ראשי » כלכלה » בארץ » כלכלה בארץ

52% מהשמות תוכנית ויסקונסין-למשרות חלקיות

מאז אוגוסט הצליחה תוכנית ויסקונסין למצוא 2,815 משרות, כאשר 1,474 מתוכן משרות חלקיות, מרביתן בשכר מינימום. בנובמבר נשללו קצבאות מ-3,609 אנשים

בשבועות האחרונים פרסם משרד התמ"ת תשדירים ברדיו בהם דווח שמאז הופעלה תוכנית ויסקונסין בחודש אוגוסט, הצליחו מרכזי התעסוקה למצוא עבודה ליותר מ-2,500 מקבלי קצבאות מתוך כ-18 אלף המשתתפים. ואולם, מנתונים שהגיעו ל-NRG מעריב עולה שיותר ממחצית המשרות בהן הושמו המשתתפים הן משרות חלקיות. מאז חודש אוגוסט מצאו פקידי ההשמה של ארבעת מרכזי התעסוקה משרות ל-2,815 משתתפים שמהווים 16% מכלל משתתפי התוכנית. 1,474 מתוך אותה קבוצה (52%) נשלחו לעבוד במשרות חלקיות, מרביתן בשכר מינימום או קצת מעליו.

מהנתונים עולה עוד שבמהלך חודש נובמבר נשללו קצבאות מ-3,609 אנשים, כ-20% ממשתתפי התוכנית. 43% מהנשללים לא התייצבו במרכזי התעסוקה, 43% נוספים הגיעו ונשרו, ו-11% סירבו לקבל את המשרות שהוצעו להם. במשרד התמ"ת מביעים סיפוק מהנתונים ואומרים שהם תואמים את היעדים שהוצבו בפניהם בתחילת התוכנית.

עם זאת, בארגונים החברתיים מסרבים להתרשם: "משרות חלקיות שהן בשכר מינימום אינן מוציאות אנשים מן העוני, וסביר להניח שרבים מאותם אנשים ימשיכו להיתמך על ידי קצבאות השלמה הכנסה", אומרת גילי רעי, מנכ"ל עמותת "מחויבות לשלום ולצדק חברתי", וחברה בפורום הארגונים "עם יד על הלב", שעוקבים אחר יישום תוכנית וויסקונסין. "רק בשנה שחלפה נוצרו במשק 80 אלף משרות חלקיות גם בלי התוכנית. לשלוח אנשים למשרות חלקיות זה משהו שאפשר לעשות גם ללא תוכנית ויסקונסין ועל כן אם התוכנית אינה מחלצת מעוני ולא מוצאת פתרונות תעסוקה אמיתיים, אז מה היעילות שלה?".

הארגונים החברתיים מתנגדים לעצם קיומו של פרויקט ויסקונסין ואומרים שיש פגם מוסרי וחברתי בכך שחברות פרטיות עושות רווח משלילת קצבאות של מעוטי יכולת. "הדבר היחיד שחדש בנתונים הוא שהכסף ש'נחסך' משלילת הקצבאות למשתתפים, עובר לכיסם של חברות פרטיות שבחלקו הן מתחלקות עם המדינה", אומרת רעי. "אם השירות לא היה מופרט אז כל הסכום היה חוזר למדינה. העובדה שהתוכנית נועדה לחסוך בהוצאות המדינה על קצבאות, מסבירה את אחוזי השלילה הגבוהים. מדיניות רווחה אחראית אמורה לספק רשת של ביטחון חברתי לאנשים שאין להם מקור הכנסה".

בארגונים החברתיים מספרים על מקרים רבים שבהם משתתפי התוכנית נשלחו לעבוד בהתנדבות במשרה מלאה של 8 שעות עבודה יומיות בגינון, האכלת חיות וניקיון במסגרת "עבודה קהילתית" שתמורתה קיבלו את הקצבה שהיא במקרים רבים נמוכה מ-2,000 שקל. "יצא שאנשים עבדו בשביל עשרה שקלים לשעה עד שנמאס להם והחליטו לעזוב ועכשיו עליהם לשרוד בכוחות עצמם", אומרת רעי.

במשרד התמ"ת אומרים שבכוונתם להציע לממשלה להשקיע את הכסף שייחסך מהפסקת הקצבאות במקומות שבהם מופעלת התוכנית. אחד הרעיונות שעולים במשרד הוא להשקיע את הכסף בהרחבת הקורסים להכשרה מקצועית שניתנים למובטלים שמשתתפים בתוכנית, וכן השקעה

במתנ"סים ובפרויקט ההזנה.

עדיין לא ברור כמה מהכסף שייחסך אכן יופנה ליישום המטרות האלו מכיוון ש-35% הראשונים מהכסף שייחסך אמור לכסות את העלויות. יותר ממחצית מ-65% הנותרים ישולמו לחברות המפעילות את הפרויקט כרווח על עבודתן.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...