח תפיסה אקטיבית קולקטיבית. המשווקים היו מהירים וחכמים יותר מכפי שחשבתי וכסף הוא כוח גדול יותר ממה שהבנתי. תמיד הבנתי כסף כסוג של מדיה, משהו שנוצר על ידי חוקים ומושפע על ידי הטיות. אבל נראה שרוב האנשים חושבים שכסף הוא דבר אמיתי וזה המכשול האמיתי. אז האמונה שלי בטכנולוגיה נותרת בעינה, אבל המידה שבה אני מעריך את ההתניה החברתית שאנשים עברו במאה האחרונה פחות או יותר – עלתה. אני חושב שאתה יכול לתת לאנשים את המפתח ליקום והם עדיין יפחדו להשתמש בו.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
צאו לנשום קצת אוויר
|
|
|
|
|
|
|
מה הייתי יועץ לקוראים שלנו בהקשר ליחסים שלהם עם המדיה. פרסומות, טלוויזיה, הרשת?
אין לי עצה אחת שמתאימה לכולם. הכי טוב שאני יכול לעשות זה לבקש מאנשים להעריך איך חווית מדיה ספציפית משפיעה עליהם. במיוחד אחרי שהיא הסתיימה. האם אתה מרגיש חי יותר? חברותי יותר? אם התשובה לאחת מהשתיים היא לא, תשקלו לעשות משהו אחר בפעם הבאה.
אם היית יכול לדמיין חברת מדיה אוטופית של העתיד שמשתמשת במדיה בצורה חכמה ומעצימה, איך הייתה נראית החברה הזו?
החזון האוטופי שלי לחברה אוטופית היא אנשים שמתקשרים אחד עם השני בחלל אמיתי. ממש נושמים ביחד באותו החדר. אם המדיה יכולה לעשות את העולם יעיל מספיק כדי שלאנשים יהיה יותר זמן להיות אחד עם השני באמת, אז היא עשתה את העבודה שלה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
| | | | עיתונאי, סופר וטכנומיסטיקן המתקשר עם ישויות דיגיטליות | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
